בלעדי: בקרוב טלוויזיה חב"דית

בלעדי: בקרוב טלוויזיה חב"דית צפיות: 3039

הצג וידאו זה באתרך

היוצר והמפיק החב"די הרב יגאל הושיאר כותב לחב"ד-אינפו על הצורך בהקמת טלוויזיה יהודית כשרה שתביא תכנים חסידיים לעם ישראל ● "חייבים ליצור אפיק תקשורתי עצמאי שיאחד את כל חלקי העם, וחשוב לא פחות, שזה יהיה ברוח חב"ד. לכן התחלנו בפעילות להקמת טלוויזיה יהודית כשרה.  הדבר כל כך מתבקש היום שהשאלה היא לא, האם זה יקרה. אלא, מתי זה יקרה" ● לסיפור המלא

בימים אלו הושקה באולפני ערוץ ניצוצות של קדושה, תוכנית אירוח חדשה, שמסמנת את הכיוון החדש של הערוץ: הקמת טלוויזיה יהודית-חסידית שתביא תכנים יהודיים לבית ישראל. מנהל הערוץ הרב יגאל הושיאר כותב לחב"ד-אינפו על הצורך בהקמת הטלוויזיה החב"דית:

אנו עדים בשנים האחרונות למהפכה בריאותית. את המים משתדלים לסנן לא רק במסנן אחד אלא בהרבה מסננים, כך שהמים ייצאו זכים ונקיים מכל פסולת. גם באכילת לחם, יש המהדרים לאכול לחם מקמח שנופה בצורה המושלמת ביותר, כך שלא נשאר בו שום פסולת...ועוד כהנה וכהנה הידורים שבהם מושקעת חשיבה והשקעה לא קטנה בתחום בריאות הגוף, כי גם זה חלק מעבודת ה' "היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה. לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף. ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים".

גם מי שאינו מהמהדרים בתחום זה, הרי הקב"ה ברא לנו גוף כזה שאל המוח יגיע אוכל שעבר בירור טוב ויעיל. כפי שמתאר זאת אדמו"ר הזקן בתורה אור:

"כמו האכילה שלנו שהמאכל מגושם ובא לתוך הפה בתחילה, והוא שלם בגסות עדיין, והשיניים טוחנות אותו ואח"כ יורד לקיבה להתבשל ונברר עוד בירור יותר פנימי ונבדל ממנו החיצוניות והוא הפסולת ויוצא לחוץ, והפנימיות שבו בא בבירורים מחדש להתהפך לדם תחילה בכבד, ומן הכבד עולה בבירור יותר פנימי ונעשה רוחני יותר בדם שבלב, ואחר כך עולה למוח ונעשה חיות רוחני יותר ואז נשלם רוחניותו, וחוזר ונמשך ללב ואברי גוף להחיותם ולחזקם". (תורה אור מגילת אסתר קכד)

כך שכל דבר מאכל שהאדם אוכל, הוא מגיע למוח מבורר דיו כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך בריאות נכונה.

כל הנ"ל הוא אמת ויציב, כל זמן שהמאכלים הם בכשרות טובה שאז:
"בכוח האכילה הוא קורא ומתפלל בכל לבבו ובכל נפשו כו'. אבל מאכלות האסורות הגם שלומד ומתפלל בכוח האכילה ההיא, אינה עולה לה' להיות בכל לבבך כו' והוא בירורי המאכלים" (תורה אור מ"ט).

אם כל הנ"ל אמור במזון גשמי שצריך זהירות והקפדה שיגיע למוח מזון זך ונקי מכל פסולת, על אחת כמה וכמה כשמדובר במזון רוחני כמו ראייה ושמיעה.

יש הסוברים שבעניינים שקשורים לראייה ושמיעה ההקפדה האמיתית צריכה להיות על ילדים קטנים מצד עניין החינוך, אבל לגבי גדולים, ברי דעת, מיושבים, יש הנחה, במיוחד לאור העובדה שיש להם כבר דעה מוצקה ועליהם לא ישפיעו פרסומים שסותרים את דעותיהם.

בנושא זה יש תורה שלימה, עד כמה ראייה ושמיעה משפיעים על האדם באופן כזה שיכול להפוך אותו לכלי שרת של ה"צד האחר". הרבי אומר שרוב הפשע שיש בעולם נובע מסרטים לא כשרים בטלוויזיה ובקולנוע. דברי הרבי הינם בתכלית הדיוק, מכיוון שאצל הרבי החינוך מתחיל קודם כל מ"חינוך עצמו" ורק לאחר מכן חינוך הילדים.

לכן ההקפדה בעניין הראיה והשמיעה על פי מקורות התורה ובהרחבה על פי שיחותיו של הרבי, אינה רק כדי שהילד יגדל בצורה כשרה ובריאה, ואז כשהוא יגדל הוא יוכל לפקוח את העיניים ולראות מה שהוא רוצה, כיוון שהוא כבר מחוסן והוא "טהור עיניים מראות רע". הקפדה על ראיה ושמיעה נוגעת בחכמה בינה ודעת של כל אחד, קטנים וגדולים, ובאופן ישיר משפיע גם על העשייה של כל אחד.

לצערנו, עד היום, במיוחד בדורנו זה, ידעה ה"קליפה" להשתמש בכלים התקשורתיים באופן כזה שהשפיעה על דעת הקהל ויצרה מציאות שמיעוט של בעלי אינטרסים צרים ישלטו על עם שלם באופן ההרסני ביותר, למרות הפעילות האדירה של הרבי שהביאה רבבות יהודים לשמירת תורה ומצוות והושפעו רבות מדעותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ שלימות התורה ושלימות העם.

לדאבוננו כל אחד מאיתנו שותף באופן ישיר או עקיף למצב הזה, כפי שיוסבר להלן.

השפעת הראיה:

אנו רואים שעוד לפני שהתינוק נולד, יש הנהגות שנשים בהריון מקפידות: להישמר מהסתכלות בדברים טמאים, נזהרות מלשמוע דברים לא טובים, מכיוון שהעובר שהוא "ירך אימו", מושפע באופן ישיר מכל מה שהאמא רואה ושומעת.

בזמן הלידה, מקפידים לשים בחדר הלידה, עוד בטרם נולד התינוק, שיר המעלות, תמונה של הרבי ועוד.

גם בגידול הילדים, מקפידים על פי הוראת הרבי, להשתדל להראות לילדים רק חיות טהורות, ולהשמיע לו בעיקר ניגוני חב"ד, ביום ההכנסה לחיידר, עוטפים את הילד בטלית מהבית לחיידר, כדי שלא יראה בדרך דבר לא רצוי.

אבל בכל זאת, למה צריך להיות "קיצוני".... הרי אי אפשר כל היום לעצום את העיניים?, כל אברי הגוף יכולים לבוא במגע עם עפר, מלבד העיניים.    העיניים אינם יכולים לבוא במגע עם העפר, מכיוון שהעפר גשמי והעיניים הן רוחניות, לכן כל דבר שאדם רואה, נחקק בו באופן ניצחי, אלא שיש דברים, שבגלל פחיתות חשיבותם נשכחים מהאדם, למרות שהם קיימים במוחו, ויש דברים שעולים בזיכרונו של האדם גם כעבור עשרות שנים.

בספר קב ישר, והרבי מציין זאת באחת משיחותיו, כתוב בעניין גודל ההשפעה של הראיה: ...וראיה (הוכחה) גדולה, שהראיה הוא פוגם ומפגים, מעוף אחד הנקרא בת היענה שע"י שהביצים מונחים לפניה, והעוף מסתכל בם, בראייתה מנקבת הביצה, ויוצא מכל ביצה אפרוח אחד.

עפ"י כל הנ"ל מובן מאמר חז"ל "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות" (סנהדרין מ"ה).

גם בעניין השמיעה יש השפעה גדולה על ההנהגה שלנו. ישנם חסידים "קיצונים" ששומעים רק ניגוני חב"ד. אך האם זהו באמת עניין קיצוני?!

איננו מדברים על שמיעת לשון הרע, וגם איננו מדברים על שמיעת שירים אסורים, אלו איסורים המפורשים בשולחן ערוך.

מדובר כאן על דקויות, שחסיד (=פיקח) יודע, או לפחות משתדל, להבחין מה המקור של השירים, וכיצד הוא מושפע מהם לטוב או למוטב.

הניגון, אשר נקרא קולמוס הנשמה, הוא הביטוי של הנשמה כמו שהכתיבה בקולמוס מבטא את צפונות השכל המידות והמחשבה שלו.

אז אם מלחין השיר, או כותב המילים, מונח במקום לא טוב, הוא מעביר את "רוח הטומאה" שלו במילים ו/או בניגון, והשומע ניזון מזה ומקבל את כל מה שהעביר אליו הכותב והמלחין.   זו אחת הסיבות שאלישע בן אבויה נעשה "אחר", מכיוון שהוא שמע בילדותו מוסיקה יוונית.

אין זה אומר שצריך להפסיק לשמוע זמרים חסידיים באמת, שנמצאים במקום טוב, ויש להם את מעלת האתהפכא.   אך מי שאינו יודע לעשות את ההבחנה הזו, מוטב לו להיות קיצוני ולשמוע רק ניגוני חב"ד, כי בכך הוא אינו לוקח שום סיכון, מכיוון שהרביים, (שהלחינו את הניגונים או שלקחו אותם מהקליפה והעלו אותם לקדושה, או שהם אישרו וניגנו ניגונים שחסידים הלחינו אותם), נמצאים במקום הכי גבוה, ולמקום שבו הם נמצאים, לשם הם מעלים את היהודים ששומעים ומנגנים את הניגונים שלהם.

כל הדברים שנאמרו לעיל הם כטיפה בים, מכיוון שהם יסודות ביהדות ועליהם מושתתים הדברים הגבוהים ביותר בעבודת ה', אך לא באתי לתת דרשות בנושאים הנ"ל, את הנושאים הללו ניתן ללמוד בהרחבה בספרי חסידות וספרי מוסר רבים, אלא לעורר על דברים אשר משפיעים על חלקים גדולים בציבור החב"די בפרט ועל ציבור שומרי תורה ומצוות בכלל, ולא תמיד השפעה טובה.

חלק מהסיבות הם סיבות אובייקטיביות, שגם להם יש פיתרון, וחלק מהסיבות הן קהות חושים וחוסר שימת לב.

במה דברים אמורים: בטכנולוגיה של היום היכולת להעביר כמות מידע היא אדירה, באופן שאין לה אח ורע בכל ההיסטוריה.

התקשורת = טלוויזיה, קולנוע, רדיו, עיתונים, אינטרנט, פלפונים לווין ועוד, רובם או חלקם נמצאים בזמינות כזו או אחרת אצל הרבה מאיתנו.

כלל קובעת ההלכה, איידי דטריד לפלוט לא בלע, בשר הטרוד לפלוט דם אינו בולע.   כל מי שנחשף וקשור לכלי התקשורת והוא משפיע, אזי הוא אינו בולע. אבל... אם הוא נחשף לכלי התקשורת ואינו משפיע, אזי קרוב לוודאי שהוא בולע ומושפע מכל מה שהוא רואה ושומע.

ולא משנה כמה חסיד גדול הוא. וגם אם הוא לא מושפע לרעה, אבל הוא דן כל היום במה שאמר פלוני או אלמוני, ואפילו אם הוא לא מדבר על זה, בעצם ההקשבה שלו הוא הפך להיות "מקבל" ו"בולע" מכל מיני וכו'. על זה אמר הרבי, מה זה נוגע לך מה אמר שר ההגנה, או שר פלוני. האם הועלנו בצפייה והקשבה לכלי התקשורת? האם חסידים של הרבי שהוא עשיר בעצם, אשר נתן בעין יפה לכל חסידיו במיוחד לאנשי החיל את אוצרותיו ואוצרות אבותיו, באופן של ביזבוז, צריכים לרעות בשדות זרים, ועוד זרים כפשוטו.

זהו חשבון נפש אמיתי שכל אחד מאיתנו צריך לעשות, כמה ניצלתי מהכוחות וההשפעות שהרבי נתן לי לשליחות האמיתית שלי, להשפיע בעולם.

במשך שנות הפעילות שלנו בהפקות סרטים, ובקשר שנוצר עם מאות אנשים שמתעסקים במדיה, ובתפקידים בכירים בתקשורת, הגענו למסקנה אחת ברורה:

חייבים ליצור אפיק תקשורתי עצמאי שיאחד את כל חלקי העם, וחשוב לא פחות, שזה יהיה ברוח חב"ד.

לכן התחלנו בפעילות להקמת טלוויזיה יהודית כשרה.  הדבר כל כך מתבקש היום שהשאלה היא לא, האם זה יקרה. אלא, מתי זה יקרה.

כל אחד יכול להיות שותף:

1. דבר ראשון צריך להיות מוחלט אצלנו בנפש שלא נחשפים לתקשורת שמשדרת הרס וחורבן, וגם אם זה באיצטלה. ואז במילא לא נותנים "יניקה". כיוון שאפילו אם רק הקשבת לתקשורת נתת מציאות ל"קליפה".
אלא אם כן זה מצד שליחות באופן של קרדום לחפור בהן. שלדעתי זה נכון לגבי חסידים בודדים שנשלחו למטרה זו.

2. כל חסיד שלומד דבר מלכות, שיחות, מאמרים, התוועדויות, אגרות קודש, מכתבים ועוד, הוא כלי מלא וגדוש. הדבר היחידי שנדרש ממנו זה להיות "תוכי", שחוזר כל היום לפני אנשים על מה שהוא למד ולומד מהרבי, ולמסור להם את הוראותיו של הרבי. ואז במילא החשיבה תתמקד בלמצוא אפיקים רחבים יותר כדי להגיע לכמה שיותר אנשים. במצב כזה, באופן הכי טבעי, ההשתדלות תהיה להעביר את המסר בשופרות הגדולים ביותר, אינטרנט טלוויזיה ועוד. ואז, גם אם מגיעים לתקשורת, מגיעים כמשפיעים ולא כמושפעים.

3. יש שני נתונים שכל אחד צריך לדעת:
     נתון ראשון:
      אחרי עשרות פגישות שהיו לנו עד היום עם אנשי תקשורת, המצב
     שם (נכון לזמן כתיבת שורות אלו) אשר כפי שאמרנו בתחילה שה"קליפה" הבינה
     טוב מאוד ולצערי יותר מאיתנו, כמה חשוב שהשליטה תישאר בידיים שלהם, הם
     לא יקבלו שיעשו אצלם שינוי מהותי בתכנים ובמסרים שהם רוצים להעביר.
     נתון שני:
    כיום, הציבור המסורתי והדתי שמעוניין במסרים ותכנים יהודים גדול יותר
     מהציבור שרוצה את התכנים שהטלוויזיה משדרת.
ברגע שנפנים את שני הנתונים האלו, נתחיל לפעול בכיוון של הקמת ערוץ טלוויזיה יהודי.

4. אף על פי שהמשאבים שנדרשים להקמת ערוץ שיעמוד על הרגליים, הוא גדול,
      לחסידי חב"ד יש קשרים בכל העולם עם גבירים גדולים, שבוודאי ישמחו להשקיע בדבר אמיתי עם השפעה רחבה עד מאוד.
כל חסיד שמכיר גבירים צריך לפחות לתת הזדמנות לכל גביר להשקיע בשליחות כזו נפלאה וחשובה.

5.   האמת שגם ללא גבירים אפשר להרים את הפרויקט הזה, שהרי אין עניות
      בציבור. ואין לך דבר ציבורי יותר מאשר טלוויזיה שמשדרת תוכן יהודי לכל
      העולם כפשוטו.
      אבל כמובן שיבוא ה"בעל דבר" וישאל: מה אקבל עבור תרומתי, מעבר לזכות שבמצוות הצדקה.
שני תשובות לשאלה זו:
א. היום, המדיה והפקת הסרטים החינוכיים הוא המפעל החינוכי הגדול ביותר בעולם
     היהודי, כמובן בכוח המשלח, כך שכל אחד בהשקעה מינימאלית הופך להיות
     שותף לחינוכם של רבבות ילדי ישראל בכל העולם כולו.
ב. על פי מכתביו של הרבי, הסגולה הטובה ביותר לחינוך הילדים היא: לתרום למוסד
      חינוכי. כמו כן כותב הרבי ב"יום יום": ההורים בישראל שזקוקים לישועה והצלה מיוחדת לילדיהם - האמצעי הבטוח לכך, תמיכת לומדי תורה. (ט' תמוז)
לכל אחד יש התמודדויות בחינוך. אז במקום להוציא כספים רבים לדרכי טיפול שונים (אינני רוצה לפרט, כדי לא לפגוע בפרנסתם של....) יש דרך יעילה וקצרה יותר, להשקיע בחינוכם של ילדי ישראל בכל העולם כולו.

6. כל אחד יכול להיות שותף בכמה אופנים:
      א.   קניית כמות תקליטורים להפצה.
      ב.   לעשות מנוי למשפחה לא דתית בערוץ ניצוצות באינטרנט.
      ג.    לתת חסות לסרט.
      ד.   להשקיע בסרט אחד (ניתן לבחור תוכן מסוים שעליו היית רוצה לתרום).

כיוון שקיבלנו תשובה באגרות קודש, שעלינו לספר לאנ"ש את חשיבות מפעל הסרטים, כדי שיסייעו בנושא, כתבנו את כל הנ"ל בתקווה שתהיה תנופה והפצה רחבה באין ערוך למה שהיה עד עתה.