|
נס ההצלה של החייל החב"דניק ● וידאו צפיות: 3633 אין ספור ניסים אירעו לחיילי צה"ל ותושבי הדרום במהלך מלחמת עזה, וכבר לימדנו הרבי מלך המשיח את גודל המעלה והחשיבות של פרסום הניסים וההודאה להקב"ה עליהם. נס אחד ומיוחד אירע לחסיד חב"ד נחמיה רובין בנו של השליח באלון מורה הרב יהודה רובין, כאשר נכנס ביחד עם חבריו למחלקה לבנין ממולכד כשעל גבו תיק עם שלושים קילו חומר נפץ. בפיצוץ העז נפצעו הוא וחברו אהרן קרוב, אך בניסי ניסים לא היתה הפגיעה קטלנית וההחלמה הוגדה על ידי הרופאים כ"פלא". בכנס ההודאה שאורגן על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה לפני כשבועיים, סיפר רובין את סיפורו האישי ● לצפיה בוידאו צילום וידאו: יצחק ברוך 0526237708 אני נחמיה רובין משרת כלוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, באתי לספר כאן נס אישי שהוא גם נס של כלל עם ישראל מהלחימה האחרונה בעזה. הנס לו הייתי שותף הוא אחד מאין סופר ניסים שהקב"ה הראה לנו בתקופת הלחימה, כבר עם הכניסה לתוך רצועת עזה ראינו ניסים על ימין ועל שמאל. ההתנגדות שהייתה אמורה להיות מצד האויב הייתה אמורה לגבות על פי הערכות צבאיות כ60 קורבנות מידי יום! אבל כנראה שהקב"ה השאיר את ההערכות אצל המומחים ואת הלחימה בידיים שלו, במקום התנגדות מצד החמאס גילנו שאנו נלחמים מול אויב שפל ופחדן שנס לכל עבר עם השמע הירייה הראשונה, אויב שלא מהסס להשתמש בילדים ותינוקות בכדי להגן על עצמו. הדיבורים לפני היו יפים אבל תכל'ס בשטח אין אויב. כולם ברחו וגם כשנתקלנו בבודדים שכן נשארו, הייתה זו הפעם האחרונה שראו אור יום. אחרי עשרה ימים ולילות של ניסים הגיע הנס שלי. היה זה הלילה שבין שני לשלישי, קיבלנו את הפקודה: ממשיכים דרומה! אחרי שלוש שעות של נסיעה על גבי משוריינים הגענו אל היעד, פאתי מחנה פליטים צפונית לעיר עזה. היעד היה בית, בעל שני קומות עם חצר גדולה, היינו בכוח 16 לוחמים שהחוליה שלי הייתה חוליית החוד של הכוח, איתי בחולייה היה אהרון קרוב ששימש גם כמפקד המחלקה וגם כמפקד חוליית החוד, מאחורי היו עוד שתי לוחמים, ובהמשך המ"פ (מפקד הפלוגה) ושאר הכוח. בגלל שהייתי קשר של אהרון הייתי צמוד אליו וכך התקדמנו במבנה של חולייה אל עבר החצר, בשלב מסוים הגענו אל הכביש שמפריד בינינו לבין החצר והבית, פוצצנו את הקיר בציוד שהיה לנו, (כאן גם המקום לספר שעל גבי היה תיק של 30 ק"ג של חומר נפץ) המשכנו פנימה והגענו אל תוך החצר, התחלנו להתקדם בצורה איטית אל עבר מין חדר מדרגות חיצוני שהיווה עלייה לקומה השנייה, תוך כדי התקדמות צעקנו למ"פ שאנחנו עוללים למעלה ושהוא עם שאר הכוח יסרוק למטה, אני ואהרון התחלנו לעלות למעלה, וכשהגענו בערך למדרגה העשירית, הסתובבנו אל עבר הדלת, ואז אירע פיצוץ אדיר שהחריד את כל האזור, מהפיצוץ עפתי למטה מעל מעקה הבטיחות, למרחק של בערך שבעה מטרים לפחות, ברגע הראשון הרגשתי שאני כולי נשרף לגמרי, היה שקט מוחלט למשך עשר או עשרים שניות ואז התחיל לחזור אלי הכול... התחלתי לצעוק "חובש, חובש" תוך שניות הגיעו אלי חברי שהיו מאחורה תוך כדי שאני בודק איפה נפגעתי. כשהבנתי שאני בסדר אמרת להם "רוצו תחפשו את אהרון הוא גם נפצע", תוך כדי שאני שומע אותו מאחור צועק איפה כולם? מי נפגע? וצרחת כאב.. אחרי כמה שניות הוא איבד את ההכרה ושוב חזר השקט, לאחר כמה דק' שהרופא מנתח ניתוח שדה את אהרון פינו אותנו אל הטנקים שהיו שם, והתחילו לפנות אותנו לכיוון מסוק החילוץ, ברגעים האלה שאני שוכב בתוך הטנק התחלתי לעקל את גודל הנס שקרא לנו, בעצם נכנסנו לתוך בית שהיה כולו ממולכד לגמרי ובנס שאי אפשר להבין הוא התפוצץ עוד לפני שנכנסנו אם היינו נכנסים פנימה, הסיפור היה אחר לגמרי, רק גמרתי לעקל את הנס הזה והנה אני חושב לעצמי שבעצם היה לי על הגב תיק עם 30 קילו חומר נפץ וספר חת"ת שהאש אכלה אך לא פוצצה! אם היה נדלק שם אפילו הדבר הקטן ביותר, הפיצוץ לא היה משאיר מקום לדמיון. בעזרת צוות החילוץ והרפואה הגענו אל המסוק ומשם למרכז הרפואי בלנסיון, אני נפצעתי בעיקר מכוויות בדרגה 2 בפנים בצוואר וביד ומרסיס שחדר אל תוך עין ימין, אהרון קרוב נפצע מרסיס שחדר אל תוך הראש ופגע פגיעה קשה במוח, תהליך ההחלמה שאמרו הרופאים שראו אותי היה אמור להיות ארוך אבל שוב "עצת ה' היא תקום" ואחרי 6 ימים השתחררתי הביתה לשיקום קל ביותר שבעז"ה לא ישאיר צלקות. גם במקרה של אהרון היו ניסים גלויים כאשר אחרי 72 שעות כבר החל להזיז איברים בגוף, ובשבוע האחרון אף הניח תפילן והלך בעזרת הליכון, אומנם השיקום אצלו עוד ארוך, וזהו הזמן באמת להתפלל לרפואתו המהירה של אהרון יהושע בן חיה שושנה בתוך שאר הפצועים, ובעזרת ה' כמו שראינו ניסים בכל רגע ורגע נמשיך לראות עוד הרבה ניסים ואהרון יזכה לשוב לביתו במהרה. 
|
 |
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
|
|||
 |
