Chabad Info | חב"� אינפ�

חסידי חב"ד ברחבי תבל:

מוסדות ובתי חב"ד בעולם:

תגיו פופולריו:

הנצפים ביות

שבת בראשית

בראשית

בשלח

בהעלותך

בראשית

וישלח

תרומה

ואתחנן

תצוה

חקת

כסלו

סיון

חדור בד''ם לפ' יתרו

	שיעורים יומיים ליום ששי י אלול ה'�&פ"ד
	שיעורים יומיים ליום ששי י אלול ה'�&פ"ד

חומש:

שישי פרשת תצא

תהילים:

פרקים נה - נט

תניא:

וז"ש והיה מעשה... -קיט- כל חטאתם

היום יום:

להצגת שיעור היום-יום

ג' פרקים :

הלכות פסולי המוקדשין פרקים ח-י

פרק אחד :

הלכות פסולי המוקדשין פרק ז

ספר המצוות :

מל"ת קל"א

הלכות פסולי המוקדשין

פרק ח

הלכה א: חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף, אפילו אחת ברבוא כולן ימותו, במה דברים אמורים כשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים זו חטאת וזו עולה, אבל אם הביא עופות לחובתו מהן חטאת ומהן עולה ולא פירש אלא כולן סתומות ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה יש להן דינים אחרים.

הלכה ב: וכיצד דיניהן, אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד, אבל מניין העולות שבחובה עם החטאת שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות.

הלכה ג: לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת, חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למטן כמעשה חטאת.

הלכה ד: וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, אבל מניין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאת, בין שהיתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערב בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, לפיכך אם היתה החובה שתים בעולות חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה.

הלכה ה: חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד, כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהם לאדם אחד, בין שהיו לשנים, אם היו שתיהן שוות מחצה כשר ומחצה פסול, בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה לעולם מחצה כשר ומחצה פסול, מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה והעולה למעלה, אם עשה הכל למעלה חציין כשירות והן עולות, ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות, עשה חציין למטה וחציין למעלה חצי החצי שנעשה למעלה כשר מפני התערובת והוא עולות וחצי החצי של מטה כשר והוא חטאות.

הלכה ו: היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש, אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה מחצה פסול ומחצה כשר ומטעם שביארנו, עשה חציין למטה וחציין למעלה, אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר, ואם מדעתו עשה המרובה כשר.

הלכה ז: זה הכלל כל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה הרי זה המרובה כשר, הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים.

הלכה ח: שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה יקריב עולה, שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן כמו שביארנו.

הלכה ט: היו לפני הכהן חטאות ועולות, עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול, עשה חציין למעלה וחציין למטה ולא ידע אם החטאות הם שעשה למטה או העולות, הרי הכל פסול, שאני אומר העולות הם שעשה למטה והחטאות למעלה.

הלכה י: היו לפניו שלשה צבורי עופות אחד חטאות ואחד עולות והאחד סתום חציו עולות וחציו חטאות ולא פירש, אם עשה כלן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול.

הלכה יא: עשה חציין למעלה וחציין למטה, אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו למטה, והוא מתחלק בין הבעלים ועולה לשניהן, שהרי הכהן אינו יודע לאי זה מהן פירש, ולאי זה מהן היה הסתום, ושני הצבורין המפורשין פסולין, שהרי לא ידע אי זה עשה למעלה ואי זה עשה למטה ושמא העולה נעשית למטה והחטאת למעלה.

פרק ט

הלכה א: קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן או שמת גוזל אחד, יקח זוג לשני.

הלכה ב: פרח לבין הקריבות, פסול ופוסל אחד כנגדו, שהגוזל הפורח מקן סתום לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו, כיצד פרח גוזל מן הסתום לעשרה עופות סתומות, אם עשה חמשה למטה וששה למעלה, הרי חמש עולות כשירות מהששה של מעלה וארבע חטאות כשירות מהחמשה עופות שנעשו למטה, שאני אומר שמא הגוזל הפורח הוא אחד מחמשה של מטה, וכן אם עשה מהם ששה למטה וחמשה למעלה נמצאת הכשר חמש חטאות וארבע עולות, שאני אומר שמא הגוזל מחמשה של מעלה, נמצאת הכשר מהעשרה תשעה הרי פסל אחד.

הלכה ג: ארבעה עופות סתומות וארבעה עופות שניות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשניות פסל אחד מן השניות, אחר שנתערבו חזר אחד מן השניות ופרח לראשונות, פסל אחד מן הראשונות ונמצא הכשר מן הראשונות שתים בלבד.

הלכה ד: חזר אחד ופרח מן הראשונות לשניות אפילו כל היום אינו מוסיף להפסיד יתר על זה שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו מחצה כשר ומחצה פסול כמו שביארנו.

הלכה ה: צבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי ששה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובששי שנים עשר, ובשביעי ארבעה עשר, ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השניה לשלישית ומשלישית לרביעית, מרביעית לחמישית, ומחמישית לששית, ומששית לשביעית, וחזר אחד ופרח מצבור לצבור עד שחזר לראשונה שפרח ממנה ראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, הראשונה והשנייה אין להם כלום, והשלישית יש לה שני עופות, והרביעית יש לה ארבעה, והחמישית יש לה ששה, והששית יש לה שמונה, והשביעית יש לה שנים עשר, חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו וחזר אחד ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה עד שחזר לראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, השלישית והרביעית אין להם כלום, והחמישית יש לה שני עופות כשרים, והששית יש לה ארבעה, השביעית יש לה עשרה, פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, והחמישית והששית נפסלו כולן, והשביעית נשארו לה שמונה עופות כשרין, כשיעשה ארבעה עשר שבע למעלה ושבע למטה יהיו שמונה מהן כשרין והששה פסולין מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזרה.

הלכה ו: קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת, יקח זוג לשני, חזר או שפרח אחד מן המפורשת לסתומה, ולא ידע זה שפרח אם היה עולה או חטאת, ימותו כל העופות שבסתומה, שאם נתערבה בהן עולה כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה כל העולות שבה פסולות לפיכך ימותו כולן.

הלכה ז: חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין אילך אחד ואילך אחד, לא הפסיד כלום, אלא יאמר זה שהלך אצל החטאות חטאת וזה שהלך אצל העולות עולה, חזר אחר שנתערבו ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע, השניים האמצעיים ימותו שהרי הן חטאת ועולה מעורבין, והצדדין אלו יקרבו חטאת ואלו יקרבו עולה כשהיו, פרח מן האמצעית לצדדין כולן ימותו, שמא עולה נתערבה בחטאות וחטאת בעולות.

פרק י

הלכה א: האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר, ילדה זכר מביאה ארבעה עופות, שנים לנדרה והן עולה כמו שביארנו, ושנים לחובתה משום לידה והן אחד עולה ואחד חטאת, נמצאת למד שהכהן צריך לעשות שלש פרידין למעלה, ופרידה אחת למטה, טעה ועשה שתים למעלה ושתים למטה ולא נמלך צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלה, במה דברים אמורים כשהביאה הארבעה ממין אחד כגון שהיו כולן תורין או בני יונה, אבל אם היו שתי תורין עם שני בני יונה ועשה שנים למעלה ושנים למטה, צריכה להביא עוד תור ובן יונה ויעשה שתיהן למעלה כדי לצאת ידי חובתה, שאם עשה בתחילה שתי התורין למטה צריכה תור למעלה להשלים חובתה, ואם עשה שני בני היונה למטה, צריכה בן יונה למעלה להשלים חובתה, שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור אחת או בן יונה אלא או שניהן תורין או שניהן בני יונה.

הלכה ב: פירשה נדרה ואמרה לכהן אלו לנדרי ואלו לחובתי, ועשאם הכהן שתים למעלה ושתים למטה ולא ידע אי זה מהן עשה למעלה ואי זה מהן עשה למטה, צריכה להביא שלשה עופות, שנים לנדרה ואחד להשלים חובתה ויעשו השנים למעלה שהרי פירשה נדרה ושמא שנים של נדרה נעשה למטה שהם פסולות, במה דברים אמורים בשהביאה הארבעה שפירשה נדרה בשנים מהן ממין אחד, אבל אם היו שני מינין תביא ארבעה אחרים, שנים ממין שפירשה בו נדרה יעשו לנדרה ושנים מאי זה מין שתרצה יהיו לחובתה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה.

הלכה ג: קבעה נדרה ואמרה אם אלד זכר הרי עלי שתי תורים, וילדה והביאה ארבעה עופות, שנים לנדרה ושנים לחובתה ועשה שנים למעלה ושנים למטה, ולא ידע אי זה נעשה למעלה ואי זה נעשה למטה, וגם היא שכחה ולא ידעה באי זה מין קבעה נדרה אם בתורים או בבני היונה, הרי זו צריכה להביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה ויעשו ארבעתן למעלה, ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למעלה, (שכבר עשה שנים למטה שהם חטאת), במה דברים אמורים כשהביאה הארבעה תחלה ממין אחד, אבל אם היו שני מינין, צריכה להביא ששה עופות, שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא לחובתה שתי תורים או שני בני יונה ויעשה אחד למעלה ואחד למטה, וכן אם נתנתם לכהן ושכחה מה נתנה לו, והלך הכהן ועשה ואינו יודע היכן עשה אם הכל למעלה או הכל למטה, או מחצה למעלה ומחצה למטה, הרי זו תביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא שתי תורים או שני בני יונה לחובתה.

הלכה ד: קבעה חובתה וקבעה נדרה, ושכחה במה קבעה, ואפשר שחובתה כבש לעולה ופרידה אחת תור או בן יונה לחטאת, לפיכך תביא ששה פרדין, ארבעה לנדרה ושנים לחובתה, ועוד תביא חטאת אחד בן יונה או תור עם כבש, נמצאת שהביאה שבעה עופות [וכבש].

הלכה ה: וכל החטאות האלו אינן נאכלות מפני שהם ספק.

הלכות פסולי המוקדשין

פרק ח 
 
הלכה א: חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף, אפילו אחת ברבוא כולן ימותו, במה דברים אמורים כשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים זו חטאת וזו עולה, אבל אם הביא עופות לחובתו מהן חטאת ומהן עולה ולא פירש אלא כולן סתומות ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה יש להן דינים אחרים. 
 
הלכה ב: וכיצד דיניהן, אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד, אבל מניין העולות שבחובה עם החטאת שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות. 
 
הלכה ג: לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת, חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למטן כמעשה חטאת. 
 
הלכה ד: וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, אבל מניין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאת, בין שהיתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערב בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, לפיכך אם היתה החובה שתים בעולות חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה. 
 
הלכה ה: חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד, כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהם לאדם אחד, בין שהיו לשנים, אם היו שתיהן שוות מחצה כשר ומחצה פסול, בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה לעולם מחצה כשר ומחצה פסול, מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה והעולה למעלה, אם עשה הכל למעלה חציין כשירות והן עולות, ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות, עשה חציין למטה וחציין למעלה חצי החצי שנעשה למעלה כשר מפני התערובת והוא עולות וחצי החצי של מטה כשר והוא חטאות. 
 
הלכה ו: היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש, אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה מחצה פסול ומחצה כשר ומטעם שביארנו, עשה חציין למטה וחציין למעלה, אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר, ואם מדעתו עשה המרובה כשר. 
 
הלכה ז: זה הכלל כל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה הרי זה המרובה כשר, הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים. 
 
הלכה ח: שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה יקריב עולה, שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן כמו שביארנו. 
 
הלכה ט: היו לפני הכהן חטאות ועולות, עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול, עשה חציין למעלה וחציין למטה ולא ידע אם החטאות הם שעשה למטה או העולות, הרי הכל פסול, שאני אומר העולות הם שעשה למטה והחטאות למעלה. 
 
הלכה י: היו לפניו שלשה צבורי עופות אחד חטאות ואחד עולות והאחד סתום חציו עולות וחציו חטאות ולא פירש, אם עשה כלן למעלה או למטה, מחצה כשר ומחצה פסול. 
 
הלכה יא: עשה חציין למעלה וחציין למטה, אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו למטה, והוא מתחלק בין הבעלים ועולה לשניהן, שהרי הכהן אינו יודע לאי זה מהן פירש, ולאי זה מהן היה הסתום, ושני הצבורין המפורשין פסולין, שהרי לא ידע אי זה עשה למעלה ואי זה עשה למטה ושמא העולה נעשית למטה והחטאת למעלה. פרק ט 
 
הלכה א: קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר, או שפרח לבין העופות שימותו כולן או שמת גוזל אחד, יקח זוג לשני. 
 
הלכה ב: פרח לבין הקריבות, פסול ופוסל אחד כנגדו, שהגוזל הפורח מקן סתום לבין הקריבות פסול ופוסל אחד כנגדו, כיצד פרח גוזל מן הסתום לעשרה עופות סתומות, אם עשה חמשה למטה וששה למעלה, הרי חמש עולות כשירות מהששה של מעלה וארבע חטאות כשירות מהחמשה עופות שנעשו למטה, שאני אומר שמא הגוזל הפורח הוא אחד מחמשה של מטה, וכן אם עשה מהם ששה למטה וחמשה למעלה נמצאת הכשר חמש חטאות וארבע עולות, שאני אומר שמא הגוזל מחמשה של מעלה, נמצאת הכשר מהעשרה תשעה הרי פסל אחד. 
 
הלכה ג: ארבעה עופות סתומות וארבעה עופות שניות סתומות, פרח אחד מן הראשונות לשניות פסל אחד מן השניות, אחר שנתערבו חזר אחד מן השניות ופרח לראשונות, פסל אחד מן הראשונות ונמצא הכשר מן הראשונות שתים בלבד. 
 
הלכה ד: חזר אחד ופרח מן הראשונות לשניות אפילו כל היום אינו מוסיף להפסיד יתר על זה שאפילו הן מעורבות כולן זו בזו מחצה כשר ומחצה פסול כמו שביארנו. 
 
הלכה ה: צבור אחד יש בו שני עופות, ובשני ארבעה, ובשלישי ששה, וברביעי שמונה, ובחמישי עשרה, ובששי שנים עשר, ובשביעי ארבעה עשר, ופרח גוזל מן הראשונה לשנייה, ואחד מן השניה לשלישית ומשלישית לרביעית, מרביעית לחמישית, ומחמישית לששית, ומששית לשביעית, וחזר אחד ופרח מצבור לצבור עד שחזר לראשונה שפרח ממנה ראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, הראשונה והשנייה אין להם כלום, והשלישית יש לה שני עופות, והרביעית יש לה ארבעה, והחמישית יש לה ששה, והששית יש לה שמונה, והשביעית יש לה שנים עשר, חזר אחד ופרח פעם שנייה מזו לזו וחזר אחד ופרח מן האחרונה לשלמעלה ממנה עד שחזר לראשונה, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, השלישית והרביעית אין להם כלום, והחמישית יש לה שני עופות כשרים, והששית יש לה ארבעה, השביעית יש לה עשרה, פרח פעם שלישית גוזל מזו לזו, וחזר פעם רביעית מזו לזו, פוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו, והחמישית והששית נפסלו כולן, והשביעית נשארו לה שמונה עופות כשרין, כשיעשה ארבעה עשר שבע למעלה ושבע למטה יהיו שמונה מהן כשרין והששה פסולין מפני תערובת גוזלות אלו שפרחו בהליכה ובחזרה. 
 
הלכה ו: קן סתומה וקן מפורשת, פרח מן הסתומה למפורשת, יקח זוג לשני, חזר או שפרח אחד מן המפורשת לסתומה, ולא ידע זה שפרח אם היה עולה או חטאת, ימותו כל העופות שבסתומה, שאם נתערבה בהן עולה כל החטאות שבה פסולות, ואם חטאת נתערבה כל העולות שבה פסולות לפיכך ימותו כולן. 
 
הלכה ז: חטאת מכאן ועולה מכאן וסתומה באמצע, פרח מן האמצע לצדדין אילך אחד ואילך אחד, לא הפסיד כלום, אלא יאמר זה שהלך אצל החטאות חטאת וזה שהלך אצל העולות עולה, חזר אחר שנתערבו ופרח אחד מכאן ואחד מכאן לאמצע, השניים האמצעיים ימותו שהרי הן חטאת ועולה מעורבין, והצדדין אלו יקרבו חטאת ואלו יקרבו עולה כשהיו, פרח מן האמצעית לצדדין כולן ימותו, שמא עולה נתערבה בחטאות וחטאת בעולות. פרק י 
 
הלכה א: האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר, ילדה זכר מביאה ארבעה עופות, שנים לנדרה והן עולה כמו שביארנו, ושנים לחובתה משום לידה והן אחד עולה ואחד חטאת, נמצאת למד שהכהן צריך לעשות שלש פרידין למעלה, ופרידה אחת למטה, טעה ועשה שתים למעלה ושתים למטה ולא נמלך צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלה, במה דברים אמורים כשהביאה הארבעה ממין אחד כגון שהיו כולן תורין או בני יונה, אבל אם היו שתי תורין עם שני בני יונה ועשה שנים למעלה ושנים למטה, צריכה להביא עוד תור ובן יונה ויעשה שתיהן למעלה כדי לצאת ידי חובתה, שאם עשה בתחילה שתי התורין למטה צריכה תור למעלה להשלים חובתה, ואם עשה שני בני היונה למטה, צריכה בן יונה למעלה להשלים חובתה, שאין אדם מביא חובתו גוזל אחד תור אחת או בן יונה אלא או שניהן תורין או שניהן בני יונה. 
 
הלכה ב: פירשה נדרה ואמרה לכהן אלו לנדרי ואלו לחובתי, ועשאם הכהן שתים למעלה ושתים למטה ולא ידע אי זה מהן עשה למעלה ואי זה מהן עשה למטה, צריכה להביא שלשה עופות, שנים לנדרה ואחד להשלים חובתה ויעשו השנים למעלה שהרי פירשה נדרה ושמא שנים של נדרה נעשה למטה שהם פסולות, במה דברים אמורים בשהביאה הארבעה שפירשה נדרה בשנים מהן ממין אחד, אבל אם היו שני מינין תביא ארבעה אחרים, שנים ממין שפירשה בו נדרה יעשו לנדרה ושנים מאי זה מין שתרצה יהיו לחובתה ויעשו אחד למעלה ואחד למטה. 
 
הלכה ג: קבעה נדרה ואמרה אם אלד זכר הרי עלי שתי תורים, וילדה והביאה ארבעה עופות, שנים לנדרה ושנים לחובתה ועשה שנים למעלה ושנים למטה, ולא ידע אי זה נעשה למעלה ואי זה נעשה למטה, וגם היא שכחה ולא ידעה באי זה מין קבעה נדרה אם בתורים או בבני היונה, הרי זו צריכה להביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה ויעשו ארבעתן למעלה, ותביא גוזל אחד להשלים חובתה ויעשה למעלה, (שכבר עשה שנים למטה שהם חטאת), במה דברים אמורים כשהביאה הארבעה תחלה ממין אחד, אבל אם היו שני מינין, צריכה להביא ששה עופות, שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא לחובתה שתי תורים או שני בני יונה ויעשה אחד למעלה ואחד למטה, וכן אם נתנתם לכהן ושכחה מה נתנה לו, והלך הכהן ועשה ואינו יודע היכן עשה אם הכל למעלה או הכל למטה, או מחצה למעלה ומחצה למטה, הרי זו תביא שתי תורים עם שני בני יונה לנדרה, ותביא שתי תורים או שני בני יונה לחובתה. 
 
הלכה ד: קבעה חובתה וקבעה נדרה, ושכחה במה קבעה, ואפשר שחובתה כבש לעולה ופרידה אחת תור או בן יונה לחטאת, לפיכך תביא ששה פרדין, ארבעה לנדרה ושנים לחובתה, ועוד תביא חטאת אחד בן יונה או תור עם כבש, נמצאת שהביאה שבעה עופות [וכבש]. 
 
הלכה ה: וכל החטאות האלו אינן נאכלות מפני שהם ספק.