ישי בן השנתיים בכה: איפה אבא? ● שחזור האימה צפיות: 3215
הצג וידאו זה באתרך
שלב את הקוד הבא באתרך כדי להציג את הווידאו:
.
40 דקות לאחר חצות, החרידו צעקותיה של הבת תמר, כשראתה את גופות הוריה ושלושת אחיה. "בעלי יצא החוצה עם נשק דרוך, אחרי ששמענו את הצעקות. היא רצה והיינו בטוחים שמחבל רודף אחריה והיא בורחת ממנו. היא רק בכתה, וחיבקנו אותה. הכנסנו אותה ואת שני אחיה לבית שלנו. מיהרנו לנעול את הדלת, איגפנו את החלונות. חשבנו שהמחבל עדיין בחוץ. היא ישבנה לידינו. כל הבגדים של אחיה הקטן היו מגואלים בדם והוא אמר בבכי: 'איפה אבא? איפה אבא? אני רוצה את אבא'. החלפתי לו בגדים, הוא היה עייף וניקיתי לו את הדם מהרגליים" ● לסיפור המלא ולוידאו משחזור רגעי האימה
"הילד הקטן אמר בבכי: 'איפה אבא? איפה אבא? אני רוצה את אבא'. החלפתי לו בגדים, הוא היה עייף, וניקיתי לו את הדם מהרגליים". כך סיפרה אמש (יום שבת) ל-ynet שכנה של משפחת פוגל מאיתמר. בלילה שבין יום שישי לשבת רצחו מחבלים את האב אודי (36) האם רות (35) והילדים יואב (11), אלעד (4) והדס (שלושה חודשים). שלושה ילדים נוספים - תמר (12), רועי (8) וישי (2.5) ניצלו מהתופת. ההלוויה של חמשת בני המשפחה תיערך בשעה 13:30 בהר המנוחות בירושלים. הספדים יינשאו בגבעת שאול.
סמוך לשעה 22:00 יצאה הבת הגדולה תמר מהבית וכך ניצלו חייה. השכנה סיפה כי לא שמעה צעקות מבית משפחת פוגל. "כנראה שהמחבלים היו מקצוענים, מהירים ומדוייקים".
40 דקות לאחר חצות, החרידו צעקותיה של הבת תמר, כשראתה את גופות הוריה ושלושת אחיה. "בעלי יצא החוצה עם נשק דרוך, אחרי ששמענו את הצעקות. היא רצה והיינו בטוחים שמחבל רודף אחריה והיא בורחת ממנו. היא רק בכתה, וחיבקנו אותה. הכנסנו אותה ואת שני אחיה לבית שלנו. מיהרנו לנעול את הדלת, איגפנו את החלונות. חשבנו שהמחבל עדיין בחוץ. היא ישבנה לידינו. כל הבגדים של אחיה הקטן היו מגואלים בדם והוא אמר בבכי: 'איפה אבא? איפה אבא? אני רוצה את אבא'. החלפתי לו בגדים, הוא היה עייף וניקיתי לו את הדם מהרגליים".
היא הוסיפה כי הבן השני היה בהלם: "הוא לא הגיב, הוא היה שקט ואפילו לא בכה. בעלי אמר לו שאבא עוד מעט יבוא, ואחותו תמר לא יכלה לשמוע את זה. אני גם לא ידעתי מה קרה ושאלתי איפה יתר האחים. בעלי לחש לי שהם נרצחו. עשיתי את את מה שצריך, ונשארתי דרוכה. שמתי את הפחד בצד, עד שהגיעו הכוחות".
תושבים באיתמר הפנו אצבע מאשימה לעבר הממשלה. "האירוע הזה מוכיח שאנחנו שפני הניסוי של השלום הזה. נותנים כאן הקלות לערבים על חשבון פיגועים. לא מבינים שהבעיה היא שהאנשים האלה. הם פשוט רוצים להרוג אותנו ולא שום דבר אחר. הכל עולה לי היום מחדש, זה קשה. זה מחזיר אותי אחורה בזמן. כששמעתי על האירוע הייתי באלון מורה וקפצתי לכאן במהירות. האנשים האלה הם פשוט חיות. אחרת תסביר לי איך בן אדם מסוגל לרצוח תינוק וילדים בליל שבת. אנחנו לא ימין קיצוני ולא שום דבר אחר שהתקשורת מנסה לצייר אותנו. אנחנו רק רוצים לחיות, אבל האירוע הזה מוכיח שהאנשים מסביבנו פשוט לא מוכנים שנחיה".
רועי, המתגורר בבית הסמוך לזה של משפחת פוגל, סיפר על שכניו שנרצחו: "זו משפחה שפונתה מנצרים והחליטה להשתקע כאן. אנשים אידיאולוגים, אנשים עם עשייה. רותי היתה אשה מאוד עמוקה עם פנימיות. אשה שקטה ורוחנית. אודי בעלה היה אדם מאוד מיוחד, ששילב רוח וחומר. הוא לימד בישיבה וחינך את הנוער כאן לעשייה. המקרה הזה הקשה לכולנו אנחנו עדיין בשוק. מנסים לעכל את מה שקרה".
|
|
