עד עתה למדנו בעיקר את צורת המשכן ובתי המקדש הראשון והשני. בשיעורים הקודמים עסקנו בקיום מצוות ועשו לי מקדש, מהפן של צורת המקדש: משכן, בית המקדש הראשון והשני. בשיעור הקרוב נעסוק בע"ה בצורתו של בית המקדש השלישי תבנית הבית השלישי שיבנה בע"ה במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו ● שיעור גאולה ומשיח שבועי מאת הרב מנחם מענדל הראל, ר"מ בישיבת חב"ד בצפת ● לשיעור פתיחה כפי שלמדנו בשיעורים הקודמים, הרי על ידי לימוד ההלכות הקשורות לבניין בית המקדש, אנו מקיימים את מצוות "ועשו לי מקדש". עד עתה למדנו בעיקר את צורת המשכן ובתי המקדש הראשון והשני. בשיעורים הקודמים עסקנו בקיום מצוות ועשו לי מקדש, מהפן של צורת המקדש: משכן, בית המקדש הראשון והשני. בשיעור הקרוב נעסוק בע"ה בצורתו של בית המקדש השלישי תבנית הבית השלישי שיבנה בע"ה במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו. תבנית הבית השלישי- הבית העתידי, נמסרה בנבואה מה' יתברך ליחזקאל הנביא בשנת ה- 25 לגלות היהודים החשובים מירושלים הנקראת בשם – 'גלות החרש והמסגר', שהיא השנה ה-14 לחורבן הבית הראשון, כך פותח יחזקאל הנביא בתיאור מראה הנבואה: יחזקאל מ, א ואילך (א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו . . בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אתי שמה: (ב) במראות אלקים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב: (ג) ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער: (ד) וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל: פרטי הנבואה ותיאור מראה הבית, נפרשים על פני מספר פרקים עם תיאור מפורט. כאמור בשיעורים הקודמים וכפי שמביא הרמב"ם שבנין המוזכר ביחזקאל אינו מפורש ומבואר. ראשון המפרשים, המבאר באופן מפורט את תבנית הבית שבנבואה הוא רש"י, המעיד על עצמו שההבנה בנבואת יחזקאל ניתנה לו במראה מן השמים: פירוש רש"י ליחזקאל, מב, ג ואנ"י ל"א היה ל"י ל"א ר"ב ול"א עו"זר בכ"ל הבני"ן הזה, אל"א כמ"ו שהראוני מ"ן השמי"ם. (ואני לא היה לי לא רב ולא עוזר בכל הבנין הזה, אלא כמו שהראוני מן השמים) לאחר פירוש רש"י על ספר יחזקאל, חוברו פירושים וביאורים נוספים לנבואת יחזקאל, מהבולטים שביניהם 'צורת הבית' לבעל התוספות יום טוב ו'משכני עליון' להרמח"ל ועוד. בשנים האחרונות יצאו ב"ה ספרים רבים המכילים ציורים והמחשות של צורת הבית העתיד באופן מרהיב עין, ברור שכדאי הדבר לרכוש וללמוד באחד מהם. בשיעור זה, ננסה בע"ה לסקור את צורת הבית השלישי, בצורה כללית בביאור קל, ללא להכנס למחלוקות ושו"ת בפירושים השונים. א הר הבית ושערי העזרה גודל הר הבית המדידה של בית המקדש בנבואת יחזקאל, נעשתה כמנהג המדידה בימים ההם על ידי מקל מיוחד הנקרא 'קנה-מידה' (מד ס"מ) שהיה בגודל שש אמות, וחוט פשטן העוזר במדידת מרחקים גדולים יותר. יחזקאל פרק מ"ב, פ' טז ואילך מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש אמות קנים בקנה המדה סביב: מדד רוח הצפון חמש מאות קנים בקנה המדה סביב: את רוח הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה: סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה: לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל: הנביא יחזקאל, מתאר את מדידת שטח הר הבית, בארבע רוחות השמים, כל צד נמדד באורך של 500 קנים, כשנכפיל שש אמות בחמש מאות פעמים נקבל שלשות אלפים אמה לכל רוח (3000=6*500), כלומר, גודל הר הבית יכפיל את עצמו כמה וכמה פעמים מהגודל של הר הבית כעת- חמש מאות אמה על חמש מאות אמה לשלושת אלפים אמה על שלושת אלפים אמה. בעוד הר הבית בבית המקדש השני היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, ובתוכו בית המקדש שאורכו ורוחבו 322/135, כ60% משטח הר הבית. בבית המקדש השלישי, הר הבית יתרחב לגודל של 3000/3000 אמה, ובתוכו בית המקדש ששטחו הכולל יהיה 317/312 אמה שזה 10% משטח הר הבית. זהו יחס הגודל בין הר הבית בימי הבית השני, לכפי שיהיה בע"ה בבית המקדש השלישי שטח העזרה החיצונה בעוד בבית המקדש השני העזרה החיצונה הייתה ממוקמת כחצר קדמית, הרי שבבית המקדש השלישי החצר החיצונה תקיף את כל בית המקדש מארבע רוחותיו. מאחר ובדברי הנבואה, סדר המדידה של חצר זו מובא באופן מורכב, אביא כאן את דברי התוספות יום טוב ב'צורת הבית' המסכמים את העניין. צורת הבית סימן א והנה במראה זו שהעזרה הזאת מקפת כל הבנין, תהיה החומה [ . . ממזרח למערב] אורך שי"ז אמה, ורוחב החצר החיצונה [מצפון לדרום] ושם היא שי"ב . . ונשתנה אם כן זה החצר משל בית שני, דאילו התם קל"ה על קל"ה, לפי שלא היתה העזרה החיצונה מקפת הבנין. תמצית הדברים: גודל החצר החיצונה בבית המקדש השלישי, שונה מזו של בית המקדש השני. כאמור לעיל, היא תקיף את כל בית המקדש סביב סביב, ולכן תהיה גדולה יותר מפי שניים מהחצר החיצונה (עזרת הנשים) בבית שני. גודלה יהיה 312/317 אמה, והיא תקיף את כל בית המקדש מארבעת רוחותיו. שערי החצרות בבית המקדש השלישי יהיו שישה שערים לחצרות - החיצונית והפנימית, לשערים אלו מכלול מיוחד המורכב מ: א – השער - כל השערים נמדדו בגובה חמישים אמה ורוחב עשר אמות ב- אולם השער - החלל המכוסה בגג שמעבר למשקופי השער ג – תאי השער – מבנה קטן בעל שלושה חדרים, הממוקם משני צידי כל שער. ד – אילים ותימורים – עמודי שיש בגובה 50 אמה שבראשם עיטורי זהב בגובה 10 אמות נוספים, משני צידי המשקוף. ה – דלתות – שערי זהב לכל שער. ו – מדרגות - (מספרם משתנה בין השערים). אורכו הכולל של השער, על כל מערכותיו – 25 אמה. לאחר שניתנה התבנית הכללית של מראה השער, נראה את דברי הנביא יחזקאל וביאור רש"י. יחזקאל מ, ו ואילך ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלותו רש"י: נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל: והתא - הוא יציע שקורין אפנדי"ן בלע"ז והיה שלשה מימין השער ושלשה מן השמאל כמו שאמור בענין, והתאים סמוכין לכותל המזרחי של עזרת נשים מבחוץ כלפי הר הבית. . . לפנים מן השער היה עשוי אולם מחובר לשער כמו שמפורש בענין בולט לתוך עזרת נשים עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות . . כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל . . ואיליו שתים אמות - עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל . . . כותרתא כותרות בראש האיל היה עשוי כמין כותרות דומה לדקל כי במשכנא דשלמה הן מתורגמות צורת דקלין. ב מערך העזרה החיצונית א – החצרות הקטורות בשיעור הקודם למדנו, שאנשי בית שני הוסיפו מספר פרטים בבניין לגבי בית המקדש הראשון- מעין הבניין שבנבואת יחזקאל, אחת ההוספות, ארבעת החצרות הקטורות בחצר החיצונה. החצר החיצונה בבית המקדש השלישי, שונה בגודלה ובתבניתה מזו שהייתה בבית שני, כמבואר לעיל. החצרות הקטורות, ממוקמות בארבעת קצות החצר. המבנה ותפקידם בבית המקדש השלישי, יהיו חצרות אלו בגודל של 30/40 אמה. קטורות – ללא תקרה כדי שיצא תימור העשן מהבישולים שייעשו בהם. בחצרות אלו, יהיו לאורך הקירות 'כירות בישול' לקרבנות הקודשים קלים, שיבשלו אותם בחצרות אלו. מתחת לכירות יהיה מקום להבערת האש לצורך הבישול. בשונה מבית המקדש השני שכל חצר שימשה לתפקיד אחר, במקדש השלישי ארבעת החצרות ישמשו לתפקיד זהה 'בית המבשלים', שם יבשלו את הקודשים הקלים. החצרות הקטורות – דברי הנביא יחזקאל ופירוש רש"י יחזקאל מו, כב ואילך (כב) בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות: (כג) וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב: (כד) ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם: רש"י - חצרות קטורות . . אין קטורו' אלא שאינן מקורות. . בזוית מקצעות החצר: . . שורת נדבך חומת אבנים בולט מן החומה סמוך לארץ ובו נקבים מקום שפיתת קדרות ומתחת הטור חלל להסיק בו אור מתחתיו והקדרות מלמעלה: ומבשלות עשוי - הוא החלל מתחת שפיתת הקדירות: את זבח העם - חזה ושוק של שלמים שאינן נפסלין בצאתו חוץ לעזרת ישראל כמו החטאת והאשם: ב - הלשכות בגוזזטרא בבית המקדש ישנם 'לשכות' כלומר חדרי שירות לתפקידים שונים, בבית המקדש השני היו לשכות משביב לעזרה כמפורט במשנה מסכת מידות. בבית המקדש השלישי, יהיו 30 לשכות כאלו, אלא שהם יהיו ממוקמות על גבי גזוזטרא =מרפסת, לאורך חומות העזרה (לשיטת רש"י). הלשכות יחולקו לעשרה בכל רוח, צפון, דרום, מזרח (במערב אחרי ק"ק לא יהיו לשכות אלו), סך הכל שלושים. הלשכות בגזוזטרא – דברי הנביא יחזקאל ופירוש רש"י יחזקאל מ',יז ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה (רש"י) רצפה, אומר אני שהוא עלייה סביב, כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, ועל אותה העלייה היו הלשכות קנברא"ש בלע"ז. וממה שאמור בענין והרצפה אל כתף השערים ותחתיהם כנגד גובה השערים אנו למדין שהרצפה הזאת עלייה היא: נקודה מעניינת בדברי רש"י. רש"י מפרש את הלשון 'רצפה' בכתוב זה, כעליה ולא כרצפה ממש. ג – הלשכות בחצר - מקום אכילת קדשי קודשים בתוך החצר החיצונה, מתאר הנביא את מיקומם של ארבעה בתים גדולים באורך של 100/50 אמה, שלוש קומות בכל מבנה. למבנים אלו ישנו פתח המכוון כנגד העזרה הפנימית של בית המקדש (כך שנחשבים בקדושתם לקדושת 'חצר המשכן' בה ניתן לאכול את קדשי הקדשים), בקומה הראשונה של מבנים אלו יבשלו הכוהנים את בשר הקרבנות שבדרגת הקדושה של 'קדשי קדשים' ויאכלום שם. מבנים אלו ישמשו גם למקום אחסון בגדי הקודש של הכוהנים, שיפשטום שם ולא יצאו איתם לחוץ. הלשכות בחצר – דברי הנביא יחזקאל ופירוש רש"י יחזקאל, מב א ואילך ויוצאני אל החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין אל הצפון אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות: (רש"י) ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים לה' קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש. בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם: אותן הלשכות היו כנגד כל מאה אמה של אורך הבית מן המזרח למערב כמו שאמור בענין בלשכות הללו והנה על פני ההיכל מאה אמה. לסיכום השיעור בשיעור זה, עברנו על פני גודל הר הבית העתיד, מבנה שערי העזרה, החצרות הקטורות, הלשכות שבגזוזטרא והלשכות שבחצר. בע"ה בל"נ בשיעור הבא נלמד על מערך החצר הפנימית וההיכל בבית המקדש השלישי. יהי רצון שיבנה במהרה בימינו, אמן. |