"לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל-אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל" ● תיאור מרתק על פועלו של הרב ● בענין קבורת אחי הרבי הוו"ח ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן בצפת בימים אלה לפני שישים שנה ● לקריאה החסיד הנודע הרב אליעזר קרסיק, היה מדמויות חסידי חב"ד המיוחדות שבארץ ישראל בשנים ההן, לא רק בשל שלל תפקידיו אותם נשא על שכמו, אלא בשל העובדה כי לצד היותו איש חרוץ וכשרוני, רב פעלים, הרי היה חסיד אמיתי, כשהוא נכון לבצע כל שליחות מטעם הרבי בצורה הפרודוקטיבית והיעילה ביותר. אחת השליחויות הרגישות שמילא למען הרבי, הייתה קבורתו של אחי הרבי, ר' ישראל אריה לייב שניאורסאהן ע"ה, שבימים אלה ממש מלאו שישים שנה לפטירתו. ר' ישראל אריה לייב, נפטר בעיר ליברפול שבאנגליה ביום י"ג באייר תשי"ב. שבוע לפני כן לקה בהתקף לב ואושפז בבית רפואה. אולם כוחותיו לא עמדו לו, וביום חמישי י"ג באייר, השיב את נשמתו לבוראה. על פי בקשת הרבי, הועבר לארץ הקודש על מנת לקברו בבית החיים בצפת. בכ' אייר שלח הרבי מברק לרב קרסיק בעניין זה, ובמקביל הוסיף ושלח מכתב ארוך יותר: "שלחתי לכת"ר שי' היום, מברק על דבר ההלויה. ואחכה למכתב מפורט מהנעשה בזה, והשם יתברך יעזור לנו, אז מיר זאלן אוסניצן אחד את חברו אויף גוטע פרייליכע זאכן, [= שננצל אחד את השני לדברים טובים ומשמחים] תמיד כל הימים". הרב קרסיק אכן מילא את השליחות בצורה הטובה והיעילה ביותר, וכדרכו, מיהר לרשום את הדברים בפרוטרוט ולשלוח לרבי. הדו"ח אודות סדרי ההלוויה והקבורה, נכתב במוצאי שבת בהעלותך [אור לט"ו סיון] תשי"ב: "לערך בשעה שמונה בבוקר, באנו מספר אנשים לחיפה וזה היה כמעט בדיוק בזמן שהאוניה באה לחיפה. והתחלנו לטפל בהורדת הארון ובתוך הזמן הזה כבר באו התמימים ואנ"ש לערך כשישה מניינים מתל אביב ספריה לוד וירושלים וקרוב לשתים כבר העלינו הארון על האוטו ונסענו תיכף לצפת. "בצפת כבר היה הקבר מוכן ורק נצרך לאיזה תיקונים, וקרוב לחמש כבר הוצאנו הגופה מהארון והכנסנו להקבר ונסתם הגולל". במכתב מיום ג' בסיון, מודה הרבי להנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש על הסיוע בארגון סדרי ההלוויה והקבורה: "ועל של אתה באתי ועל של עיקר – להודות ... על הסידור של הלוית אחי ז"ל כדבעי, ויהי רצון שמכאן ולהבא זאל מען ניצען איינער דעם אנדערען נאר אויף פריילכע און געזונטע זאכען [= שננצל אחד את השני רק לדברים שמחים ובריאים]". אליעזר עבד אברהם בספר חדש שיצא לאור לאחרונה "עבד אברהם אנכי", משורטטים קווי חייו של החסיד הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ורב קהילת חב"ד בתל אביב. הרב קרסיק היה מחשובי חסידי חב"ד בארץ הקודש במשך חצי יובל שנים, והוא פעל במילוי רצונותיו של הרבי בכל הקשור לעסקנות הכללית בארץ ישראל. הרב קרסיק לא היה עסקן בדמו ובנפשו, להפך, הוא נחשב היה לאחד מטובי 'בעלי הנגלה' בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, וכל חייו שאף להקדיש את זמנו ללימוד מעמיק בסוגיה תלמודית, או לחילופין ללמוד בעל פה מאמרים ארוכים ועמוקים שאמרם הרבי הרש"ב. אך רבותינו נשיאינו ייעדו לו מטרות אחרות לחלוטין. את פעילותו לחיזוק היהדות והחסידות, החל עוד בימי עלומיו, כאשר נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר הרש"ב לגרוזיה, ומספר שנים לאחר נישואיו כיהן בהוראת אדמו"ר הריי"צ כרבה של נובוסקולניקי ולאחר מכן שצעדרין. לאחר עלייתו לארץ הקודש, התמנה בהוראת הרבי הריי"צ לרבה של קהילת חב"ד בתל אביב, משרה אותה מילא כחצי יובל שנים. הוא הקים את ישיבת חב"ד בתל אביב ואף היה מנהלה. בשנים הבאות מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, ועם הזמן כיהן כיושב ראש אגודת חסידי חב"ד. בפועל שימש גם כ'מבקר' וחבר הנהלה בכמה ממוסדות חב"ד החשובים בארץ הקודש. בתוקף תפקידיו פעל גדולות ונצורות לייסוד, פיתוח וביסוס ההתיישבות החב"דית בכפר חב"ד ובלוד, והקמת וביסוס מוסדות חב"ד בריכוזי חב"ד כמו גם בערים נוספות ברחבי הארץ. הרב קרסיק היה במהותו גם "מחנך". הוא חינך את צאצאיו ותלמידיו בדרכי התורה והחסידות, ושאף שהתלמידים בישיבות בתל אביב ובלוד ילמדו כדבעי הן באיכות והן בכמות. כאשר בחן אותם וראה שהם מצליחים בלימודם, לא היה מאושר ממנו. הוא גם חינך והדריך את החסידים הצעירים שהקימו את ההתיישבות החב"דית ומוסדות חב"ד, בהדרכה פיננסית ומנהלתית למען יידעו את אשר למד והחכים בעצמו במשך השנים. חרף כל תפקידיו החשובים, הביט כל העת כלפי מעלה כשכל העת חזר ושינן לידידיו ואנשי שיחו את הביטוי שהופנם אצלו בשבתו בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש: "להשלים את הכוונה". השאיפה החסידית הפנימית, לבצע הכל כפי כוונת הרבי. הוא מצדו נהג לכתוב תדיר לרבי על הקורה בקרב חסידות חב"ד ומוסדותיה בארץ הקודש, וחרף התדירות הרבה, כל מילה נכתבה ברטט ובזיע, כפי שכתב פעם לידידו הקרוב הרה"ח ר' פינייע אלטהויז: "כשאני כותב מכתב לכ"ק שליט"א, אני בודק אותו כמה פעמים, ועל הרוב אני קורע את מכתבי הראשון ואת השני ורק השלישי אני שולח לכ"ק שליט"א. כשאני כותב לאיש כמוני, אינני בודק כלל, ומה שעולה לפי השקפה ראשונה אני כותב". השבר הגדול התקשרותו של הרב קרסיק לא ידעה גבולות. למעשה, הוא היה מהראשונים שהכתירו את הרבי ל'רבי' ולנשיא עדת חסידי חב"ד, עוד בטרם רבים אחרים חשבו על כך. בשורות הבאות ננסה לסקור מעט את פועלו של הרב קרסיק למען שידול אנ"ש בארץ למען הכתרתו של חתן הרבי הריי"צ, הרמ"ש, לנשיא. בית הרב קרסיק בשדרות רוטשילד 82 תל אביב. היה זה יום ראשון, י"א בשבט תש"י. באותו יום נודע כי השמש שקעה בצהרים וכי אדמו"ר הריי"צ הסתלק בבוקרו של יום השבת. את אשר התחולל בביתו של הרב קרסיק לא יכולה בתו מרת טעמא גורארי' לשכוח כל חייה: "לא אשכח את הבכיות הנוראיות של אמא [הרבנית לאה]; היא נראתה כמי שחרב עליה עולמה. זעקות השבר שלה 'טאטע, טאטע' פילחו את חלל הבית. אבא מצידו היה יותר עצור ומאופק, הוא הסתובב בבית הלוך ושוב. מתוך הכאב הפנימי העצור העצום, לחץ דמו החל עולה, והוא חש ברע. רק זריקה מהרופא הטיבה את מצבו. "זמן קצר לאחר מכן הופיעו בביתנו החסידים החשובים: הרב שאול דובער זיסלין, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ר' פינייע אלטהויז ושני דודיי הרב שמריהו גורארי' והרב משה גורארי'. כולם היו נסערים מזועזעים וכואבים, מנסים למצוא נוחם האחד אצל רעהו. "כבר בביתנו דיברו כולם כי חייבים להכתיר את הרמ"ש לממלא מקומו של הרבי, ובהחלטה חשובה זו יצאו כולם לעבר בית הכנסת 'נחלת בנימין'". בבית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין כבר הספיקו להתאסף חסידים רבים המומים וכואבים, לא רק מתל אביב, אלא גם מהערים הסמוכות. בעת הקשה הזו קם החסיד הנודע הרב אברהם פריז והכריז כי "צריך להכתיר את הרמ"ש לרבי". בימים הבאים החלה היוזמה להתגלגל הלאה, והרב אליעזר קרסיק נטל חלק בראש פעילות מורכבת ועדינה זו. כבר בי"ד בשבט כתב הרב קרסיק בנידון לידידו הרב משה דובער ריבקין, מחשובי חסידי חב"ד בניו יורק. במכתב הוא מספר כי שמע שחתני אדמו"ר הריי"צ חיים ביניהם בשלום, ונראה שיש הרוצים שתהיה הנהגה קולקטיבית; אך הרב קרסיק שלל זאת מכל וכל בהסבירו כי חייבים רבי אחד: "ידידי יקירי, לא מצאתי עדיין מנוח לנפשי, כי אף ששמעתי שיש ברוך ה' שלום בין חתני כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע הכ"מ אבל לדעתי דרך כזו לא יביא התועלת הרצויה, כי העולם החיצוני לא יכיר מרות כזו, היינו קולקטיבית... "ושנית להחזיק את אנ"ש והתמימים הצעירים תחת השפעתנו, אין מוצא אחר מכמו להכתיר את אחד מחתניו כנשיא, והשעה דחוקה, כי כל יום שעובר רואים את הנחיצות של הדבר, כשאני מעלה על דעתי התוצאות שיכולים להיות מהעדר פעולה אני מזדעזע, כמובן שצריכים על זה מסירות נפש... "דבר אחד אני רוצה להדגיש לך כי פה ובירושלים חושבים רק על סידור כזה שכתבתי לך, ומי המתאים ביותר לדבר כזה, ד"ל", בהתכוונו לכמה כמה מראשי חסידי חב"ד בירושלים שפעלו להכתרת "הרמ"ש", ביניהם הגאון הרב שלמה יוסף זווין, הרב עזריאל זעליג סלונים והגאון הרב חיים נאה. כבר ביום ט"ז בשבט, בתוך ימי השבעה על אדמו"ר הריי"צ, כתב הרב קרסיק מכתב לרבי, ומתוכן המענה ניתן להבין כי דובר שם על אודות בתו מרת רבקה חיטריק שנסעה לניו יורק על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ אך הגיעה לשם רק למחרת י' שבט. הרבי מאשר שמסר לזוגתו, דהיינו הרבנית חיה מושקא, את שכתב במכתבו, וייתכן שהכוונה היא לדברי ניחומין על פטירת אביה אדמו"ר הריי"צ. אסיפת הכתרה חגיגית על המהלכים הראשונים הקשורים לקבלת הנשיאות, מוסיפה ומספרת הבת גב' גורארי': "זכורני שמיד התחילו הדיונים על הצורך המיידי בהכתרה של רבי חדש. באותם ימים זה היה צעד קצת נועז, שכן נשמעו גם קולות אחרים, אבל אבא מצדו היה מאוד נחרץ והחלטי בנוגע לרמ"ש, כפי שכונה אז. זכור לי שאבא התקשר לידידו הרה"ח ר' ישראל ג'ייקובסון, יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, וביחד החלו בדיונים קדחתניים בעניינים הדחופים שעמדו על הפרק. "זמן מה אחרי י' שבט, שלחו רבני ועסקני אנ"ש בארץ ישראל, אגרת דחופה לרבנית נחמה דינה (רעיית אדמו"ר הריי"צ) ובה בקשה לפרסם את הצוואה, אם ישנה. כמו כן ביקשו ממנה להשפיע על הרבי לקבל את הנשיאות. בין החותמים היו גם אבא ע"ה, יחד עם חשובי החסידים: הרב זווין, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב עזריאל זעליג סלונים, גיסיו האחים הרב משה והרב שמריהו גורארי', ר' פינייע אלטהויז [כולם ע"ה ויבלחט"א] הרב זלמן סודקביץ. "באותם חודשים לא פשוטים, ניסו חשובי החסידים בדרכים שונות להביא לקבלת הנשיאות. זכורני שבאחת האסיפות של אנ"ש, הציע אבא לשלוח משלחת מכובדת לארה"ב כדי להשפיע על הרבי לקבל את הנשיאות". לאחר חודשים של פעילות אינטנסיבית, גלויה וחשאית, החליטו חברי אגודת חסידי חב"ד בראשותו של הרב קרסיק, לארגן כינוס מיוחד, בו יעודדו רבנים ומשפיעים את קהל אנ"ש לחתום על כתב התקשרות כשבסיומו של הכינוס תתבצע ההחתמה בפועל. הכינוס נקבע ליום הבהיר ח"י אלול תש"י בישיבת "תומכי תמימים" בלוד. חששם של חברי אגודת חסידי חב"ד מתגובות בלתי צפויות, הביאם לנסח את ההזמנה לכינוס בחכמה רבה. וכה נכתב בה: "הכינוס הארצי הראשון נקרא אחרי השבר הגדול אשר הושברנו בהלקח מאתנו עטרת תפארת ראשנו הוד כ"ק מרן אדמו"ר הכ"מ נבג"מ זי"ע, לחזק את הקשר החזק, בו נתקשרו חסידי חב"ד זה מאות בשנים". לאחר מכן מפורט סדר היום של הכינוס. בשני הסעיפים הראשונים מדובר על דיווח של אגו"ח אודות הפעולות שנעשו וייעשו בעניין ההתיישבות בכפר חב"ד ובלוד, ובניית תלמודי תורה וישיבות במקומות אלו. רק בסעיף השלישי מתחבאות כמה מילים שמהן היה אפשר להבין את כוונתו האמיתית של הכינוס שארגנו חברי אגו"ח בראשות הרב קרסיק: "הצעות בדבר חיזוק ההתקשרות". אל הכינוס המיוחד הגיעו כאלף מחסידי חב"ד ותמימים מכל רחבי הארץ, ובראשם הרבנים, המשפיעים וזקני החסידים. הכינוס נפתח בהקראת מברקו של הרבי לכינוס ולאחר מכן החלו הרבנים בנאומיהם. הנואמים דיברו על דמותו של הרבי הריי"צ ועל החובה והזכות בהתקשרות אל ממלא מקומו – הרמ"ש. הגרש"י זווין פתח את מסכת הנואמים בדברים על אודות אדמו"ר הריי"צ ואילו הרב קרסיק סקר את פעולות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, כשבתוך דבריו ציין בפשטות כי "מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מגזע רבותינו הקדושים הוכתר על יד חסידי חב"ד פה בארץ ישראל ובחוץ לארץ לרבי עליהם". אחריו נאמו רבני חב"ד בזה אחר זה: הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק, הרב לוי גרוסמן מרבני חב"ד בתל אביב, הרב גרשון חן מחיפה, וכן ראש עיריית לוד. בתום הנאומים הוקראו החלטות, כשהמרכזית שבהן הכריזה על "הרב מנחם שניאורסאהן כנשיא חסידי חב"ד". בסיום הכינוס נשלח לרבי מברק בשם כל המשתתפים ובו ברכת "מזל טוב לרגל הכתרתו לנשיא חסידי חב"ד". ידיים מאחורי הגב ביום הבהיר י' שבט תשי"א הואיל הרבי לקבל עליו את עול הנשיאות באופן רשמי. גם הפעם, היה הרב אליעזר קרסיק ראש וראשון לחסידים שהחלו לפעול בהכוונת הרבי בכל הקשור להנהגת מוסדות חב"ד בארץ הקודש. כחודש ימים בלבד לאחר קבלת הנשיאות, זכה הרב קרסיק להגיע לרבי לרגל נישואי בתו מרת רבקה עם הרה"ח ר' צבי הירש חיטריק. התפילה הראשונה עם הרבי בה נכח הרב קרסיק, היתה תפילת מנחה. כאשר נכנס הרבי להתפלל, הבחין ברב קרסיק ומיד ניגש אליו והושיט לו את ידו ל"שלום עליכם". הרב קרסיק נרתע לאחוריו והסתיר את שני ידיו מאחורי גבו... הוא הרי כבר התקשר לרבי, וחסידים אינם נותנים יד לרבי. בחתונת בתו היה הרבי מסדר קידושין. לרגל החתונה שהה הרב קרסיק בניו יורק כחודשיים ימים, כשבפרק זמן זה זכה להיכנס ל'יחידות' מספר פעמים, כאשר כל יחידות אורכת זמן רב. במהלך יחידויות אלו מסר לו הרבי הוראות רבות ומפורטות בענייני העסקנות בארץ הקודש. הוראות אלו היו אבני היסוד להקמת מוסדות חב"ד בארץ הקודש בשנים הבאות. התוועדות פורים באותה שנה – הפורים הראשון לאחר קבלת הנשיאות – היתה מיוחדת במינה. במהלך ההתוועדות נאמרו מפי הרבי התבטאויות מיוחדות רבות. בין השאר ביקש הרבי מהרב קרסיק לומר "לחיים" כשהוא מכנה אותו כ"הרב משצעדרין". בתקופה זו שלאחר קבלת הנשיאות, פעל וועד מיוחד בראשותו של המשפיע הרב שמואל לויטין – שמטרתו העיקרית הייתה לסדר את כל העניינים החשובים הקשורים לקבלת הנשיאות. כאשר שהה הרב קרסיק בחצרות קדשנו, סייע לוועד ככל יכולתו. על הפעילות המיוחדת בתקופה זו מסופר במכתבו של הרב שמואל לויטין לאנ"ש והתמימים בארץ הקודש וצרפת: "הנה ידידינו הרה"ח הרב אליעזר שיחיה היה במדינתנו ארצות הברית משך שני חודשי, והשתתף בכל הענינים הנוגעים בהסתדרות בית חיינו שליט"א והוא ימסור לכם כל הדברים בפרוטרוט... "על ידי ידידנו הרב הנ"ל שיחי' ייודע לכם הדבר כמו שהוא, כי ימסור לכם בעל פה כל הדברים וגם בכתב שיראה לפניכם, כי קשה מרחוק לידע ולהבין הדבר כמו שהוא, ויכולים לסמוך עליו כל מה שימסור לכם, וכפי עצתו שיציע לכם שתשתדלו לעשות ולעזור לטובת כל הענינים הללו – בקשתי שתעשו..." לאחר פורים תשי"א שב הרב קרסיק לארץ הקודש, ומיד המשיך בפעילות למען קבלת הנשיאות על ידי כלל החסידים וכלל המוסדות בארץ ישראל באופן רשמי. פעולותיו הנמרצות הצליחו תוך זמן קצר. ביום ו' בניסן תשי"א כתבו חברי הנהלת אגודת חסידי חב"ד, יחד עם חברי הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אגרת מיוחדת לרבי בה הודיעו כי מקבלים הם את נשיאותו עליהם ועל המוסדות. "כולם תחת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א. הוא נשיאינו ועל פיו ישק כל דבר רוחני וציבורי וכאשר שמענו אל כ"ק אדמו"ר נבג"מ זי"ע כן נשמע אליו במסירה ונתינה גמורה. ואנחנו פונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א בבקשה גדולה, שיכניס עצמו בפנימיות הענינים של כל הישיבות החב"דיות בארץ הקודש, ושאר המוסדות בארץ הקודש לסדר כל הענינים בפרטיות ולהעמידם על גובהם ובטוחים אנו שבאופן כזה תאיר ותשרה בעזרת השם יתברך ההצלחה האלוקית בכל הענינים כמקדם, ונזכה לקבל פני משיח צדקנו יחד עם כ"ק אדמו"ר שליט"א". על המכתב חתמו בשם המוסדות: הרב קרסיק, הרב זווין, הרב גרליק, הרב סלונים, האחים גורארי', ר' פינייע אלטהויז ור' זלמן סודקביץ. תקופה לא ארוכה לאחר מכן, הודיעו חברי אגודת חסידי חב"ד לרבי כי הם שואפים להרחיב את הפעילות ומבקשים הוראות וברכה מהרבי. על כך השיב הרבי במכתב מפורט בו הוא מורה להם לארגן מחלקה של צעירים ומחלקה של נשים. הוראות אלו יושמו עד מהרה, ועד מהרה הוקמו ארגון צעירי אגודת חב"ד וארגון נשי חב"ד, הפועלים עד היום כזרוע מבצעת של פעילות חב"ד בארה"ק. |