מבית ספר 'המזרחי' ברמלה לצלם החצר בברוקלין

מי מאתנו אינו מכיר את שעון הקיר המיוחד כשתמונתו של הרבי מלך המשיח נמצאת ברקע? או את פרוספקט הלמינציה של 'תפילת הדרך' עם תמונה של הרבי? או את הכרזה המרהיבה בה מתנוססים תמונותיהם של כל הרביים. עשרות מוצרים הפיק ר' מרדכי. מוחו המקורי לא נח לרגע, והוא כל הזמן תר אחר חידושים מעניינים נוספים.

ר' מרדכי ברון, עבר גלגולים רבים בחייו עד שהגיע לקליבלנד באוהיו, שם התוודע לליובאוויטש ולרבי מלך המשיח, ומאז הפך לחסיד. במשך תקופה היה 'צלם החצר' אצל הרבי, וצילם אינספור תמונות, מאז הוא גם מפיק בלתי נדלה של מוצרים מקוריים שונים בהם תמונותיו ומבצעיו של הרבי, להם זכה להתייחסויות מיוחדות מהרבי

המשך בתוך הכתבה.


ר' מרדכי ברון, עבר גלגולים רבים בחייו עד שהגיע לקליבלנד באוהיו, שם התוודע לליובאוויטש ולרבי מלך המשיח, ומאז הפך לחסיד. במשך תקופה היה 'צלם החצר' אצל הרבי, וצילם אינספור תמונות, מאז הוא גם מפיק בלתי נדלה של מוצרים מקוריים שונים בהם תמונותיו ומבצעיו של הרבי, להם זכה להתייחסויות מיוחדות מהרבי


רבים פגשו בעבר או מכירים את ר' מרדכי ברון. חסיד ציורי של מבצעים ואמונה מהלכת ברבי מלך המשיח. את ר' מרדכי אפשר לפגוש בקביעות בכינוסי אנ"ש בארץ ישראל ובעולם כשהוא מציע למשתתפים לרכוש ממוצריו המקוריים והמיוחדים, אשר כבר מתנוססים ומפארים בתים רבים של אנ"ש בארץ ובעולם.

מי מאתנו אינו מכיר את שעון הקיר המיוחד כשתמונתו של הרבי מלך המשיח נמצאת ברקע? או את פרוספקט הלמינציה של 'תפילת הדרך' עם תמונה של הרבי? או את הכרזה המרהיבה בה מתנוססים תמונותיהם של כל הרביים. עשרות מוצרים הפיק ר' מרדכי. מוחו המקורי לא נח לרגע, והוא כל הזמן תר אחר חידושים מעניינים נוספים.

ר' מרדכי רואה ביצירותיו הייחודיות והאומנותיות את שליחות חייו. הרעיון המרכזי ביצירותיו הוא לקיחכת מוצרים בהם משתמשים ביום-יום, והפיכתם לעניין חסידי. כך למשל הפיק סרגל לתלמיד ועליו עשרת המבצעים עם תזכורת לאות בספר התורה וסמל צבאות ה'. גם מפית אוכל הפכה אצל ר' מרדכי למוצר לא שגרתי, כשעליה נרקמו מבצעיו של הרבי. כך פלקטים, שעונים, כרטיסי-כיס, חוברות עבודה מושקעות, ועוד.

את מוצריו הוא מעצב לבדו, ומשקיע בזה הון רב. "את כל המוצרים שהייתי מכין, הייתי מכניס לרבי, ועל חלקם אף זכיתי לקבל את הערותיו של הרבי. היו גם מוצרים שלא יצאו מהמזכירות, והבנתי שאין דעת הרבי נוחה מהם והם נגנזו".

בקשה אחרונה של אבא: שמור שבת

סיפור חייו של ר' מרדכי מרתק לא פחות מעיסוקו. הוא נולד בשנת תש"ב באוליינובסק שברוסיה הסובייטית. בשנת תש"ט עלה עם הוריו לארץ ישראל לאחר כמה שנות נדודים בארצות אירופה. בארץ ישראל קבעו את מושבם ברמלה ומרדכי הצעיר נשלח ללמוד בבית הספר 'המזרחי'. כיוון שמסגרת זו לא סיפקה די לימודי יהדות, נשלח בשעות אחר הצהריים ללמוד יהדות עם החסיד הרב משה בייטש ע"ה, שהיה מגיע לעיר בכדי לשחוט לתושבי העיר וללמוד עם בני הנוער.

למרבה הצער, מרדכי עבר את אותו תהליך שעברו מרבית חבריו. חיי החופש וההנאה משכו אותו, וכשסיים את לימודיו בתיכון הדתי, התגייס לצבא, שם סווג ליחידה שתפקידה היה ללוות אורחים רמי דרג שהגיעו לארץ ישראל. במשך שנה עבד בלשכת הפרזידנט יצחק בן צבי והשתתף בטקסים שונים.

בסיום שירותו הצבאי, השתתף בקורס של מערכת הביטחון, שם עבד עוד כשנתיים ימים. באחד הימים קץ בחיי השגרה; הריקנות הציקה לו, והוא החליט לטוס לארצות הברית, שם, קיווה, תחלוף הרגשת הריקנות.

"התגלגלתי לעיר קליבלנד שבאוהיו" הוא מספר, "שם שהיתי עם כמה חבר'ה ישראלים בני גילי שלוש שנים. באותה תקופה עברתי התדרדרות רוחנית גדולה. זהותנו היהודית לא עניינה אותנו, ואפילו את שמותינו העבריים החלפנו. לפרנסתי עסקתי בתחום הצילום אותו חיבבתי כבר מילדות.

"לאחר שלוש שנים, בעקבות מחלתו של אבי חזרתי לארץ ישראל, והכרתי את נחמה, לימים רעייתי.

"כשהגעתי לבקר את אבי ששכב על ערש דווי, הפגישה הייתה מרגשת מאוד. בטרם נפרדנו אמר לי אבי: 'אני מבקש ממך שלא תעבוד בשבת, כי לא תראה סימן ברכה מהעבודה'. הוא אף הוסיף וביקש שאשמור כשרות. דבריו עשו עלי רושם עז".

מרדכי חזר לקליבלנד, והשתדל למלא אחר צוואת אביו. כיוון שהיה עצמאי בעסקי הצילום, יכול היה שלא לעבוד בשבת, ומאז הקפיד רק על מאכלים כשרים.



נסיעה ראשונה לרבי

כשנולדו לו שני בניו, החליט באקט של התחזקות והתעוררות פנימית כי הם מוכרחים לקבל דווקא חינוך יהודי כדי שלא יאבדו את הזהות היהודית, אך דא עקא, שלא ידע לאן לשלוח אותם. מרדכי החל אפוא לפקוד מדי שבת בתי כנסת שונים, בכדי להכיר את החוגים האורתודוכסים השונים, אך התאכזב. גם כאשר קהילת 'יאנג יזראל' מצאה חן בעיניו, הבין מהר מאוד כי חופש הבחירה שמקבלים הילדים במקום, לא מהווים ערובה, בלשון המעטה, להמשך יהדותם.

"המפנה אירע בליל ראשון של פסח", נזכר ר' מרדכי. התפללתי באחד מבתי הכנסת של חוגי 'המזרחי' כשלפתע נכנס עלם צעיר כשזיפי זקן מעטרים את פניו. הוא ביקש מהגבאי לשאת דברים. הצעיר החל לדבר על המהות האמיתית של חג החירות. דברי תורה כה אמיתיים וכה מיוחדים ועמוקים לא שמעתי מעודי. התלהבתי. בתום דבריו ציין כי הגיע בשליחותו של הרבי מליובאוויטש, ואני החלטתי לבדוק את העניין מקרוב. לאחר התפילה ניגשתי אליו והתעניינתי אצלו מי זה הרבי, תוך שאני מוסיף שהייתה לי בעברי מעט היכרות עם חב"ד.

"האברך הצעיר הזדהה בשם חיים דוד ליין, והכיר לי את חמיו, הרב שניאור זלמן קצנלבויגן שהתגורר בקרבת מקום. כבר במהלך חג הפסח יצרתי עמו קשר. הוא הביא לי מצה שמורה והזמין אותי לבקר בכל עת שאחפוץ. הרגשתי שככל הנראה מצאתי את אשר חיפשתי. באחת השבתות התארחנו אצלו כל המשפחה, וזו הייתה שבת בלתי נשכחת. סבר פניו הטוב, האווירה השבתית הנפלאה ודבריו המיוחדים שבו את ליבנו. ככל שהזמן חלף, התקרבתי יותר אל חב"ד. אם בכל בתי הכנסת בהם ביקרתי, שלטה הטקסיות וילדים קטנים לא הורשו להגיע, הרי שבבית כנסת חב"ד שררה אווירה נפלאה של אחדות ותפילה הבוקעת מבפנים.

"על אף ההתלהבות, היה קשה לי לעשות את השינוי בחיי ולהפוך לחסיד עם הלבושים והצורה החיצונית".

מרדכי השתתף במשך כשנה בשיעוריו של הרב קייזן, ולמד רבות על השקפתו ותורתו של הרבי. רק אז הרגיש 'בשל' לנסוע ל-‏770. היה זה בשנת תשל"א. "לפני הנסיעה עברתי חוויה קשה מאד", נזכר ר' מרדכי. "חוויה זו קישרה אותי יותר אל הרבי. לפתע חשתי כאבים עזים בשני רגליי ולא יכולתי לעמוד עליהן במשך שלושה חודשים. הרופאים אצלם ביקרתי, לא מצאו את הסיבה לכאבים. בעצה אחת עם הרב קייזן, כתבתי לרבי. וראה זה פלא, לא חלף שבוע, והכאבים חלפו כלא היו... לאחר המופת הזה, החלטתי להפסיק לפסוח על שני הסעיפים, ונסעתי אל הרבי להתקשר אליו".

אלא שהביקור הראשון שנערך בשמחת תורה תשל"א, כמעט ואיים לגדוע את מהלך ההתקרבות אל החסידות. ייתכן והיה זה בגלל חוסר בהכנה מספקת לקראת הנסיעה. מרדכי נדחף אנה ואנה, בתפילות ובהקפות, ולא מצא מנוח לכף רגלו. הוא התאכזב. הוא הבטיח לעצמו שאת שמחת תורה הבא, תשל"ב, יעשה בבית כנסת הקרוב לביתו.

ההתחזקות של מרדכי בשנה הבאה, הביאה אותו לשינוי ההחלטה. הפעם הוא הגיע מוכן, לא רק רוחנית, אלא גם גשמית. הוא הגיע מצויד במצלמתו האישית. "כשהתחלתי לצלם את הרבי, פנו אלי כמה חסידים ואמרו לי כי ראוי לבקש רשות מהרבי לפני שאני עושה סדרת צילומים. ממי בדיוק הייתי צריך לבקש רשות, לא ידעתי; דבר אחד אני כן יודע, שעבודה של שעות הלכה לטמיון כשגיליתי שהפילים כולם נשרפו. מישהו הפנה אותי אל המזכיר הרב לייבל גרונר וביקשתי שישאל את הרבי בשמי רשות. לאחר שחזר אלי עם תשובה חיובית, התרגשתי ומאז זכיתי לצלם את הרבי פעמים רבות. למותר לציין כי התמונות בפעם הזאת יצאו יפה. מאותו שמחת תורה שיניתי את לבושי הנפש החיצוניים והפנימיים והפכתי לחסיד 'רשמי'".



ר' מרדכי יוצר, והרבי מעודד

בשנת תש"מ החל ר' מרדכי ברון לעסוק בהפצת המעיינות בדרכו הייחודית. אז כבר התגורר בכפר חב"ד, ולפרנסתו צילם אירועים וכנסים שונים. באחד הימים הגיעה בתו מבית הספר וסיפרה כי למדו בבית הספר על רבותינו נשיאנו, וביקשה את עזרתו בהכנת עבודה על נשיאי חב"ד. ר' מרדכי החליט להשקיע משהו מיוחד. כשסיים, החליט כי יפיץ את זה, ואת הסקיצה הראשונית שלח אל הרבי.

בשנים הראשונות, היו רבים שלא ראו בעין יפה את יצירותיו, כמו גם העובדה שתמונתו של הרבי תופיע בכל מקום. רבים הקניטו אותו על כך, והוא היה צריך להישאר כצוק איתן, לא להיפגע, ולהמשיך להפיץ את עבודותיו.

לאחר הכרזה, הגיע תורו של שעון הקיר עם תמונתו של הרבי. זה החל בביקור שערך ר' מרדכי באחד הקניונים בארצות הברית, וראה גוי מוכר שעוני קיר עם תמונתו של נשיא ארה"ב. הוא החליט אפוא לקדש את העניין וליצור דבר דומה עם תמונתו של הרבי. לאחר שעשה דוגמה, שלח לרבי וקיבל את ברכתו: נת' ות"ח. דבר בעתו - בסמיכות ל"ג בעומר יום שמחתנו גדולה דרשב"י וכדאי ר"ש לסמוך עליו וכו'. אזכיר עה"צ. רק אז החל למכור את השעונים.

"זה היה עידן אחר", נזכר ר' מרדכי. "לרבים היו השגות על כך, וטענו שמדובר בחילול שם ליובאוויטש וחילול כבודו של הרבי. אני כמובן מצאתי משען בתשובתו החיובית של הרבי, אך אלה ביטלו זאת באמרם כי הרבי לא רצה לפגוע בי. בהושענא-רבא של אמצע שנות המ"מים, כמעט ונשברתי. אמרתי לעצמי 'הרי כסף גדול אני לא עושה מזה, אני עומד מחוץ ל-‏770 בקור וגם צריך לסבול העלבות?' החלטתי להפסיק עם כל העניין.

"דקות לפני שהתקפלתי, עבר לידי הרב משה ניסלביץ' מנחלת הר חב"ד ששאל אותי 'איך הולך'. סיפרתי לו שאני מיואש, וגוללתי בפניו את שאני עובר. כששמע על התשובות והעידודים שקיבלתי מהרבי, קבע ואמר כי אין לי זכות להפסיק עם זה. 'אם הרבי אישר את העניין, זאת שליחות חייך', אמר וחיזק את רוחי".

רעיון רודף רעיון, ומהשעונים המשיך ר' מרדכי לפאזל מקורי עם הכיתוב 'משיח עכשיו'. כשהכניס את הפאזל ועוד מספר כרזות לרבי, זכה לקבל תשובה: נת' וכל המצו"ב והטבלא שעושה רושם חזק וה' יצליחו בכל. אזכיר עה"צ לכל הנ"ל ולשנטו"מ [= ולשנה טובה ומתוקה].

"במשך הזמן ראיתי כי הרבי עובר בפרטות על המוצרים שאני מכניס. לקראת יום הולדת השמונים לרבי, הכנתי כרזה יפה בצורת שבע עליה שושלת נשיאי החסידות הכללית ונשיאי חב"ד, כשהרבי מלך המשיח מופיע בסיום הספרה. מתחת הופיעו סמלי מבצעי הרבי, והגלובוס עליו נכתב 'ופרצת'. הכנסתי את זה לרבי ולאחרי כמה ימים יצא תשובה עם הערות: נת' ותח' ת"ח 1) רושם טוב וחזק וכו'. 2) אזכיר עה"צ לכהנ"ל ולבשו"ט. 3) במהדורא בתרא: והתגלותו - להשמיט הוא"ו. הילולא דבעש"ט - ו' סיוון. העתקת הכתוב בדניאל ותהילים חסר? בהכתר להשמיט התיבות זהב טהור'. נש"ק להוסיף ויום-טוב. בתפילין של ראש - קוים לסימון ד' בתים.

אחד הדברים שר' מרדכי הפיץ בכמות רבה, היו כרטיסי 'תפילת הדרך' עם תמונת הרבי. את הכרזה הפיץ בעשר שפות, כשהוסיף לזה הוראות של הרבי על חשיבות אמירת חת"ת ועוד כמה מענות קודש. כשהכניס את הכרטיס לרבי, זכה לתשובה: המצורף בזה נתקבל ות"ח ת"ח ויהא בהצלחה רבה אזכיר על הציון. פרט לתשובות, זכה גם לעידודים גדולים מהרבי. בכל פעם שהרבי היה מגיע ל-‏770 ור' מרדכי עמד עם הדוכן ליד הכניסה, הניף הרבי את ידו בחוזקה לאות עידוד.

וכך רבו המוצרים השונים והיחודיים: כשיצא הרבי במבצע של קופות צדקה, הוא הכין במהירות מתקן מיוחד. כשמישהו העיר לו כי חסידים צריכים ללכת בקביעות עם מטבעות מהרבי, הכין נרתיק מיוחד לנשיאת המטבעות עם תמונתו של הרבי. כשהחלה חלוקת הדולרים, הפיק נרתיק מניילון לדולרים. "חייתי, ואני עדיין חי, עשרים וארבע שעות סביב הרבי וסביב הוראותיו ומבצעיו. זאת שליחותי".



חלומות שעון ידברו

בחודש תשרי תנש"א, הגיש לרבי במעמד חלוקת דולרים, את מפת כדור הארץ עם שמונה שעונים המראים על הזמנים בשמונה מרכזי חב"ד בעולם כשבתווך מרכז העולם - 770. הוא אמר לרבי כי זו מתנה לשנה החדשה, והרבי השיב: זאל זיין [= שיהיה] בהצלחה רבה.

ר' מרדכי התרגש מאוד, ניצל את ההזדמנות וסיפר לרבי כי לפני יומיים חלם שהוא שואל את הרבי איך להכין את השעון 'לקבלת פני משיח'. פניו של הרבי אורו באחת והוא השיב: "זאל אייך דער אויבערשטער העלפן, איר וועט רליין פרלן אויף רלע גוטע המצאות ווי ביז איצטער, און זאל זיין בשורות טובות [ = שה' יעזור לכם שתשיגו בעצמכם כל ההמצאות הטובות כמו עד עכשיו, ושיהיו בשורות טובות]. הרבי אף הוסיף דולר באמרו: "זאלסט געבן לצדקה פרר כפליים לתושיה אין רלע נויטיקע זרכן [= תתן לצדקה עבור כפליים לתושיה בכל הענינים הנצרכים]. השעון הזה שהה כמחצית השנה בחדרו של הרבי. לימים, גם המזכיר ר' בנימין קליין ביקש שעון דומה שסייע לו בעבודתו בקשר הרצוף עם השלוחים במרכזי חב"ד בעולם.

היו גם דברים שלא זכו לברכתו של הרבי, כמו פאזל עם תמונת 770 ותמונתו של הרבי, ועל כך לא זכה לקבל תשובה. אולם פאזל אחר של 770 עם הכיתוב 'אנו רוצים משיח עכשיו' בעשרים-ושמונה השפות, זכה כן להסכמתו של הרבי.

חתיכת עץ מגולפת שר' מרדכי השקיע בה רבות עם כיתוב מובלט של 'אנו רוצים משיח עכשיו' לא זכתה למענה מהרבי, אך דבר דומה עם סמל צבאות ה' זכה כן למענה חיובי "ות"ח ת"ח ואזכיר עה"צ להמצטרך".

"היה מעניין להיווכח עד כמה הרבי מקדיש זמן ומתקן אי-אלו אי דיוקים. בשנת תש"מ הכנסתי לרבי יצירה - תמונה של הרבי במרכז ומסביבה חמש-עשרה תמונות של הרבי שונות. הכרזה הוכנסה לרבי ויצאה לאחר כמה שעות עם תיקון להוסיף בס"ד".



סגולת "שיר המעלות"

אחד המוצרים הכי פופולאריים שהפיק ר' מרדכי, הוא כרטיס 'שיר המעלות' אותו הורה הרבי לשים בחדר היולדת ובעריסת התינוק. בצידו האחד של הכרטיס ישנו תדפיס צבעוני של פרק 'שיר המעלות', וכן פסוקי שמירה ליולדת, ומצדו השני תמונתו של הרבי מלך המשיח עם תמצית ההוראה על חשיבות הכרטיס לכל יולדת והשפעתו על התינוק.

"הכרטיס הפך לרב מכר", הוא מספר, "בעקבות כמה ניסים שראיתי בעיניי, שהוכיחו לי כי הכרטיס סגולתו גם לפני הלידה...

"היה זה בביקור שערכתי בחברת "גרפיק למנייטינג'" בקליבלנד, ממנה אני רוכש בקביעות את ציפויי הפלסטיק עבור הכרטיסים השונים. העסק הנו בבעלות משפחתית, ובכל פעם נפגשתי עם עוד אחד מבני המשפחה. כך נוצר קשר חברי הדוק בינינו. יום אחד סיפרה לי אחת מבנות המשפחה כי היא נשואה חמש שנים ועדיין לא זכתה לילדים. במוחי הבזיק רעיון, ונתתי לה כרטיס 'שיר המעלות' שהפקתי באותם ימים. 'אם לא יועיל בטח לא יזיק', חשבתי לעצמי.

"כעבור שנה שבתי למפעל, והפעם קידם אותי אחיה של הצעירה שאמר בהתלהבות 'אתה לא יודע מה עשית עם ה'מירקל כארד' [= כרטיס הפלא]. התברר שהאחות צריכה ללדת באותם ימים את תינוקה, וכולם מדברים על העובדה שזה בזכות הכרטיס של הרבאיי.

"ואכן, מאז ראיתי זוגות לא מעטים שנפקדו לאחר שהצטיידו בכרטיס, ויש רבים שמזמינים את הכרטיסים ממני כסגולה לזרע של קיימא. כשחזרתי לכפר חב"ד, נזכרתי בזוג שנשוי שבע שנים ללא ילדים. סיפרתי להם את הסיפור וביקשתי מהאישה להחזיק אצלה את הכרטיס. כיום יש להם כמה ילדים בלעה"ר. כמה שנים לאחר מכן הייתי בלוס אנגל'ס, שם הכרתי משפחה חב"דית עם שלושה ילדים שחפצו בילדים נוספים, אך לא זכו עשר שנים. מסרתי להם את הכרטיס, ולפני זמן מה פגשתי את המשפחה שוב, כשהאישה מצביעה על אחד הילדים ואומרת 'הוא נולד בזכות הכרטיס'..."



הרמב"ם מברוקלין

ר' מרדכי יכול להמשיך לגולל את סיפוריו עוד שעות ארוכות, ולהתלהב כשהוא מגלה עד כמה המוצרים שלו סייעו בהפצת המעיינות. כך הוא מספר על אותו בחור אמריקאי מטקסס שהתקרב ליהדות לאחר שנתקל בכרזה עם תמונה של הרבי, והחליט לברר מיהו הרבי. היום הוא נמנה על חסידי חב"ד.

פעם אחת גנבו לר' מרדכי את תיקו האישי. שלוש שעות חלפו עד שמצא את התיק זרוק בפינה צדדית. היו אלו שלוש שעות של עגמת נפש רבה, והוא כתב על כך לרבי וזכה לקבל תשובה מאלפת: כותב וברכה על כל העניינים: ?! הרי צ"ל עבודת השם בשמחה וט"ל [=וטוב לבב]. מחליש עי"ז בריאות עצמו (היפך התורה - ונשמרתם מאד גו') וגם (ובמילא) פעולות דהפצת היהדות. המצו"ב נת' ות"ח ת"ח, ויהא בהצלחה רבה ואזכיר עה"צ.

במהלך נסיעותיו בעולם, חווה ר' מרדכי סיפורים רבים: "לפני כעשרים שנה נסעתי לקהיר, שם תיעדתי את הדפסת התניא בבית הכנסת של הרמב"ם. בשלב מסוים חילקתי למשתתפים את תמונותיו של הרבי. השומרים הערביים ביקשו גם הם. כששאלתי אותם אם הם יודעים מי האיש, השיבו בפשטות: 'זה הרמב"ם מברוקלין'...

"בפעם אחרת, כשהמתנתי לאוטובוס בדרך לקליבלנד, שאל אותי כהה עור 'האם אני ליובאוויטשער'. הבחנתי שהוא לא מקומי, ושאלתי אותו מהיכן הוא מתמצא, והוא השיב כי בגאנה שבאפריקה הוא למד על אישיותו של הרבי כמנהיג יהודי שהצליח להשפיע על האנושות כולה.

"ושוב היה מעשה, כשעליתי לטרמפ בדרך לאחת מטיסותיי. הנהג שנראה היה כליטאי, הפתיע אותי באמרו: 'אין לכם מושג איזה רבי יש לכם'. כששאלתי למה הוא מתכוון, סיפר לי כי הוא אינו חסיד, אך אחותו שמתגוררת בבורו-פארק הייתה חשוכת בנים שנים רבות לאחר נישואיה. היא הגיעה לרבי למעמד חלוקת הדולרים, ובטרם פצתה את פיה, נתן לה הרבי דולר עבורה ודולר נוסף בעבור בנה. לאחר שנה זכתה לחבוק בן...



אם הרבי נהנה - זה כל עולמי!

סיפור רודף סיפור, אפיזודה רודפת אפיזודה. ר' מרדכי הוא לא אדם ששוקט על שמריו. מוחו כל הזמן חושב על ההפקות הבאות. הוא אמנם יהודי מבוגר, אבל הלוואי על כולנו רוח צעירה ודינאמית כמו שלו. אל תטעו, כל מוצר מצריך עבודה מייגעת ומתישה, מאז הרעיון ועד הפיכתו לתוצר מוגמר.

רק בימים האחרונים הפיק הרב ברון כרזות של 'ברכת העסק' עם תמונתו של הרבי באמצע, כשמצידיו - מכתבי הרבי על ענייני פרנסה. כמו כן יצר כרזה של 'ברכת הבית' באותו פורמט. כעת הוא עמל על ייצור שעון 770 חדש עם מבצעי הרבי ותמונתו של הרבי.

"המוצר האחרון שזכיתי להפיק והיה לנגד עיני הרבי" אומר ר' מרדכי "זה האושפיזין החסידיים עם הכרזת הקודש 'יחי אדוננו'. הוצאתי את הכרזה לקראת החגים של שנת תשנ"ג, וקיבלתי טלפון מהרב גרונר שאמר כי הרבי נהנה מהכרזה, ואם הרבי נהנה - זה כל עולמי".



סגור חלון