ביום ראשון שאחרי השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א, במעמד חלוקת הדולרים אישה אחת בכתה לרבי: "סמכנו עליך כל השנים שתביא את המשיח. ומה קרה עכשיו? המשימה כבדה מדאי בשבילנו. אנחנו רוצים שתביא את המשיח." הרבי ענה: "אם זה קשה לכל עם ישראל, אז אני בן אדם אחד." והרבי בדברו הצביע על כל מי שעמד מסביב.
האישה: "אבל אתה הרבי, אתה צריך להביא את המשיח!"
הרבי ענה: אם אני רבי (והראה בידו על עצמו) אז דיברתי באופן ברור שזה צריך להיעשות ע"י כלל ישראל. (והצביע עליה ועל כל הסובבים) וגם זה בכללם, וזה וזה וזה.
האשה: "אנחנו עדיין סומכים עליך שתביא לנו את המשיח".
הרבי: "אם את סומכת עלי כרבי, קיבלת את תשובתי באופן ברור שזה צריך להיעשות ע"י ועל ידך, ועל ידך." והראה באצבעו על כל הנוכחים. והוסיף: "שיהיו לך בשורות טובות".
