מאות משתפים התכנסו ביום ראשון האחרון בהיכל הישיבה החדשה "תומכי תמימים" בראשון לציון לחגוג את פתיחתה הרשמית של הישיבה שכבר בחודשיה הספורים מאז לידתה והפיכתה לעובדה קיימת הפכה למגדלור רוחני אמיתי של תורה וחסידות לכל תושבי מרכז העיר. המשתתפים שבאו מכל רובדי הציבור, הצדיעו לישיבה, תלמידיה, ראשיה ומנהליה שהשקעתם המבורכת ביסוד הישיבה כבר מניבה פירות מבורכים בדמות תלמידים המתקרבים לחיק תורת החסידות. הכתבה במלואה וגלריית תמונות ב'כתבה המלאה'. שמחה, התלהבות, התרגשות, התפעמות, התעלות, אלו רק חלק מהמילים בהן התבטאו מאות המשתפים שהתכנסו ביום ראשון האחרון בהיכל הישיבה החדשה "תומכי תמימים" בראשון לציון לחגוג את פתיחתה הרשמית של הישיבה שכבר בחודשיה הספורים מאז לידתה והפיכתה לעובדה קיימת הפכה למגדלור רוחני אמיתי של תורה וחסידות לכל תושבי מרכז העיר. המשתתפים, שבאו מכל רובדי הציבור, חסידים וליטאים, דתיים ושאינם שומרי תורה ומצוות, אנשי ציבור, בעלי ממון ופשוטי העם, כולם יחד הצדיעו לישיבה, תלמידיה, ראשיה ומנהליה שהשקעתם המבורכת ביסוד הישיבה כבר מניבה פירות מבורכים בדמות תלמידים המתקרבים לחיק תורת החסידות. שלט מאיר עיניים נתלה בפתח הכניסה לישיבה המעיד כאלף עדים על תוכנה – ישיבת "תומכי תמימים" חב"ד ליובאוויטש. בפנים הישיבה, בבית המדרש נפרסו כסאות רבים, ושולחנות כיבוד ערוכים בכל טוב ומיני מתיקה הונחו בקפידה בצידי האולם. ממול לשולחן הכבוד שהיה מלא לאורך כל הכינוס במכובדים, אנשי מועצת העיר, רבנים, משפיעים ושלוחים בראשותו של השליח הראשי בעיר הרב יצחק גרוזמן שהקים את הישיבה ותורם רבות לפיתוחה. חתני הכבוד - ראשי הישיבה הרבנים שי הכהן הרמתי ויואל רוזן מעטרים אף הם את השולחן כשמסביבם משפיעי הישיבה, הרבנים הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ושמעון וויצהנדלר והמשגיח הרב מנחם מענדל קעניג. ישיבת 'תומכי תמימים' בכלל זהו דבר עצום ומיוחד כשלעצמו, אולם דומה שהסניף הזה דווקא הממוקם בראשון לציון ומיועד לתלמידים שבאו מישיבות תיכוניות ועז רצונם לדלות מאורה האינסופי של תורת החסידות תוך כדי התקשרות לנשיא הדור הרבי מלך המשיח מקנה לה מיוחדת גדולה יותר הן באופי התלמידים והן בלעבדיקייט החסידי העצום שיש לתלמידי התמימים הלומדים בה להוראותיו ומבצעיו של הרבי, עובדה שהיה ניתן לחזות בה במהלך החודשים האחרונים מאז נפתחה הישיבה במבצע לימוד גדול שכלל חומר חסידותי רב איכות. לאחר תפילת ערבית ברוב עם מתחיל החלק הרשמי של האירוע כשאל דוכן הנאומים ניגש הרב יוסף אברהם פיזם, פה מפיק מרגליות אשר נוטל את שרביט ההנחיה ועושה זאת בטוב טעם ובבהירות רבה. הרב פיזם מזכיר את דבריו של הרבי ביחידות לתלמידי התמימים בתשנ"ב שכפי שספר התניא הודפס במקומות רבים ונידחים בעולם כך רצונו שיפתחו סניפים של ישיבות 'תומכי תמימים' כשהישיבה החדשה היא פרי אותה הוראה. בארוכה מבאר הרב פיזם את ייחודם של התמימים וייחודיותה של 'תומכי תמימים' שמוציאה תלמידים בעלי רגש חסידי ומסירות נפש. "אותם הפירות שעמדו מול שלטון האימים הקומוניסטי בגבורה ובאומץ, יביאו בפעילותם ובלימודם היום את התגלותו של הרבי". כעת אל הדוכן מוזמן לקרוא את פרקו של הרבי המשפיע החסידי הישיש הרב זאב קסלמן מכפר חב"ד. הקהל הגדול נעמד על רגליו וחוזר פסוק בפסוק את פרקו של הרבי כשבסיום מכריז הרב קסלמן שלושה פעמיים מעומק ליבו בתחינה את הכרזת הקודש "יחי אדוננו" כשהקהל עונה ומחרה אחריו ברטט ובהתרגשות גלויה. ראשון הנואמים המוזמן לשאת את דבריו הוא ראש הישיבה הדינאמי והנמרץ הרב שי הכהן הרמתי שפותח כיאה לחסיד ב'דבר מלכות' ומסביר בנהירות על פי שיחתו של הרבי את הפסוק 'אם כסף תלווה את עמי' -שהקב"ה מלווה לעם ישראל הלוואה והוא מצפה שנשתמש בה: "הקב"ה נותן לנו, לכל אחד ואחד, לא משנה באיזה דרגה או מצב הוא נמצא, כוחות רוחניים בלתי נדלים והוא מצפה שנעשה אתם משהו. דרכה של החסידות היא לפעול עם אותם כוחות לא רק עם עצמו אלא להשתמש בהם בצורה כזו שיאירו את כל הסביבה. זוהי מטרת יסוד 'תומכי תמימים'". הרב הרמתי חותם את נאומו המיוחד במילות תודה לבעל האכסניה הרב גרוזמן, לתורמים הנכבדים ואחרונים חביבים לתלמידים הרבים שמשקעים את כל מרצם וכוחם ללא לאות בלימוד נגלה וחסידות ובהכנת העולם להתגלותו של הרבי מלך המשיח. בשלב הזה ניתן להבחין בנקל שקהל המשתתפים מתרבה בכל רגע קט וכבר שאין מקום אפילו לעמוד בהיכל בית המדרש ורבים מצטופפים בדלת הכניסה ועושים אוזנם כאפרכסת להקשיב לדברי התורה והברכה ולחוש בהתעלות הרוחנית. המנחה הרב פיזם נוטל שוב את שרביט הנחיה ומבאר בחינניות רבה ובכישרון רב את מהותה של 'תומכי תמימים', המושג 'תמים' ומדוע נקראו בשם זה התלמידים הלומדים בישיבות חב"ד. כפי שנר מאיר את כל הסביבה בה הוא נמצא כך גם הדרישה מתמים להאיר את כל הסביבה". בינתיים את שולחן הנשיאות תופסים רבנים נוספים מסלטה ומשמנה של העיר ראשון לציון ומשפעים חסידיים כמו המקובל הרב יצחק גינזבורג, רבה של קהילת חב"ד בלוד הרב בועז ברוך יורקביץ, הרב שמעון וייצהנדלר, הרב אלימלך שחר ועוד כמה נכבדים חברי מועצת העיר ותורמים. בטרם יבקש המנחה מיושב ראש מערכת הכשרות הרב משה נחשוני לשאת דברים הוא מקדים אפיזודה מעניינית: "פעם, לפני שנים רבות, נכנס אחד מהחסידים אל הרבי מלך המשיח ליחידות ושאל את הרבי מכיוון שמבקשים ממנו לקבל על עצמו משרה נכבדה בארגון כשרות מכובד האם עליו לענות ב'הן' להצעה או לאו. תשובתו של הרבי הייתה ברורה, תפקידנו, חסידי חב"ד לגרום לכמה שיותר יהודים לרצות לאכול אוכל כשר בכשרות מהודרת. הרב נחשוני ממרביצי התורה בעיר נטל על עצמו את שני הכובעים גם לקרב יהודים לאבינו שבשמים וגם לדאוג שיהיה להם מאכלים בכשרות מהודרת ביותר". "כיצד ייתכן שכל היהודים במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע" פותח הרב נחשוני את דבריו כשהקהל מאזין קשב רב לדבריו, "כיצד הם יכולים לדבר בשם חבריהם, שיגידו אעשה ואשמע. אותה שאלה נשאלת גם על הפסוק הראשון בקריאת שמע, מדוע אומרים שמע ישראל ולא מסתפקים בה' אלוקינו ה' אחד, כיצד אנחנו מנכסים לעצמנו את כל עם ישראל. התשובה שמצאתי לכך היא משום שתורה מדבקת, יהודי שחי ולומד תורה הוא מדביק את כל הסביבה שלו. "הדברים נאמרים בייחוד על ישיבה, ועוד יותר ישיבה חסידית, וכבר אנו רואים את ההשפעה הגדולה של התלמידים על יהודי העיר כשמבטים בהם מסתובבים בעיר עם כובעים וחליפות, עם גמרות וספרי חסידות בידם או בבוקר בדרכם למקווה עם מגבות על הכתפיים. כשיעקב ירד למצרים הוא הקים מיד ישיבה, מדוע, מפני שלישיבה ישנה סגולה מיוחד. במילא זאת הישיבה החסידית הראשונה והיחידה בעיר בעזרת ה' שתפעל את התגלותו של מלך המשיח". הקהל מריע לנאומו המיוחד של הרב נחשוני והמנחה מזכיר שוב את בקשתו של הרבי שבכל מקום שהדפיסו תניא שיקום סניף של ישיבת תומכי תמימים תוך שהוא מציין שהישיבה בראשון לציון אותה הקים הרב יואל רוזן באה בעקבות היותו פעיל ראשי ונמרץ עד היום בארגון 'אור חב"ד' לבני הישיבות בראשותו של הרב מנחם פרלשטיין המקיים מאות שיעורי תניא והתוועדויות ביומא דפגרא במאות ישיבות תיכוניות, הסדר ואף חסידיות וחרדיות ברחבי הארץ. כשהורגש הכרח לתת מענה לתלמידים שהשתתפו בשיעורים ורצו להתקרב יותר למאור החליט הרב רוזן באופן של 'לכתחילה אריבער' לפתוח מסגרת לימודית ניאותה לאותם תלמידים, מקום בו אנו נמצאים. לקול תשואות הקהל הגדול מוזמן אל דוכן הנאומים השליח הראשי בעיר ומהדמויות המוכרות והאהובות בעיר הרב יצחק גרוזמן המשקיע רבות בישיבה: בפתח דבריו מזכיר הרב גרוזמן את התורמים הנכבדים, הוא מונה אותם אחד לאחד והקהל הגדול מוחא להם כפיים סוערות ומריע להם על נדיבותם הגדולה. לאחר שסיים להודות ל'זבולון' של הישיבה פותח הרב גרוזמן בתיאור מרגש ומלא חיות והתקשרות חסידית תוך שהוא סוקר את הקמתה והתפתחותה של הישיבה מהרגע שהייתה בגדר רעיון בלבד עד שירדה לעולם המעשה ועד הימים הללו שכבר אפשר לקצור את הפירות הראשונים. דבריו נאמרים בהתרגשות ובהתלהבות גלויה. הרב גרוזמן עובר לתאר את המהפכה היהודית שעוברת על תושבי העיר מאז הוקמה הישיבה. מהפכה שהחלה ועתה תופסת תאוצה מהיום בו הוא הגיע לשמש בשליחותו של הרבי בעיר. בדבריו סקר את תשובותיו הברורות והמאלפות של הרבי מלך המשיח שזכה לקבל באמצעות ה'אגרות קודש' בכל מה שנוגע להקמת הישיבה וביסוסה. בחותם דבריו ייחל וקיווה שכבר בשנה הקרובה יתחילו בבניית מבנה הקבע של הישיבה. "איך שהמצב ניראה כיום, כבר בשנה הבאה המקום יהיה צר מהכיל את התלמידים הרבים שכבר מתדפקים בכל יום על דלתי הישיבה. מטרתנו להקים בניין חדש", סיים את נאומו. הקהל שברובו מכיר היכרות אישית את הרב גרוזמן נעמד על רגליו ומריע לו ממושכות. אהבה העזה שאנשים בעיר חשים לו יכולה להעיד כאלף עדים על החריש היהודי העמוק והפנימי אתו הוביל בשנות שליחותו. נאומו היה כמו קדימון למשא המרכזי אותו נשא, הרב הראשי האשכנזי של ישראל הרב יונה מצגר שאף הוא לא הסתיר את התפעלותו: "לאחרונה נטלתי חלק באירוע לציון מאה וארבע עשרה שנה לבית הכנסת הגדול של ראשון לציון. כל הנואמים באותו אירוע דיברו על העובדה שמי שהקימו את העיר היו חלוצים חרדיים, והנה פעולתה של הישיבה היום היא התגשמות חלומם של מייסדי העיר. "ליהודים ישנה תכונה של הכרת הטוב. את העובדה הזו אנו לומדים מהסיפור שבני ישראל לא נלחמו במצרים בעת שרדפו אחריהם במדבר, למה? משום הכרת הטוב. מאותה סיבה יוסף שהיה צעיר וחזק לא נחלם עם אשת פוטיפר, הוא היה יכול לקחת ממנה את הבגד בכדי שלא יישאר אצלה הבגד, מדוע הוא לא עשה זאת? התשובה היא גם כן משום הכרת הטוב. יתרו נביא מדיין הצטרף לעם ישראל רק לאחרי שנלחמו עם עוג מלך הבשן, מדוע, משום שרצה לראות אם יש לעם ישראל את תכונת הכרת הטוב, וכשראה שהם לא נלחמים במצרים אבל לא עושים זאת משום חולשה, ועובדה שאחר כך הם נלחמו בעמלק, החליט להצטרף לעם ישראל כי ידע שיכירו לו טובה. "תלמידים יקרים אתם צריכים להכיר תודה לרבנים ולראשי הישיבה, משום שאיך שאני רואה את כל מה שנעשה בישיבה ועל פי מה ששמעתי מהנאומים שעלו לשאת דברים לפני, הללו לא חוסכים במאמצים ומשקיעים בכל תחום בכדי שאתם תוכלו להשקיע את כל מרצכם וכוחם בלימוד תורת הנגלה ותורת החסידות. אני מתפעל בכל פעם מחדש מעוצמתה של חסידות חב"ד ושליחיה בארץ ובעולם שהישיבה הקדושה הזאת היא חלק ממנה. אני מברך אתכם בהצלחה רבה. מנחה האירוע הרב פיזם מביא שאלה שמובאת באחת משיחותיו של הרבי מלך המשיח מה השייכות של פרסים ל'תומכי תמימים' ואת תשובתו של הרבי שמי שרוח הבריות נוחה הימנו גם רוח המקום נוחה הימנו, והתמלוגים, בייחוד כשמדובר בספרי קודש מראים זאת. עתה נעמד הקהל הגדול על רגלו בכדי להצדיע לתלמידי התמימים שבחודשים האחרונים הצטיינו במבצע לימוד ענק שהתקיים בישיבה. אל בימת הכבוד ניגשים התמימים חי קלנגל ויקיר מויאל שזוכים לקבל את סט ליקוטי שיחות החדש מסודר על פי פרשיות השבוע מידיו של הרב הראשי הרב יונה מצגר. התמים אשר זעלצר זוכה לקבל את ספרי השיחות מידיו של הרב נחשוני. התמימים אחרונים חביבים אליעזר לוי ושלום זאב בן -דוד מקבלים את סט הספרים של הרבי בהם מובאים ביאורי הרבי על פירוש רש"י על התורה מידיו של הרב יצחק גרוזמן. התרגשות גדולה מורגשת בחלל האוויר שעה שהתמימים מקבלים את הספרים על השקעתם הכבירה. התכונה נפסקת באחת שעה שאל דוכן הנואמים ניגש משפיע הישיבה ומי שמלווה אותה מיום הקמתה הרב חיים לוי יצחק גינזבורג. הרב גינזבורג מביע אף הוא את התפעלותו מהנהלת הישיבה והצוות המסור בראשותו של היוזם והמנהל הרב יואל רוזן שמשקיע לילה ויום במטרה לבסס ולחזק את הישיבה, ומיד עובר כהרגלו לחזק את הקהל הגדול בבשורת הגאולה וזהות הגואל: "כתוב בפרשיות הללו שמשה רבנו הבטיח לעם ישראל במצרים גאולה ולפתע נעלם. יכלו בני ישראל להתרעם ולחשוב לעצמם למה שיטה בהם משה במסר הזוי. אומרים המפרשים דווקא בזכות האמונה נגאלו עם ישראל ממצרים. ההיסטוריה חוזרת על עצמה כיום, הרבי מלך המשיח הכריז ענווים הגיע זמן גאולתכם ולפתע נראה שהוא נעלם. אנו צריכים להתחזק באמונה שכמו שכל נבואותיו של הרבי התגשמו גם זו האחרונה תתגשם. כל העולם ראה איך הרבי מניע את עגלת הגאולה, בתחילה היכונו לביאת המשיח, אחר כך ברוך הבא מלך המשיח ואחר כך ''יחי אדוננו'' דברים שפורסמו בעולם. אנו עוברים את זה בכדי שנאמר משה אמת ותורתו אמת ונתחזק ובכוח האמונה נגאל. את מסכת הנאומים חתם מר שמואל טומשין, חבר מועצת העיר ויושב ראש רשת בתי ספר טומשין, ידיד אמת לקהילת חב"ד שבנאומו הצליח לרגש את הקהל הגדול על גווניו ופה ושם אף לסחוט דמעות. הוא פתח בתיאור שורשיו החב"דיים ועל התקרבותו לאחרונה ליהדות באמצעות אחד משלוחי הרבי בעיר הרב אליהו סגל לאחר שהבין שיהודי לא יכול להתקיים ללא התורה והמצוות. בנימה אישית הודה שהחינוך הלא דתי בישראל נחל כשלון חרוץ. "הניסיון שלנו לבנות חברה דמוקרטית ונאורה ללא חיבור לתורה נכשל. זאת האמת וצריך להודות בה. אני מודה לתלמידים שיושבים ועוסקים בתורה, אתם העתיד של העם היהודי. אני מאחל לכל אחד מכם בריאות איתנה ותמשיכו לדבוק באמונה היהודית ובקיום התורה ומצוותיה". הוא חתם את דבריו בהתרגשות, הוציא מכיסו צ'יק והעניק אותו לראש הישיבה. המנחה הרב פיזם שבחייו הפרטיים אף משמש כמנהל תלמוד תורה בקרית שמואל - חיפה מודה בצורה נרגשת למר טומשין ומציע שאת נאומו ילמדו בבתי הספר ברחבי הארץ. בשלב זה, ניגשים אל קידמת בימת הכבוד השליח הרב יצחק גרוזמן ומנהל הישיבה הרב יואל רוזן בכדי להעניק לשורה של תורמים ונדיבים תעודות הוקרה על נדיבות ליבם. המנחה חותם את הכינוס בתפעלה ותחינה שעוד הלילה יקוים בנו היעוד של 'לילה כיום יאיר' בהתגלותו של הרבי מלך המשיח. הקהל הגדול שישב במשך שעתיים תמימות מרותק למסכת הנואמים ומשתתף פעיל בכל שלבי האירוע קם על רגלו בספונטאניות, המוסיקה החלה להשמיע קולה ואט אט פרץ הקהל הגדול בצוותא עם יושבי שולחן הכבוד בריקוד חסידי חי ומלבב. מעגלים חסידים נפתחים ונסגרים ובמשך שעה ארוכה פיזז וכרכר הקהל בעוז ובהתלהבות. = בתום האירוע הרשמי כנהוג אצל חסידים, ישבו תלמידי הישיבה בצוותא עם התורמים להתוועדות חסידית מלאת חן וחיות חסידית שנמשכה אל תוך הלילה בהשתתפותו של המשפיע הדגול הרב שמעון וייצהנדלר. כמי שליווה את הישיבה מהימים הראשונים בה היא נפתחה אי אפשר שלא להתרגש מההצלחה הגדולה שהיא כבר הצליחה לגרוף, עשרים וחמשה תלמידים לומדים כיום במקום, תלמידים שכולם הגיעו מבתים לא חב"דיים וחשקה נפשם להתקרב אל דרך החסידות, מעיין תורתו של משיח. אי אפשר שלא להביע התפעלות גם מהתנאים הגשמיים המצוינים, מהניקיון והסדר ששורר במקום, מהספרייה החסידית החדשה ומלאת הספרים הן בנגלה והן בחסידות לרווחת התלמידים. הכול נעשה בכמה חודשים. יום כזה, הוא לא רק יום חג של רשת ישיבות 'תומכי תמימים' ברחבי תבל כי אם לעיר ראשון לציון בכלל שזוכה לאחר כמה עשרות בשנים לעדנה לאחר שנים ארוכות שישיבת תומכי תמימים שהייתה ממוקמת שם עברה לכפר חב"ד.
|