|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הלכות קידוש החודש פרק יב הלכה א: מהלך השמש האמצעי ביום אחד שהוא ארבע ועשרים שעות תשעה וחמשים חלקים ושמונה שניות, סימנם נט"ח, נמצא מהלכה בעשרה ימים תשע מעלות ואחד וחמשים חלקים ושלש ועשרים שניות, סימנם טנ"א כ"ג, ונמצא מהלכה במאה יום שמנה ותשעים מעלות ושלשה ושלשים חלקים ושלש וחמשים שניות, סימנם צ"ח ל"ג נ"ג, ונמצא שארית מהלכה באלף יום אחר שתשליך כל שלש מאות וששים מעלות כמו שביארנו, מאתים וחמש וששים מעלות ושמונה ושלשים חלקים וחמשים שניות, סימנם רס"ה לח"נ. ונמצא שארית מהלכה בעשרת אלפים יום, מאה שש ושלשים מעלות ושמונה ועשרים חלקים ועשרים שניות, סימנם קל"ו כח"כ. ועל דרך זאת תכפול ותוציא מהלכה לכל מנין שתרצה, וכן אם תרצה לעשות סימנין ידועים אצלך למהלכה לשני ימים ולשלשה ולארבעה עד עשרה תעשה. וכן אם תרצה להיות לך סימנין ידועים מוכנין למהלכה לעשרים יום ולשלשים ולארבעים עד מאה תעשה, ודבר גלוי הוא וידוע מאחר שידעת מהלך יום אחד. וראוי הוא להיות מוכן וידוע אצלך מהלך אמצע השמש לתשעה ועשרים יום ולשלש מאות וארבעה וחמשים יום שהן ימי שנת הלבנה בזמן שחדשיה כסדרן, והיא הנקראת שנה סדורה, שבזמן שיהיו לך אמצעיות אלו מוכנין יהיה החשבון קל עליך לראיית הירח, לפי שתשעה ועשרים יום גמורים מליל הראייה עד ליל הראייה של חדש הבא וכן בכל חדש וחדש אין פחות מתשעה ועשרים יום ולא יתר, שאין חפצינו בכל אלו החשבונות אלא לדעת הראייה בלבד, וכן מליל הראייה של חדש זה עד ליל הראייה לאותו החדש לשנה הבאה שנה סדורה או שנה ויום אחד, וכן בכל שנה ושנה, ומהלך השמש האמצעי לתשעה ועשרים יום שמונה ועשרים מעלות וחמשה ושלשים חלקים ושניה אחת, סימנן כ"ח לה"א, ומהלכה לשנה סדורה שלש מאות ושמונה וארבעים מעלות וחמשה וחמשים חלקים וחמש עשרה שניות סימנן שמ"ח נ"ה ט"ו. הלכה ב: נקודה אחת יש בגלגל השמש וכן בשאר גלגלי השבעה כוכבים, בעת שיהיה הכוכב בה יהיה גבוה מעל הארץ כל מאודו, ואותה הנקודה של גלגל השמש ושאר הכוכבים חוץ מן הירח סובבת בשוה, ומהלכה בכל שבעים שנה בקירוב מעלה אחת, ונקודה זו היא הנקראת גובה. גובה השמש מהלכו בכל עשרה ימים שניה אחת וחצי שניה שהיא שלשים שלישיות, נמצא מהלכו במאה יום חמש עשרה שניות, ומהלכו באלף יום שני חלקים ושלשים שניות, ומהלכו בעשרת אלפים יום חמשה ועשרים חלקים, ונמצא מהלכו לתשעה ועשרים יום ארבע שניות ועוד, ומהלכו בשנה סדורה שלש וחמשים שניות. כבר אמרנו שהעיקר שממנו ההתחלה בחשבון זה הוא מתחלת ליל חמישי שיומו שלישי לחדש ניסן משנת שמונה ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, ומקום השמש במהלכה האמצעי היה בעיקר הזה בשבע מעלות ושלשה חלקים ושנים ושלשים שניות ממזל טלה, סימנן ז"ג ל"ב, ומקום גובה השמש היה בעיקר זה בשש ועשרים מעלות וחמשה וארבעים חלקים ושמונה שניות ממזל תאומים, סימנם כ"ו מה"ח, כשתרצה לידע מקום השמש במהלכה האמצעי בכל זמן שתרצה, תקח מנין הימים שמתחלת יום העיקר עד היום שתרצה, ותוציא מהלכה האמצעי באותן הימים מן הסימנין שהודענו, ותוסיף הכל על העיקר ותקבץ כל מין עם מינו, והיוצא הוא מקום השמש במהלכה האמצעי לאותו היום. כיצד הרי שרצינו לידע מקום השמש האמצעי בתחלת ליל השבת שיומו ארבעה עשר יום לחדש תמוז משנה זו שהיא שנת העיקר, מצאנו מנין הימים מיום העיקר עד תחלת יום זה שאנו רוצים לידע מקום השמש בו מאה יום, לקחנו אמצע מהלכה למאה יום שהוא צ"ח ל"ג נ"ג והוספנו על העיקר שהוא ז"ג ל"ב, יצא מן החשבון מאה וחמש מעלות ושבעה ושלשים חלקים וחמש ועשרים שניות, סימנן ק"ה ל"ז כ"ה, ונמצא מקומה במהלך אמצעי בתחלת ליל זה במזל סרטן בחמש עשרה מעלות בו ושבעה ושלשים חלקים ממעלת שש עשרה, והאמצע שיצא בחשבון זה פעמים יהיה בתחלת הלילה בשוה, או קודם שקיעת החמה בשעה, או אחר שקיעת החמה בשעה, ודבר זה לא תחוש לו בשמש בחשבון הראייה, שהרי אנו משלימים קירוב זה כשנחשוב לאמצע הירח, ועל הדרך הזאת תעשה תמיד לכל עת שתרצה ואפילו אחר אלף שנים, שתקבץ כל השארית ותוסיף על העיקר יצא לך המקום האמצעי, וכן תעשה באמצע הירח ובאמצע כל כוכב וכוכב, מאחר שתדע מהלכו ביום אחד כמה הוא ותדע העיקר שממנו תתחיל, ותקבץ מהלכו לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר ויצא לך מקומו במהלך אמצעי, וכן תעשה בגובה השמש תוסיף מהלכו באותם הימים או השנים על העיקר יצא לך מקום גובה השמש לאותו היום שתרצה. וכן אם תרצה לעשות לך עיקר אחר שתתחיל ממנו חוץ מעיקר זה שהתחלנו ממנו בשנה זו, כדי שיהיה אותו עיקר בתחלת שנת מחזור ידוע, או בתחלת מאה מן המאות, הרשות בידך, ואם תרצה להיות העיקר שתתחיל ממנו משנים שעברו קודם עיקר זה או לאחר כמה שנים מעיקר זה הדרך ידועה, כיצד היא הדרך, כבר ידעת מהלך השמש לשנה סדורה ומהלכה לתשעה ועשרים יום ומהלכה ליום אחד, ודבר ידוע שהשנה שחדשיה שלמים היא יתרה על הסדורה יום אחד, והשנה שחדשיה חסרין היא חסרה מן הסדורה יום אחד, והשנה המעוברת אם היו חדשיה כסדרן תהיה יתרה על השנה הסדורה שלשים יום, ואם היו חדשיה שלמים היא יתרה על הסדורה אחד ושלשים יום, ואם היו חדשיה חסרין היא יתרה על הסדורה תשעה ועשרים יום. ומאחר שכל הדברים האלו ידועים תוציא מהלך אמצע השמש לכל השנים והימים שתרצה ותוסיף על העיקר שעשינו, יצא לך אמצעה ליום שתרצה משנים הבאות, ותעשה אותו היום עיקר, או תגרע האמצע שהוצאת מן העיקר שעשינו ויצא לך העיקר ליום שתרצה משנים שעברו, ותעשה אותו אמצע עיקר, וכזה תעשה באמצע הירח ושאר הכוכבים אם יהיו ידועים לך, וכבר נתבאר לך מכלל דברינו שכשם שתדע אמצע השמש לכל יום שתרצה מימים הבאים כך תדע אמצעה לכל יום שתרצה מימים שעברו. פרק יג הלכה א: אם תרצה לידע מקום השמש האמתי בכל יום שתרצה, תוציא תחלה מקומה האמצעי לאותו היום על הדרך שביארנו, ותוציא מקום גובה השמש, ותגרע מקום גובה השמש ממקום השמש האמצעי והנשאר הוא הנקרא מסלול השמש. הלכה ב: ותראה כמה מעלות הוא מסלול השמש, אם היה המסלול פחות ממאה ושמונים מעלות, תגרע מנת המסלול ממקום השמש האמצעי, ואם היה המסלול יתר על מאה ושמונים מעלות עד שלש מאות וששים תוסיף מנת המסלול על מקום השמש האמצעי, ומה שיהיה אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו הוא המקום האמתי. הלכה ג: ודע שאם יהיה המסלול מאה ושמונים בשוה או שלש מאות וששים בשוה, אין לו מנה אלא יהיה המקום האמצעי הוא המקום האמתי. הלכה ד: וכמה היא מנת המסלול, אם יהיה המסלול עשר מעלות, תהיה מנתו עשרים חלקים, ואם יהיה עשרים מעלות תהיה מנתו ארבעים חלקים, ואם יהיה שלשים מעלות תהיה מנתו שמונה וחמשים חלקים, ואם יהיה ארבעים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת וחמשה עשר חלקים, ואם יהיה חמשים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה ועשרים חלקים, ואם יהיה ששים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים, ואם יהיה שבעים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ואחד וחמשים חלקים, ואם יהיה שמונים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושבעה וחמשים חלקים, ואם יהיה תשעים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושמונה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה ועשר תהיה מנתו מעלה אחת ושלשה וחמשים חלקים, ואם יהיה מאה ועשרים תהיה מנתו מעלה אחת וחמשה וארבעים חלקים, ואם יהיה מאה ושלשים תהיה מנתו מעלה אחת ושלשה ושלשים חלקים, ואם יהיה מאה וארבעים תהיה מנתו מעלה אחת ותשעה עשר חלקים, ואם יהיה מאה וחמשים תהיה מנתו מעלה אחת וחלק אחד, ואם יהיה מאה וששים תהיה מנתו שנים וארבעים חלקים, ואם יהיה מאה ושבעים תהיה מנתו אחד ועשרים חלקים, ואם יהיה מאה ושמונים בשוה אין לו מנה כמו שביארנו אלא מקום השמש האמצעי הוא מקומה האמתי. הלכה ה: היה המסלול יתר על מאה ושמונים מעלות, תגרע אותו משלש מאות וששים מעלות ותדע מנתו, כיצד הרי שהיה המסלול מאתים מעלות, תגרע אותו משלש מאות וששים תשאר מאה וששים מעלות, וכבר הודענו שמנת מאה וששים מעלות שנים וארבעים חלקים, וכן מנת המאתים שנים וארבעים חלקים. הלכה ו: וכן אם היה המסלול שלש מאות מעלות, תגרע אותו משלש מאות וששים ישאר ששים, וכבר ידעת שמנת ששים מעלות מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים, וכן היא מנת השלש מאות מעלות, ועל דרך זו בכל מנין ומנין. הלכה ז: הרי שהיה המסלול חמש וששים מעלות, וכבר ידענו שמנת הששים היא מעלה אחת ואחד וארבעים חלקים, ומנת השבעים היא מעלה אחת ואחד וחמשים חלקים, נמצא בין שתי המנות עשרה חלקים, ולפי חשבון המעלות יהיה לכל מעלה חלק אחד, ויהיה מנת המסלול שהוא חמש וששים מעלה אחת וששה וארבעים חלקים. הלכה ח: וכן אילו היה המסלול שבע וששים היתה מנתו מעלה אחת ושמונה וארבעים חלקים, ועל דרך זו תעשה בכל מסלול שיהיה במניינו אחדים עם העשרות, בין בחשבון השמש בין בחשבון הירח. הלכה ט: כיצד הרי שרצינו לידע מקום השמש האמתי בתחלת ליל השבת ארבעה עשר יום לחדש תמוז משנה זו, תוציא אמצע השמש תחלה לעת הזאת, וסימנו ק"ה ל"ז כ"ה כמו שביארנו, ותוציא מקום גובה השמש לעת הזאת, יצא לך סימנו פ"ו מ"ה כ"ג, ותגרע מקום הגובה מן האמצעי, יצא לך המסלול שמונה עשרה מעלות ושנים וחמשים חלקים ושתי שניות, סימנם י"ח נב"ב, ואל תקפיד בכל מסלול על החלקים אלא אם יהיו פחות משלשים אל תפנה אליהם, ואם היו שלשים או יתר תחשוב אותם מעלה אחת ותוסיף אותה על מנין מעלות המסלול, לפיכך יהיה מסלול זה תשע עשרה מעלות ותהיה מנתו על הדרך שביארנו שמונה ושלשים חלקים. הלכה י: ולפי שהמסלול הזה היה פחות ממאה ושמונים, תגרע המנה שהיא שמונה ושלשים חלקים מאמצע השמש ישאר מאה וארבע מעלות ותשעה וחמשים חלקים וחמש ועשרים שניות, סימנם ק"ד נ"ט כ"ה, ונמצא מקום השמש האמתי בתחלת ליל זה במזל סרטן בחמש עשרה מעלות בו פחות (ל"ה) שניות, ואל תפנה אל השניות כלל לא במקום השמש ולא במקום הירח ולא בשאר חשבונות הראייה, אלא חקור על החלקים בלבד, ואם יהיו השניות קרוב לשלשים עשה אותם חלק והוסיפו על החלקים. הלכה יא: ומאחר שתדע מקום השמש בכל עת שתרצה, תדע יום התקופה האמתי כל תקופה שתרצה, בין תקופות הבאות אחר עיקר זה שממנו התחלנו, בין תקופות שעברו משנים קדמוניות. פרק יד הלכה א: הירח שני מהלכים אמצעיים יש לו, הירח עצמו מסבב בגלגל קטן שאינו מקיף את העולם (כולו), ומהלכו האמצעי באותו הגלגל הקטן נקרא אמצע המסלול, והגלגל הקטן עצמו מסבב בגלגל גדול המקיף את העולם, ומהלך אמצעי זה שלגלגל הקטן באותו הגלגל הגדול המקיף את העולם הוא הנקרא אמצע הירח. הלכה ב: מהלך אמצע הירח ביום אחד שלש עשרה מעלות ועשרה חלקים וחמש ושלשים שניות, סימנם י"ג יל"ה נמצא מהלכו בעשרה ימים מאה ואחת ושלשים מעלות וחמשה וארבעים חלקים וחמשים שניות, סימנם קל"א מה"נ, ונמצא שארית מהלכו במאה יום מאתים ושבע ושלשים מעלות ושמונה ושלשים חלקים ושלש ועשרים שניות, סימנם רל"ז ל"ח כ"ג, ונמצא שארית מהלכו באלף יום מאתים ושש עשרה מעלות ושלשה ועשרים חלקים וחמשים שניות, סימנם רי"ו כג"נ, ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום שלש מעלות ושמונה וחמשים חלקים ועשרים שניות, סימנם ג' נ"ח כ', ונמצא שארית מהלכו בתשעה ועשרים יום שתים ועשרים מעלות וששה חלקים ושש וחמשים שניות, סימנם כב"ו נ"ו, ונמצא שארית מהלכו בשנה סדורה שלש מאות וארבע וארבעים מעלות וששה ועשרים חלקים ושלש וארבעים שניות, סימן להם שמ"ד כ"ו מ"ג, ועל דרך זו תכפול לכל מנין ימים או שנים שתרצה. הלכה ג: ומהלך אמצע המסלול ביום אחד שלש עשרה מעלות ושלשה חלקים וארבע וחמשים שניות, סימנם י"ג גנ"ד, נמצא מהלכו בעשרה ימים מאה ושלשים מעלות תשעה ושלשים חלקים בלא שניות, סימנם ק"ל ל"ט, ונמצא שארית מהלכו במאה יום מאתים ושש ועשרים מעלות ותשעה ועשרים חלקים ושלש וחמשים שניות, סימנם רכ"ו כ"ט נ"ג, ונמצא שארית מהלכו באלף יום מאה וארבע מעלות ושמונה וחמשים חלקים וחמשים שניות, סימנם ק"ד נח"נ, ונמצא שארית מהלכו בעשרת אלפים יום שלש מאות ותשע ועשרים מעלות ושמונה וארבעים חלקים ועשרים שניות, סימנם שכ"ט מח"כ, ונמצא שארית מהלכו בתשעה ועשרים יום שמונה עשרה מעלות ושלשה וחמשים חלקים וארבע שניות, סימנם י"ח נג"ד. הלכה ד: ונמצא שארית מהלכו בשנה סדורה שלש מאות וחמש מעלות ושלש עשרה שניות בלא חלק, סימנם ש"ה י"ג. מקום אמצע הירח היה בתחלת ליל חמישי שהוא העיקר לחשבונות אלו במזל שור מעלה אחת וארבעה עשר חלקים ושלש וארבעים שניות, סימנם (א) [ל"א] י"ד מ"ג, ואמצע המסלול היה בעיקר זה ארבע ושמונים מעלות ושמונה ועשרים חלקים ושתים וארבעים שניות, סימנם פ"ד כ"ח מ"ב. מאחר שתדע מהלך אמצע הירח והאמצע שהוא העיקר שעליו תוסיף, תדע מקום אמצע הירח בכל יום שתרצה על דרך שעשית באמצע השמש, ואחר שתוציא אמצע הירח לתחלת הלילה שתרצה התבונן בשמש ודע באיזה מזל הוא. הלכה ה: אם היתה השמש מחצי מזל דגים עד חצי מזל טלה, תניח אמצע הירח כמות שהוא, ואם תהיה השמש מחצי מזל טלה עד תחלת מזל תאומים, תוסיף על אמצע הירח חמשה עשר חלקים, ואם תהיה השמש מתחלת מזל תאומים עד תחלת מזל אריה, תוסיף על אמצע הירח שלשים חלקים, ואם תהיה השמש מתחלת מזל אריה עד חצי מזל בתולה תוסיף על אמצע הירח חמשה עשר חלקים, ואם תהיה השמש מחצי מזל בתולה עד חצי מאזנים, הנח אמצע הירח כמות שהוא, ואם תהיה השמש מחצי מאזנים עד תחלת מזל קשת, תגרע מאמצע הירח חמשה עשר חלקים, ואם תהיה השמש מתחלת מזל קשת עד תחלת מזל דלי, תגרע מאמצע הירח שלשים חלקים, ואם תהיה השמש מתחלת מזל דלי עד חצי דגים, תגרע מאמצע הירח חמשה עשר חלקים. הלכה ו: ומה שיהיה האמצע אחר שתוסיף עליו או תגרע ממנו או תניח אותו כמות שהוא, הוא אמצע הירח לאחר שקיעת החמה בכמו שליש שעה באותו הזמן שתוציא האמצע לו, וזה הוא הנקרא אמצע הירח לשעת הראייה. | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|||||
|
||||||||
|
|
|
