Chabad Info | חב"� אינפ�

חסידי חב"ד ברחבי תבל:

מוסדות ובתי חב"ד בעולם:

תגיו פופולריו:

הנצפים ביות

שבת בראשית

בראשית

בשלח

בהעלותך

בראשית

וישלח

תרומה

ואתחנן

תצוה

חקת

כסלו

סיון

חדור בד''ם לפ' יתרו

	שיעורים יומיים ליום ראשון כח אדר ה'�&פ"ח
	שיעורים יומיים ליום ראשון כח אדר ה'�&פ"ח

חומש:

ראשון פרשת ויקרא

תהילים:

פרקים קלה - קלט

תניא:

ומ"ש רז"ל שת"ת... -מט- כמ"ש לעיל

היום יום:

להצגת שיעור היום-יום

ג' פרקים :

הלכות שבועות פרקים א-ג

פרק אחד :

הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י

ספר המצוות :

מל"ת ס"א

הלכות רוצח ושמירת הנפש

פרק י

הלכה א: אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בארץ ישראל וכן בעבר הירדן.

הלכה ב: עגלה ערופה בת שתי שנים או פחות אבל אם היתה בת שתי שנים ויום אחד פסולה, ואין המומין פוסלין בה, ואעפ"כ אם היתה טריפה פסולה, כפרה נאמר בה כקדשים.

הלכה ג: כל העבודות פוסלות את העגלה כמו שפוסלין בפרה אדומה, שנ' אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול, ולמה נאמר עול מאחר שנאמר אשר לא עובד בה שהוא כולל העול עם שאר עבודות, שהעול פוסל בין בשעת מלאכה בין שלא בשעת מלאכה כיון שמשכה בעול טפח נפסלה אע"פ שלא חרש בה ולא עשה בה מלאכה ושאר עבודות אינן פוסלין אלא עד שעת מלאכה.

הלכה ד: כל מלאכה שהיא לצרכה כגון שפרש טליתו עליה מפני הזבובים אינו פוסלה וכל שהיא שלא לצרכה כגון שפרש טליתו עליה לנושאה פסולה, וכן כל כיוצא בזה, כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה.

הלכה ה: אין עורפין את העגלה אלא ביום לפי שנאמר בה כפרה כקדשים, וכל היום כשר לעריפת העגלה, ואין עורפין שתי עגלות כאחת שאין עושין מצות חבילות חבילות.

הלכה ו: עגלה ערופה אסורה בהנייה ונקברת במקום עריפתה, ומשתרד לנחל תיאסר בהנייה אע"פ שעדיין לא נערפה, ואם מתה או נשחטה אחר ירידתה הרי זו אסורה בהנייה ותקבר.

הלכה ז: נמצאו עדיה זוממין הרי זו מותרת בהנייה, כיצד, כגון שאמר עד אחד אני ראיתי את ההורג ובאו שנים והכחישוהו ואמרו לו לא ראית והפרישו את העגלה והורידוה לנחל לערפה על פיהם ואחר כך הוזמו השנים הרי זו מותרת בהנייה.

הלכה ח: נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר, נמצא אחר שנערפה תקבר במקומה, שעל הספק באה מתחילתה, כפרה ספיקה והלכה לה, ואע"פ שנמצא הרוצח אחר עריפתה הרי זה יהרג שנ' ואתה תבער הדם הנקי מקרבך.

הלכה ט: הנחל שנערפה בו העגלה אסור בזריעה ועבודה לעולם שנ' אשר לא יעבד בו ולא יזרע, וכל העובד שם עבודה בגופה של קרקע כגון שחרש או חפר או זרע או נטע וכיוצא באלו לוקה. ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים, שזה כמי שארג שם בגד או תפרו שאינה מלאכה בגוף הקרקע, לכך נאמר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה בגופה של קרקע אף כל עבודה שנאסרה שם אינה אלא בגופה של קרקע.

הלכה י: אנשי עיר קרובה שנתאחרו ולא הביאו עגלה ערופה כופין אותן ומביאין ואפילו לאחר כמה שנים, שחייבי עגלה ערופה שעבר עליהן יום הכפורים חייבים להביא אחר יום הכפורים.

הלכות רוצח ושמירת הנפש

פרק י 
 
הלכה א: אין דין עגלה ערופה נוהג אלא בארץ ישראל וכן בעבר הירדן. 
 
הלכה ב: עגלה ערופה בת שתי שנים או פחות אבל אם היתה בת שתי שנים ויום אחד פסולה, ואין המומין פוסלין בה, ואעפ"כ אם היתה טריפה פסולה, כפרה נאמר בה כקדשים. 
 
הלכה ג: כל העבודות פוסלות את העגלה כמו שפוסלין בפרה אדומה, שנ' אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול, ולמה נאמר עול מאחר שנאמר אשר לא עובד בה שהוא כולל העול עם שאר עבודות, שהעול פוסל בין בשעת מלאכה בין שלא בשעת מלאכה כיון שמשכה בעול טפח נפסלה אע"פ שלא חרש בה ולא עשה בה מלאכה ושאר עבודות אינן פוסלין אלא עד שעת מלאכה. 
 
הלכה ד: כל מלאכה שהיא לצרכה כגון שפרש טליתו עליה מפני הזבובים אינו פוסלה וכל שהיא שלא לצרכה כגון שפרש טליתו עליה לנושאה פסולה, וכן כל כיוצא בזה, כמו שביארנו בהלכות פרה אדומה. 
 
הלכה ה: אין עורפין את העגלה אלא ביום לפי שנאמר בה כפרה כקדשים, וכל היום כשר לעריפת העגלה, ואין עורפין שתי עגלות כאחת שאין עושין מצות חבילות חבילות. 
 
הלכה ו: עגלה ערופה אסורה בהנייה ונקברת במקום עריפתה, ומשתרד לנחל תיאסר בהנייה אע"פ שעדיין לא נערפה, ואם מתה או נשחטה אחר ירידתה הרי זו אסורה בהנייה ותקבר. 
 
הלכה ז: נמצאו עדיה זוממין הרי זו מותרת בהנייה, כיצד, כגון שאמר עד אחד אני ראיתי את ההורג ובאו שנים והכחישוהו ואמרו לו לא ראית והפרישו את העגלה והורידוה לנחל לערפה על פיהם ואחר כך הוזמו השנים הרי זו מותרת בהנייה. 
 
הלכה ח: נמצא ההורג עד שלא תערף העגלה תצא ותרעה בעדר, נמצא אחר שנערפה תקבר במקומה, שעל הספק באה מתחילתה, כפרה ספיקה והלכה לה, ואע"פ שנמצא הרוצח אחר עריפתה הרי זה יהרג שנ' ואתה תבער הדם הנקי מקרבך. 
 
הלכה ט: הנחל שנערפה בו העגלה אסור בזריעה ועבודה לעולם שנ' אשר לא יעבד בו ולא יזרע, וכל העובד שם עבודה בגופה של קרקע כגון שחרש או חפר או זרע או נטע וכיוצא באלו לוקה. ומותר לסרוק שם פשתן ולנקר שם אבנים, שזה כמי שארג שם בגד או תפרו שאינה מלאכה בגוף הקרקע, לכך נאמר לא יעבד ולא יזרע, מה זריעה בגופה של קרקע אף כל עבודה שנאסרה שם אינה אלא בגופה של קרקע. 
 
הלכה י: אנשי עיר קרובה שנתאחרו ולא הביאו עגלה ערופה כופין אותן ומביאין ואפילו לאחר כמה שנים, שחייבי עגלה ערופה שעבר עליהן יום הכפורים חייבים להביא אחר יום הכפורים.