'הארץ' מדווח מאוקראינה: השלוחים לא נרתעים

הרב מנדל כהן מסתכל בזהירות ימינה ושמאלה כשהוא יוצא משער המרכז היהודי ומכוון את מכוניתו אל הרחוב הראשי של הרובע הישן של מריופול, עיר בדרום־מזרח אוקראינה, כארבעים קילומטר מערבית לגבול רוסיה ● לא הרחק משם, בלוגאנסק, עיר נוספת שנשלטת בידי הבדלנים, נמצא הרב שלום גופין במצב דומה. בניין שירות הביטחון שנכבש על ידי הפרו־רוסיים צמוד למרכז היהודי ● 

הרב מנדל כהן מסתכל בזהירות ימינה ושמאלה כשהוא יוצא משער המרכז היהודי ומכוון את מכוניתו אל הרחוב הראשי של הרובע הישן של מריופול, עיר בדרום־מזרח אוקראינה, כארבעים קילומטר מערבית לגבול רוסיה. הוא לא חושש ממכוניות – אבל המרכז שהוא מנהל הכולל בית כנסת, גן ילדים ובית ספר יהודי נמצא בתווך, בין שני בניינים שבשליטת בדלנים פרו־רוסים.

בחודש האחרון נקלע בית הכנסת לחילופי אש בכל פעם שכוחות צבא אוקראינה ניסו, ללא הצלחה, להשתלט מחדש על מרכז העיר. "אף אחד לא ניסה לפגוע בנו באופן מכוון אבל אנחנו בעין הסערה", הוא אומר. כהן, אזרח ישראלי ושליח חב"ד בעיר זה תשעה חודשים, מנהל עם צוות קטן את החיים היהודיים במקום. "אנחנו לא לוקחים צד ושומרים על קשר עם כולם", הוא אומר, ובינתיים נלחם להמשיך את פעילות המרכז, הקולט מדי יום עשרות ילדים, תלמידים ומתפללים. השינוי היחיד במקום היה בניית יציאת חירום, למקרה שפגזים יפגעו בחזית המבנה.

לא הרחק משם, בלוגאנסק, עיר נוספת שנשלטת בידי הבדלנים, נמצא הרב שלום גופין במצב דומה. בניין שירות הביטחון שנכבש על ידי הפרו־רוסיים צמוד למרכז היהודי. "אנחנו ממשיכים לשרת את הקהילה" אומר גופין, "עשינו כאן סדר פסח עם מאתיים משתתפים למרות המתיחות, ויהיו תפילות כרגיל בשבועות. אבל רוב הזמן אנשים פוחדים לצאת מבתיהם".

ביום רביעי שעבר היתה אמורה להיערך ברית המילה של ילד שנולד לאם יהודייה בלוגאנסק. הרב יעקב גיסינוביץ', המוהל האזורי המתגורר בעיר דונייצק, החליט שמסוכן מדי לצאת לדרך כל עוד מתנהל קרב בין הבדלנים לצבא אוקראינה על השליטה ביציאות מהעיר. רבני לוגאנסק הרגישו שצריך למול את הילד בהזדמנות הראשונה שכן אביו אינו יהודי. הרב מנדל כהן, שעבר הכשרה כמוהל אך לא עוסק בכך בדרך כלל, הצליח לעבור בדרכים צדדיות ממריופול, ולבסוף היה זה הוא שמל את התינוק.

בעוד רבנים ומנהיגים יהודים במזרח אוקראינה מתמרנים בין חילופי האש והמחסומים כדי להמשיך את חיי הקהילה, עמיתיהם בבירה קייב דווקא נשמו לרווחה בשבוע שעבר.

הבחירות לנשיאות עברו בשקט יחסי במרבית חלקי המדינה, ובסופן נבחר נשיא פרו־מערבי. המנהיג החדש, פטרו פורושנקו, נחשב מקורב מאוד להנהגה היהודית, שהתעקשה בחודשים האחרונים שממשלתה הזמנית של אוקראינה אינה אנטישמית (כפי שטען נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין). זו לא התוצאה היחידה שמצאה חן בעיני הנהגת הקהילה בקייב, גם הישגו של האוליגרך היהודי ואדים רבינוביץ' בבחירות עודד רבים. רבינוביץ' היה אחד מהמתמודדים לתפקיד הנשיאות. אמנם הוא הגיע רק למקום השביעי עם 2.25% מהקולות, אבל הוא לבדו זכה ביותר קולות משני ראשי המפלגות האולטרה־לאומניות והאנטישמיות סבובודה ופראווי סקטור. אלה הגיעו למקומות ה-‏10 וה–11, וביחד זכו לתמיכתם של פחות משני אחוזים מהמצביעים. מאז תחילת המהפכה בקייב טענו תועמלני הקרמלין שחברי שתי המפלגות האלה שולטים כיום באוקראינה. העובדה שמועמד יהודי גרף יותר קולות מהמועמדים הלאומניים מחזקת את טענת הנגד של היהודים בקייב, שממשלתם אינה אנטישמית.

אבל כלל אין צורך לנבור בתחתית רשימת התוצאות בבחירות כדי להגיע למסקנה ששורשים יהודיים כבר אינם מהווים מכשול באוקראינה. גם הזוכה הגדול פורושנקו וראשת הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, שהגיעה למקום השני, נחשבים בעיני מרבית האוקראינים לפחות ל"חצי יהודים". זאת על פי השמועות - שניהם מזדהים בציבור כנוצרים.

בניגוד לכתבות היסטריות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית בימיה הראשונים של מהפכת כיכר העצמאות בקייב (המיידאן), האדמה לא בוערת תחת רגליהם של יהודי אוקראינה. אמנם, נרשמו מספר תקריות אנטישמיות לפני חודשיים־שלושה - בכמה מקומות רוססו כתובות נאצה על בתי כנסת ובשני מקרים אף הותקפו יהודים, אבל לא מדובר בגל תקיפות ולדעת כמה מנהיגים יהודים, מדובר בכלל ב"פרובוקציה" של גורמים פרו־רוסיים שנועדה להבאיש את ריחה של הממשלה הזמנית בקייב.

גם הדיווחים האחרונים על מנוסה של יהודים המבקשים לעלות לישראל מאוקראינה הוגזמה מאוד. "בינתיים יש בעיקר עלייה בהתעניינות של יהודים באוקראינה באפשרות של עלייה", אומר גורם בכיר בסוכנות היהודית המעורה בתחום. "זה מגיע בעיקר מיהודים במזרח שחוששים מהעתיד הכלכלי באזור הזה בשל חוסר השקט הפוליטי, לא בשל חשש לחייהם. אנשים לא בורחים מהיום למחר, יש להם ילדים בבתי ספר ושיקולים כלכליים והם בסך הכל רוצים לפתוח ערוץ אלטרנטיבי". הגורם בסוכנות מעריך כי ההתעניינות המוגברת תהפוך לבסוף לגידול בעלייה ממזרח אוקראינה החל מהקיץ, מכיוון שאז מסתיימת שנת הלימודים, "אבל זאת לא מנוסה", הוא מדגיש, "חלק יעלו לישראל אבל חלק, אולי אפילו גדול יותר, יעברו לקייב או למוסקבה, היכן שרגוע יותר והם עדיין מדברים את השפה ומכירים את הסביבה".

גם מנהיג של אחת הקהילות היהודיות במזרח אישר ש"כרגע אנשים מגישים בקשות ובודקים זכאות לעלייה כדי שזאת תהיה אופציה. יש כאן חשש ממיתון כלכלי ממושך אם יימשך המאבק על השליטה באזור, וישראל נראית עכשיו הרבה יותר אטרקטיבית". בכל מקרה מי שחושב שנראה בקרוב רכבות אוויריות בסגנון ימי העלייה הגדולה מברית המועצות בתחילת שנות התשעים, צפוי להתבדות. "הבקשות היחידות שקיבלנו לחילוץ יהודים היו של קבוצות של כמה עשרות בודדות של אנשים שגרים ממש בלב הקרבות", אומר מנכ"ל ארגון יהודי בינלאומי גדול, "זה נקודתי".

וגם כשמדברים על מזרח אוקראינה - לא כולה הפכה לאזור מוכה אסון. מהעיר התעשייתית המזרחית הגדולה, דנייפרופטרובסק, היהודים לא מתכוונים לזוז בקרוב. לפני שנה וחצי נחנך בעיר המרכז הקהילתי היהודי הגדול בעולם. דווקא שם באוקראינה - לא במוסקבה, או בארצות הברית או במערב אירופה. המקום אולי לא מוכר לישראלים שאינם דוברי רוסית אבל מרכז מנורה - קומפלקס של שבעה מגדלים מחוברים המזדקרים על קו הרקיע העירוני והכוללים בתוכם שלושה בתי מלון ברמות מחירים שונות, בית כנסת עצום, אולמי אירועים, שתי מסעדות, סופרמרקט כשר ומשרדים של עשרות ארגונים יהודיים - הפך לסמל בכל המרחב היהודי הדובר רוסית. המרכז מסמל את העובדה שדווקא באוקראינה, המדינה שמזוהה בזיכרון היהודי הקולקטיבי עם עלילות דם, פוגרומים, ובורות מוות בשואה, היהודים בונים מחדש את אחת הקהילות החזקות והמשגשגות בעולם.

את המרכז הגו ובנו שני אוליגרכים - גנאדי בוגלובוב ואיגור קולומויסקי. בחודשים האחרונים הפך קולומויסקי לא רק לאחד האנשים העשירים באוקראינה אלא גם לאחד האנשים המשפיעים על עתידה של המדינה. קולומויסקי קיבל מינוי זמני למושל מחוז דנייפרופטרובסק ומאז הוא משקיע את זמנו והונו בהבטחת נאמנות המחוז, שתושביו דוברי רוסית, לשלטון המרכזי בקייב. אלפי עובדי קבוצת פריבאט בנק שבשליטת קולומויסקי ומקורביו תגברו את המשטרה המקומית שזכתה לתוספת תקציב נדירה מכיסו הפרטי. קולומויסקי אף הבטיח לתושבי המחוז פרסים כספיים אם יתפסו ויסגירו בדלנים. התוצאה – דנייפרופטרובסק נותרה רגועה, רמת הפשיעה הרגילה אפילו ירדה בחודשים האחרונים, והבחירות לנשיאות בשבוע שעבר התנהלו שם כסדרן. ההתערבות שלו בפוליטיקה גם גררה מלחמת חילופי מלים בינו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שקרא לו "רמאי" ו"נוכל". בתמורה, קולומויסקי קרא לפוטין "פסיכופט".

לא כל המנהיגים היהודים באוקראינה מרוצים ממה שנראה בעיניהם "התגרות" בפוטין. "האנשים בקייב צריכים להבין שאצלנו חלק גדול מהיהודים דווקא תומכים ברוסיה", אומר מנהיג קהילה במזרח שביקש שלא להזדהות, "ההתנהגות של קולומויסקי עשויה לסכן יהודים". לעת עתה, נראה שהיהודים בקייב ובדנייפרפטרובסק איבדו את הפחד, הן מפני פוטין והן מהאנטישמיות.



סגור חלון