התוועדות עם ר' מענדל צפיות: 3010
הצג וידאו זה באתרך
שלב את הקוד הבא באתרך כדי להציג את הווידאו:
.
לכבוד חג הפסח הננו מתכבדים לפרסם התוועדות נדירה בה מתוועד המשפיע הידוע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה. ההתוועדות התקיימה בא' מעשרת ימי תשובה דשנת ה'תשנ"ד, בשכונת קראון הייטס. באותה התוועדות התוועד גם המשפיע הרה"ח ר' וועלועל קסלמן (משפיע בכפר חב"ד) ולקראת סיום
ר' וועלועל קסלמן הקדים ודיבר על כך שמשיח צדקנו עומד לבוא בכל רגע ורגע, ועל-כן צריך כל אחד ואחד לעמוד הכן לכך, ורק צריך לשער בעצמו שעומד להכנס לקודש הקדשים תיכף-ומיד, ואז האדם יעמיד עצמו במעמד ומצב מיוחד ומוכן לזה. והרי בימים אלו (עשרת ימי תשובה) הכהן הגדול הי' נכנס ללשכה מיוחדת (לשכת פרדהדרין) למשך שבעה ימים(!) על-מנת להתכונן לכניסה לקודש הקדשים ביום הכיפורים, ואם אצל הכהן הגדול כך, ודאי שכל אחד מאיתנו צריך לראות עצמו בכל רגע מוכן ועומד לקבלת פני משיח, שאז נזכה להכנס לקודש הקדשים תומ"י ממש.
אחריו ניגן הקהל ניגון "שאמיל" בהתעוררות גדולה, ואחריו מנגנים את הניגון "צי אזוי וכו' פריילעך דארף מען זיין" (בכל מצב צריך להיות שמח), בעוד ר' מענדל מנענע בידיו בכל עוז בתנועות התקיפות האופייניות אך לו...
ר' מענדל ממשיך ו"מתוועד" על הנקודה של "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך", כשבין-לבין הוא פוצח בניגון הידוע על הפסוק הנ"ל, וכשהוא מנגן, עם כל ההתלהבות ותנועות הידים וכו', רואים במוחש איך שהוא "חי" את הניגון ובעיקר את מה שהניגון מבטא, וכפי שר' ממשיך ומבאר בחיות גדולה, שחסיד חב"ד, בכל מצב שלא יהיה, בין אם "אסק שמים", כשחש סיפוק ותענוג מגודל עבודת ה' שלו, עד שמגיע להרגשת ישות ח"ו, אזי "שם אתה", הרבי "ימצא" אותו גם שם, ו"יסדר את הענינים"; וכמו-כן גם אם חסיד מגיע ח"ו למצב תחתון שאין למטה הימנו, "ואציעה שאול", גם שם "הנך", הרבי נמצא איתו גם שם ודואג להרים אותו ו"להוציא אותו מהבוץ"...
וכדרכו, ר' מענדל מיד ממשיך ואומר, שזוהי מעלת חסיד חב"ד, שבכל מצב שנמצא, הרי "דער רבי גיט אכטונג אויף זיינע חסידים" (=הרבי תמיד שומר ומשגיח על החסידים שלו), ותמיד יהי' לחסיד במה "לאחוז" ולחזור, ואילו "מתנגד", "מוסר'ניק", אזי...
ר' מענדל מסכם ואומר, שאמנם עד כאן הכל טוב ויפה, אבל התוועדות אינה "א שיינע הצגה" (=הצגה יפה) ותו לא, אלא, מכל דבר צריך להוציא משהו למעשה בפועל, "בכן", וכל אחד יודע היטב בנפשו מה עליו לפעול ולשנות. ברם, אם יושבים ומתוועדים בטוב אבל "מארגן וועט ניט זיין אנדערש" (=והמחר לא יראה אחרת), ואם אף אחד לא יזוז תזוזה כל-שהיא, אזי יוצא, שישבנו בעשרת-ימי-תשובה ודיברנו דברים-בטלים...
לאחר מכן המשיכו המסובים וניגנו "וואלט איך האבן א גילדענע קרוין" וכו', וביאר ר' מענדל שפשוט שהכוונה ב"זהב" היא, לאהבה ויראה לה', ומכאן עבר לדבר על מעלת חסיד חב"ד על מתנגד, וניגן (בחיות רבה...) הניגון הידוע "פרעגט דער מתנגד צו דער חסיד" וכו', כשבמילים הידועות עיניו רושפות מתחת גביניו העבותות ומפיו מתפרצת הזעקה "חמור דו, שוטה דו"...
לאחר שדובר בקצרה על "הנותן לשכוי בינה", נכנס לפתע ר' שימק'ע לזרוב, השליח ביוסטון טקסס, שהתפלא מדוע לא הודיעו לו לו שיש התוועדות, במשך זמן רב השלושה החליפו דברים ביניהם (כשביניהם בדיחות ועקיצות חסידיות רבות, ומשלושת הצדדים), כשבין לבין דיברו על פעולות חב"ד ברוסי', על כתבי חסידות מסויימים שהיו בידם, ועל שושלת כמה מצאצאי גזע החסידים. במהלך הדברים ניגנו המסובים "סטאוו יא פיטו" כשר' מענדל משתתף בהתרגשות גדולה.
לבסוף ר' מענדל קם ללכת, אך לא לפני שהוא ור' שימק'ע התנשקו "א חסידישן קוש", כשר' שימק'ע מאחל לר' מענדל שיזכה לאריכות ימי ושנים טובות, ור' מענדל מוסיף אחריו בקול "א גוטע יארן, א לאנגע יארן" ובעיקר - "א פריילעכע יארן" (=שנים ארוכות וטובות, (ובעיקר) שנים שמחות).
ממש לפני שר' מענדל עומד לצאת מפתח הבית, פונה אליו הרב יקותיאל פלדמן ומפציר בו להתוועד שוב; ר' מענדל עונה "א ודאי..."
|
|
