חג המו"צים: מבתי אונגרין לאילת רב אשכנזי שהתחנך על אסכולת נקיי הדעת בירושלים, דובר אידיש, מתפלל בנוסח הארי ז"ל, ומאידך קהילה גדולה וחמה מעדות המזרח שמתפללת בפיוטיות מסתלסלת. ובכל זאת, הם אוהבים את רבם בצורה היוצאת מגדר הרגיל ● לקראת חג השבועות המכונה בליובאוויטש גם בשם "חג המו"צים", הדרים "בית משיח" לאילת, שם פגש בשכונת 'השחמון' את הרב ● וביקש ממנו להציץ לתוך עולמו היומיומי של רב שכונה חב"די הממלא תפקיד של רב ושליח ופועל גדולות ונצורות בקרב בני עדתו ● באדיבות מגזין 'בית משיח' ● לקריאה השליח הרב שמעון אייזנבך הוא אחד מחשובי הרבנים בעיר הדרומית אילת. זה כעשור הוא משמש כרבה של שכונת 'השחמון' הגדולה בה מתגוררת כשליש מאוכלוסיית העיר. את תפקידו הרבני הוא עושה בהצלחה גדולה ופירותיו ניכרים היטב בשכונה. רק לפני עשור לא היה בשכונה אף לא בית כנסת אחד לרפואה, וכיום פועלים בה כמה בתי כנסת מלאים. בבית הכנסת המרכזי בו הוא מתפלל, מתפללים מדי שבת יותר משלוש מאות מתפללים.  איך הגיע הרב אייזנבך שמשפחתו נטועה עמוק, שמונה דורות, בעיר הקודש ירושלים – אל העיר הכי דרומית בארץ ישראל, עיר הנופש והבילוי על גדות ים סוף?  מסתבר שכמו אצל כל חסיד – בשליחות המשלח.  משפחת אייזנבך עצמה לא תמיד הייתה קשורה עם חסידות חב"ד ועם נשיאי חב"ד, אך ברזומה המשפחתי נמצאים הרבה מאוד ראשי ישיבות, מחברי ספרים, וגאונים בתורת הנגלה והנסתר. הסבא הוא הגאון הגדול רבי שלום לייב זצ"ל, מח"ס "באר יצחק" על קדשים, בנו הגאון הצדיק הרב שמעון בן ציון זצ"ל הי"ד שנהרג על קידוש השם בהפצצה ירדנית במלחמת השחרור. בנו בכורו הוא הגה"ח הרב צבי שי' משכונת רמת שלמה בירושלים, אביו של הרב שמעון אייזנבך, שחיפש והביא את כל אחיו לחסידות חב"ד.   משפחתו מצד אמו קשורה גם היא עם חסידות חב"ד. אֵם השושלת הייתה הרבנית חנה רעכיל בתו הבכורה של החסיד הרב זאב דוב סלונים נ"ע נכד הרבנית מנוחה רחל נ"ע.  "סבי שנרצח בתש"ח, הותיר אחריו שמונה יתומים, ארבע בנות וארבעה בנים. אבי גדול הבנים הגה"ח הרב צבי משכונת רמת שלמה בירושלים, הגה"ח ר' שלום לייב ממונטריאול, הגאון רבי חנניה יוסף והרה"ג הרב אברהם מעיה"ק ירושלים. הם חיפשו את דרכם, חיפשו כיוון בחיים. אבי הסתובב בכמה חצרות חסידים. בתור מי שנולד וגדל בבתי אונגרין, הוא היה בא ויוצא בחצרות אדמו"רים. בסופו של חיפוש הגיע לישיבת 'תורת אמת' שם מצא את מקומו, נדבק לחסידות חב"ד והתקשר לרבי. בעקבותיו הגיעו שלושת אחיו", מספר בנו הרב שמעון אייזנבך שקרוי על שם הסבא.  לאילת הגיע הרב אייזנבך לפני עשרים וחמש שנה. עד אז ישב בכולל ולמד, כמו כל אברך לאחר נישואיו. "כששאלתי את הרבי לאן לפנות לאחר נישואיי, ענה הרבי: ילמד בכולל שנה שנתיים. כשסיימתי את השנתיים הללו, שאלתי על הצעת שליחות שקיבלתי מהרב ישראל גליצנשטיין ששימש בשליחות באילת וביקש שאבוא בשליחות הרבי לאילת. תשובת הרבי הייתה: כעצת משפיעים בארץ הקודש. זהו מענה לא שגרתי. בדרך כלל הרבי מפנה לעסקנים, לידידים, לרבנים, אבל אצלי תמיד ראיתי דפוס פעולה שחוזר על עצמו בכל התשובות של הרבי אליי. בפועל התייעצתי עם המשפיע ר' מענדל פוטרפס והמשפיע ר' וועלוול קסלמן, גם הרב גליצנשטיין נכח שם. הם שאלו שאלות, העלו תהיות ולבסוף אישרו את השליחות. כשכתבתי על האישור ענה הרבי: "ברכה והצלחה".   הרב אייזנבך משתף אותנו בעוד כמה דוגמאות לתשובות של הרבי ברוח זו. "כשהייתי ב'קבוצה' שלי בשנת תשמ"ג, עבדתי על מראי מקומות מהשולחן ערוך לשיחותיו של הרבי. כששאלתי את הרבי האם וכמה להקדיש לזה זמן זכיתי למענה: "כעצת ההנהלה והמשפיע". ניגשתי למשפיע ר' שלמה זרחי שהתפלא שהרבי מפנה אליו שאלה כזו. תמיד זכיתי שהרבי יכוון אותי להיוועץ במשפיעים, גם כשהיה מדובר בענינים של נגלה או עסקנות".  את יריעת ההקדמה חותם הרב אייזנבך בסיפור מופלא מה'יחידות' הראשונה לה זכה בתור 'זוכה בגורל' מישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית בכפר חב"ד בשנת תש"מ: "הייתי אז בחור בגיל 16 בלבד, נער צעיר, והיחידות עצמה ארכה כדקה וחצי, אבל בעבורי היא הייתה בעלת משמעות עמוקה. הכנסתי שני פתקים, האחד של כל המשתתפים בגורל, ובשנייה כתבתי את שם אמי ושם אמה, ואצל אבי טעיתי ורשמתי את שמו ואת שם אביו במקום את שם אמו. ביחידות עצמה הרבי עבר על הפתק ושאל איך קוראים לאֵם אבי ועניתי: רעכל. הרבי שאל בתמיהה "אהה?" ועניתי שוב רעכל, אך התשובה הזו כנראה לא סיפקה את הרבי ששאל פעם שנייה ושלישית. לבסוף לקח עפרון וסימן משהו על הדף. "רק בסיום היחידות כשיצאתי הבנתי לפשר שאלתו החוזרת והנשנית של הרבי, אז נזכרתי כי לסבתא יש שני שמות, הראשון הוא חנה והשני רעכל. היו איתי עוד כמה תמימים שנכנסו באותו לילה ליחידות, ואצל כולם היו דברים מופלאים.  בסיום היחידות שלי בירכני הרבי שאשפיע על שאר חבריי, המשתתפים בגורל, והוסיף משפט שמלווה אותי בכל רגע: תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים. תפקידו של רב חב"די כשפוגשים את הרב אייזנבך בשכונתו, אי אפשר שלא להתפעל. רב אשכנזי בבית כנסת ובו כשלוש מאות מתפללים ספרדים. לדידו זה לא משהו שאמור להפריע, להפך. הקשר שלו עם מרבית המתפללים ורבים מתושבי השכונה הוא קשר אישי ונפשי. הרבה מעבר ליחסי רב ותלמיד. הוא מרגיש כמו הורה שלהם והם מחזירים לו אהבה.  "שכונת שחמון נוסדה לפני 13 שנה", נזכר הרב אייזנבך ומספר איך הגיע לשכונה. "בעבר לא בנו באזור הזה של העיר בגלל הואדי שתחם את העיר בדרומה. במשך שנים רבות התפתחה העיר לכיוונים אחרים אך לא דרומה. "הכל קיבל תפנית כשראש העירייה דאז החליט להסיר את המכשול הזה ובנה כמה גשרים מעל הואדי, ובכך פתח את האזור לבנייה. מאז ועד היום, כל הזמן בונים כאן. כשליש מתושבי העיר מתגוררים כיום בשכונת השחמון". את משרת הרבנות קיבל הרב אייזנבך בהשגחה פרטית מופלאה. אנשי המועצה הדתית השיגו שני תקנים של רבנים לשכונה החדשה, וכבר הכינו שני רבנים למשימה. אלא שבסופו של יום, אחד הרבנים לא יכול היה לבוא להתגורר בעיר מסיבותיו, והרב אייזנבך שהציג אף הוא את מועמדתו, זכה. "את המכרז על הרבנות ראיתי בידיעה קטנה שהתפרסמה בעיתון חרדי סקטוריאלי שבאופן מופלא התגלגל לידיי. לשכונה הזו הגיעו הרבה זוגות צעירים, מרביתם רחוקים מאורח חיים מסורתי, והיה ברור שמישהו צריך לפעול איתם. מובן שברכותיו של הרבי ליוו אותי בכל צעד ושעל בשליחות. כמה מפתיע היה שזכיתי במכרז מבלי שהיו מועמדים נוספים. רב שני שהיה צריך להגיע לעיר לא הגיע, וכך נבחרנו לשמש ברבנות בשכונה החדשה".  בית הכנסת בו מכהן הרב אייזנבך כרב, הוא אחד מבתי הכנסת הגדולים והמפוארים בעיר. מדי שבת הוא מלא עד אפס מקום. בחגים או בימים מיוחדים יהיו רבים שיעמדו מחוסר מקומות ישיבה. "המניין הראשון בשכונה התחיל בגן ילדים, גרעין קטן של מתפללים שהיה. אז הגיע סגן שר השיכון הרב מאיר פרוש שבמסגרת ועדת 'ברודט' חייב כל קבלן שבונה שכונה חדשה לבנות גם בית כנסת במסגרת מבני הציבור שהוא מחויב להם. יום אחד הקבלנים ניגשו אלינו והפקידו בידנו את מפתחות בית הכנסת שנבנה. מאז הוא עבר שלוש הרחבות כדי להכיל את המתפללים הרבים המבקשים להתפלל בו". הקוטביות בולטת. מצד אחד רב אשכנזי שהתחנך על אסכולת נקיי הדעת בירושלים, דובר אידיש, מתפלל בנוסח הארי ז"ל, ומאידך קהילה גדולה וחמה מעדות המזרח שמתפללת בפיוטיות מסתלסלת. ובכל זאת, הם אוהבים את רבם בצורה היוצאת מגדר הרגיל. "בסופו של יום צריך לזכור שכולנו בני אב אחד. כולנו יהודים וניתן למצוא מסילות ללב כולם. מי שישקיע ויעשה את העבודה בהתמסרות אמתית הנגזרת מתחושת שליחות, אנשים יכבדוהו ולא משנה אם אבותיך נולדו בצפון אפריקה, בפולין או בירושלים. אני עצמי מתפלל בנוסח חב"ד ולכן אינני יכול לשמש כשליח ציבור, אבל ברבות השנים למדתי היטב את הפיוטים השונים על סלסוליהם, וכשהפייטן הראשי נעדר, עלי להוביל את מצעד הפיוטים.  "(צוחק) בשבת האחרונה התארח אצלנו פייטן גדול מאשדוד. הוא סיפר לי שהתחנך במוסדות חב"ד בקרית מלאכי ואפילו ידע לנגן ניגוני חב"ד בדייקנות. כשראה בסעודה שלישית איך אני מפייט, פער את שתי עיניו בתמיהה. הייתכן? אשכנזי יודע לפייט?!...  "התפקיד הרבני שלנו, קובע הרב אייזנבך, הוא להיות האבא והאימא של הקהילה בכלל ושל כל אחד ואחד בפרט. רב בימינו זה לא מה שהיה בעבר. רב לא יכול לשבת במגדל השן ולעסוק רק בפסיקת הלכות. רב שיישב מבוקר ועד ערב בלשכתו, ימצא את עצמו יותר ויותר מבלה עם עצמו. אז מה בעצם הגדרת התפקיד של רב בישראל? "מחד גיסא – תפקידו של רב לענות תשובות בענייני טהרה, מקוואות, לעסוק בענינים תורניים עמוקים. ומאידך גיסא – לטפל בענינים חומריים הנוגעים למשפחות הקהילה. אנחנו מחזיקים אצלנו גמ"ח למתן הלוואות שגלגל במשך השנים קרוב לחצי מיליון שקל. אנשים לפעמים מגיעים עם בעיות שמכריחות הקשבה ומתן עזרה. רק ביום שישי האחרון הגיע אלי יהודי תושב השכונה שהסתבך עם השוק האפור וחשב לשלוח יד בנפשו".  הרב אייזנבך הוא אכן לא רב של 'לשכה'. תוכלו למצוא אותו מדלג בין גני ילדים ובתי ספר הפרושים ברחבי השכונה כמו גם לפני החגים.  הריחוק של אילת ממרכז הארץ בהחלט מקשה. "אנחנו יוצאים הרבה מחוץ לאילת ולא תמיד לאירועים משפחתיים מדרגה ראשונה", מגלה הרב אייזנבך "כמו שהמתפללים מכבדים אותנו ובחתונות שלנו הם נודדים עד כפר חב"ד, כך גם אנחנו מכבדים אותם. לאחרונה נסעתי עד חיפה כדי להשתתף בנישואי אחד הצעירים אצלנו. בשבוע האחרון ביקרתי בשבעה של אחד מחברי הקהילה שישב בבית הוריו בקרית גת".  על אף הנחמדות והחיוך התמידי שנסוך על שפתיו של הרב אייזנבך, הרי כשמדובר בעמידה על חומת היהדות, הוא יעמוד כחומה בצורה ולא יוותר אף כמלוא הנימה. "אין בזה כל סתירה. אפשר להיות נחמד וחביב אך כשמדובר בענינים של תורה ומצוות, אסור לוותר על קוצו של יו"ד. בבית הכנסת אנשים יודעים שאצלנו אין ויתורים או הנחות. תורה היא תורה. לא משהו שניתן לעקם או לעקוף". אחד האירועים הזכורים בעיר שבה עמד הרב אייזנבך עמידה נחרצת, היה בנושא תרומות ומעשרות. "מיד עם התמנותי לרב, קיבלתי מהמועצה הדתית את האחריות על 'תרומות ומעשרות'. כשנכנסתי לעובי הקורה ראיתי שלא הכול בתחום הזה טופל כראוי. תיקנתי אפוא תקנות חדשות והודעתי לכל הסוחרים על החוקים והדרישות החדשות. ההפרשה תהיה אחוז פלוס מכל התוצרת. כשהגעתי למחסן המרכזי של הפירות וירקות, הבנתי שהיו שלא לקחו את הדרישות ברצינות רבה והמנהל במקום כעס ורטן. בו במקום הודעתי על הסרת תעודת הכשרות. ואז החלו להגיע האיומים. באותם ימים כל הירקות הגיעו מתל-אביב, שהיו אז תחת שלטון משפחות פשע. שליחים שלהם איימו עלי במילים קשות. כשאחד מהם שאל אם אני לא פוחד שישרפו אותי, עניתי שאני פוחד מאוד משריפה בעולם הבא בגיהינום. "במשך תקופה היה הרבה מתח, אך לא ויתרתי. לבסוף, אחרי ימים ושבועות לא פשוטים, הם התקפלו והסכימו לדרישות החדשות. מישהו סיפר לי מאוחר יותר, ששמע את בעל הבית אומר לחבריו 'אם אתם רוצים לראות מה זה רב אמיתי, תלכו לרב אייזנבך'. הערכה שלהם מאז אלינו ואל מוסד הרבנות, רק התעצם. דווקא כשאנשים רואים שאתה עומד בכל התוקף בענינים שהם נשמת אפה של ההלכה, יעריכו אותך יותר.  "במציאות המורכבת היום בארץ ישראל בה יש התבוללות נוראה, מוכרחים לעמוד כצוק איתן. רק לאחרונה היה אצלנו בבית הכנסת נער שאביו יהודי ואמו גויה. הוא היה משלים מניינים. כשנודע לי שהוא לא יהודי, הודעתי לכולם וגם לו, שהוא אינו רשאי לעלות לתורה וגם לא להשלים מנינים. אם ברצונו, הוא יוכל לעבור תהליך של גיור".  מה היתרון שיש לרב חסידי על פני רבנים מחוגים אחרים?  הרב אייזנבך קובע שישנו שוני מהותי מאוד בין רב שהתחנך על ברכי החסידות לרב במקום אחר. "בחב"ד אין טכניקה. רבנים אחרים מדברים בעיקר הלכות, תעשה כך או כך, פחות מדברים אל הנשמה או לאלו שמחוץ לכותלי בית הכנסת. רב שבא מבית חסידי מדבר על הנשמה האלוקית, מתבל כל מצווה בתבלין, מדבר על הקשר העצמי עם הקב"ה; כל השמחה וההתלהבות שלו זה משהו אחר לגמרי".  ובכל זאת, בפיו של הרב אייזנבך מסר חד וברור לרבנים הצעירים מקרב חסידי חב"ד. "יחד עם אהבה והקירוב מוכרחים לדעת ולהעמיק במושגי הלכה ונגלה, כי ישנם מתפללים שנמשכים לזה. תמיד אני אומר למתפללים בשיעורים שלנו שבין תפילת מנחה לערבית, כי הם לומדים את הדברים הכי עמוקים ביהדות. אנחנו לומדים על טומאת צרעת, ומדברים על כל נגעי הצרעת עד לפרטי פרטים. לאחרונה כשלמדנו ברמב"ם את דיני קידוש החודש למדנו את יסודי החשבונות. מובן שלא ירדנו לעומקים מורכבים, אך דלינו את מה שניתן לדלות. מפעם לפעם אנו בוחרים בסוגיות נבחרות המתאימות לבן תורה בירושלים או בבני ברק. זה יכול להיות בבירור הנחה עושה מצוה או הדלקה עושה מצוה או עיונים בחיוב בדיקת חמץ וכדומה. יש אצלנו בחור צעיר שבפעם הראשונה שבה הגיע לבית הכנסת, ידיעותיו ביהדות היו קלושות. כיום הוא לומד מסכתות שלמות. הוא האחראי על שיעורי הגמרא שאנחנו מוסרים בבית הכנסת. אם רב חב"די יחשוב שאת הדברים העמוקים ילמד לעצמו ואילו כלפי סביבתו ומושפעיו ידבר את הדברים ה'לכאורה' קלים להבנה וקלים לתפיסה, הרי הוא טועה. ישנם כאלה שמחפשים איכות ועומק, ובהחלט צריך לתמרן בין השניים". כי באילת תצא תורה בפועל רואים שיש הערכה גדולה מאוד לרבני חב"ד מרבנים מכל החוגים. רבנים רבים שמגיעים להתארח באילת או לשאת הרצאות, מתארחים בבית הכנסת בשכונת השחמון ומדברים בשבח חב"ד. גם כאלה שכלפי חוץ לא ידועים כאוהדי חב"ד, הרי שבחדרי חדרים הם מביעים התפעלות ממוסד השליחות ומהרצינות של אנשי חב"ד בתורה ומצוות. לאחרונה התארח אצלנו הרב יואל קאהן, אדמו"ר מ"מבקשי אמונה" ואח של האדמו"רים מתולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק. הוא נע ונד בכל הארץ ומחזק יהודים בתורה ומצוות. הוא סיפר לי שהיה אצל הרבי במעמד חלוקת דולרים וזכה לברכות רבות. הוא זכה להכיר את זקני חסידי חב"ד בירושלים, ר' אליעזר ננס, ר' משה וובר ואחרים. הוא דיבר אליהם בהערצה. רק לאחרונה ביקר אצלנו המרצה המפורסם הרב זמיר כהן שדיבר בהתפעלות רבה על הרבי ועל מוסד השליחות ואמר שדרכו של הרבי בקירוב היא הדרך הנכונה".  כשאני שואל לגבי המקורבים, השאלה עומדת בצל הישיבה למתחילים שפועלת בעיר בשנים האחרונות בראשותו של הרב ארז בנדטוביץ וקירבה עד כה צעירים רבים לחב"ד ולרבי. "צריך לדבר אל הלב", קובע הרב אייזנבך. "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם. בכלל, מדהים להיווכח עד כמה רבים מאלו שאתה פוגש ומתקרבים ליהדות, הייתה תחילת התקרבותם בבית חב"ד זה או אחר. יש בקהילה שלנו כמה נערים שלומדים בישיבות 'תומכי תמימים' ברחבי הארץ; יש עוד כאלה שלומדים בישיבה של הרב בנדטוביץ. אצלנו הם מקבלים את הדחיפה הראשונית ובישיבה הם מקבלים חיזוק משמעותי והופכים לחסידים של ממש.  "אצל המבוגרים יותר השינוי הוא קשה יותר, גם כאלה שמתקרבים מאוד, משתדלים לגדל זקן, שזהו דבר עצום, או לבישת טלית חב"ד, והכי חשוב שכולם קשורים לרבי. רק אתמול שאל אותי אחד המתפללים מתי אנחנו מארגנים נסיעה ל-‏770? הוא סיפר שהוא פורש בקרוב מהצבא והוא רוצה שהנסיעה הראשונה שלו תהיה לרבי. הרבה מאוד אנשים כותבים לרבי. כשאני טס לכינוס השלוחים, אני לוקח איתי שק של פני"ם. ישנו מופת מדהים שקרה עם אחד המתפללים שזה שנים רבות שלא זכה לפרי בטן. הצעתי לו לכתוב לרבי ולקבל על עצמו החלטה טובה. הוא אכן עשה זאת וכתב לרבי. לאחר מכן הגיע אלי והתעקש לשלוח את הפקס בשנית למרות שהסברתי לו שהרבי קיבל את בקשתו בפעם הראשונה. באותה שנה נולדו לו תאומים, בן ובת, ואני הייתי הסנדק בברית. השנה פעלנו שהילד שנולד בברכה של הרבי, יעבור ללמוד בבית ספר חב"ד למרות המרחק הגדול בין ביתו לבית הספר". באילת חיים משיח  לסיום, אנחנו שואלים מהי הדרך הישרה והטובה להעביר את המסר של גאולה ומשיח? "לדעתי המסר הטוב ביותר עובר כשרואים את זה כנר להאיר. נראה שהעולם כבר מוכן. כשאנשים רואים היום חב"דניק, הם מיד מקשרים אותו למשיח ולגאולה. אנחנו משתדלים שלא לסיים דרשה או שיעור מבלי להזכיר את הגאולה, כפי שהרבי מסיים תמיד את שיחותיו בהקשר חד וברור לגאולה ומשיח. מתפללים כבר יודעים היטב מתי עומדת להסתיים הדרשה, כאשר הרב מתחיל לדבר על עניני גאולה.  "סעודת משיח אצלנו זהו אירוע עם הרבה 'שטורעם'; מדי שנה מגיעים אלינו אורחים רמי מעלה ומתוועדים שעות רבות. אנשים שומעים מאתנו כל הזמן, הן בשיחות אישיות והן בהרצאות, שהכול טוב ויפה אבל השלמות של הכול תהיה בגאולה ובביאת משיח צדקנו. "בדיוק היום, ניגש אלי אחד המתפללים ואמר לי שיש לו 'ווארט' מעניין לומר לי. הוא אמר שבשירת דבורה נכתב בין היתר: 'מים שאל חלב נתנה', והוא שמע ש'מים' זה ראשי תיבות מ'תי י'בוא מ'שיח (מים שאל כלומר: זו השאלה של אימתי יבוא משיח). וחלב זה ראשי תיבות: ח'ייבים ל'חזור ב'תשובה. שמעתי את דבריו וסיפרתי לו על עלייתו של הבעל-שם-טוב להיכל המשיח והתשובה שקיבל על שאלתו מתי יבוא משיח? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. אמרתי לו שלדעתי חלב זה ר"ת: חסידות לומדים בשופי, או אז תבוא הגאולה. צריך שכל עם ישראל יטעם מעץ החיים ומתורת החסידות וכך ישוב בתשובה שלמה". סגור חלון