רב האסירים ואלוף הקראטה בדרך להוליווד

רב האסירים ואלוף הקראטה בדרך להוליווד צפיות: 5356

הצג וידאו זה באתרך

הרב פישל ג'ייקובס מכפר חב"ד, אלוף קראטה בעברו, ערך היכרות קרובה עם אסירים רבים בעת ששימש כרב בתי הסוהר, בעיקר עם אלה שחזרו בתשובה. ספרו, "מאחורי הסורגים", המתעד את עבודתו, עומד להפוך לסרט הוליוודי. צפו בסרטון המוכיח שהקראטה עדיין זורם בדמו ● לסיפור המלא

מהצד האחר של הסורגים: על שולחנו של הרב פישל ג'ייקובס (54) מכפר חב"ד מונחים עשרות ספרי הלכה יהודית וספרי ילדים. בין הספרים בולט אחד, יוצא דופן, "ישראל מבעד לסורגים". בשער שלו מצולם הרב ג'ייקובס במדי שב"ס על רקע תפאורת סורגים.

הספר הוא תולדה של 13 שנות שירות בשב"ס, בתחילה כרב של שלושה בתי סוהר ובהמשך כקצין מיון דת ארצי, הממיין את האסירים המבקשים להגיע לאגפים התורניים בבתי הסוהר. לתפקידו הגיע כשהוא חמוש בחגורה שחורה דאן 8 בקראטה, ברישיון טיס אמריקני וברישיון צלילה.

את השירות שלו החל ג'ייקובס בשנת 1992 כרב בית החולים הממוקם בתוך בית הסוהר נווה תרצה ובית הספר ניר לקצינים. בבית הסוהר ידעו כולם שעם הרב ג'ייקובס לא כדאי להתעסק. הוא לימד את האסירים קרב מגע, ואם צריך היה לעצור התפרעויות, הוא היה זה שנשלח ראשון. "כשהיו הפרעות ושלחו את כוחות הביטחון, הייתי הראשון להיכנס לאגף. בכלא ניצן יש 700 אסירים ו־200 אסירים ביטחוניים, זה ממש לא פיקניק ושימוש בכוח סביר הוא דבר כמעט יומיומי".

איש זקן על כיסא גלגלים

את תפקידו הראשון מאחורי הסורגים עשה הרב ג'ייקובס בבית החולים של הכלא. "פגשתי שם הרבה דמויות לא שגרתיות", הוא אומר. "אחד מהם היה איש זקן שישב על כיסא גלגלים, עיוור שלא דיבר בכלל, רק הביט במבט מזוגג בסביבה. בהתחלה לא ידעתי מי האיש, הייתי מוליך אותו בכיסא הגלגלים. רק אחרי חודש התברר לי שמדובר בשייח אחמד יאסין, ממקימי החמאס, האיש שאחראי לאסונות רבים במדינת ישראל. הוא היה מנותק, עייף ותשוש".

גם אחיו של יגאל עמיר, חגי, היה בין האסירים שפגש. "הוא כמובן הכחיש כל קשר והעדיף להתמקד בלימודי התורה".

ומה עם אריה דרעי?

"את פניו של אריה דרעי קיבלתי ביומו הראשון, כשרק הגיע. היה טקס גדול של תומכים ומאמינים מחוץ לחומות והיו צריכים להכניס אותו פנימה. ליוויתי אותו לאורך כל התהליך".

מה היה חשוב לו במיוחד?

"הוא שאל על התנאים, על קיום מצוות ועל מניין. השיחות בינינו נסבו תמיד סביב תורה ומצוות. הוא היה אהוב מאוד על האסירים".

שיחות נפש, בלי דיסטנס

ג'ייקובס מודע לקושי שמלווה אסיר ביומו הראשון בכלא. "גם לאסירים שכביכול מנוסים יותר מדובר במעמד לא קל. בשעות ובימים הראשונים קשה להם לתפוס את משמעות מצבם. עדיין לא יורד להם האסימון, שמעכשיו זה מה שעומד להיות כמה שנים קדימה".

האסירים דיברו איתך על הכל?

"עם האסירים היחסים פתוחים, אין דיסטנס".

יכול להיות שידעת משהו שבמשטרה לא ידעו?

"אנשים ישבו ובכו בדמעות על מה שעשו, אבל מעולם לא הודו בפניי. היה אחד שממש בכה לי על הכתף במשך שעתיים. לאט לאט נרגע ואמר שהוא מתגעגע לאשתו. אמרתי לו, 'אל תדאג, אתה תחזור לאשתך ותשקם את המשפחה שלך'. אחרי כמה זמן התברר לי, שהוא בעצם רצח אותה. זה עולם משוגע. אנשים שחצו כל קו אדום אפשרי".

מכות ליהודים, בגלל הקרניים

ג'ייקובס נולד בברוקלין, האמצעי מבין שלושה אחים. כשהיה בן עשר עברה משפחתו לוורמונט והייתה המשפחה היהודית היחידה. כאן נכנס לתמונה הקראטה, שיתפוס מקום מרכזי בחייו. "איך שהגעתי לבית הספר והילדים שמעו שאני יהודי, מיד התחלתי לקבל מכות. עשרות שנים אחר כך, נפגשתי עם חברים שהודו בפניי שהוריהם ניזונו מעלילות, לפיהן ליהודים יש קרניים".

תושבי ורמונט חיפשו את הקרניים אצל ג'ייקובס, היכו אותו וקבעו שהוא זה שהרג את ישו. מה שהציל אותו היה הקראטה, בו נאחז כשלא יכול היה לשאת עוד את המכות. המורה הבכירה ביותר בתחום, טיי יון קים מדרום קוריאה, אימנה אותו חמש שעות ביום.

עד גיל 22 צבר שפע של ניצחונות והפך למאסטר חגורה שחורה דאן 8. הוא השתתף באליפויות מסביב לעולם וקטף מדליות בזו אחר זו. "מדובר בחידודים אבסולוטיים", הוא אומר, "התנועה, הנשימה, אלפיים חזרות ביום, כמו סוס ריצה שרואה רק את המטרה מול העיניים. אתה מוסר את החיים שלך למאסטר שמלמד אותך".

המהפכה בחייו של ג'ייקובס התרחשה כשפגש את מאמיני חב"ד באוניברסיטת ורמונט בה למד. "כנראה שהיה צריך לקרות משהו שישבור את הריצה הזאת", הוא אומר.

היה לך קונפליקט במה לבחור?

"את הקראטה אתה מרגיש בדם, בנשימה, את היהדות מרגישים ברוח. הטריגר שגרם לי לבחור ביהדות התרחש דווקא בעיצומו של קרב קראטה במסצ'וסטס. בעיצומו של הקרב, שבו היה תלוי ניצחונה של הקבוצה, שברו לי את האף. עמדתי שם, פצוע עוד מהקרב הקודם, ואיבדתי דם רב.

"היריב שלי היה יותר גבוה וחזק ממני, ועל סף העילפון שמעתי את המאמנים שלי, 'אל תפסיק, אל תשים לב לדם, תמשיך'. היה חלקיק שנייה שבו שאלתי את עצמי, 'למה לא מפסיקים?'. הבנתי שהם רוצים את המדליה ושהחיים שלי לא חשובים. באותו רגע הבנתי גם, שמה שאמיתי נמצא ביהדות שלנו. בקרב ניצחתי, אבל הייתי גמור. כאן התחיל פרק היהדות שלי".

חבלי הסתגלות בישיבה

בשנת 1979, כשהיה בן 20, בתום לימודי היסטוריה, עלה ג'ייקובס לישראל והגיע לישיבת "תומכי תמימים" בכפר חב"ד. "הימים הראשונים בישיבה היו קשים מנשוא", הוא אומר, "הייתי צריך להיוולד מחדש. ללמוד, לשמוע דרשות ביידיש, להתפלל שלוש פעמים ביום, בלי ספורט, בלי אימונים. שנה וחצי לא יכולתי להתרכז, הייתי כמו חיה כלואה שמחכה שיפתחו לה את השער.

"אחד הרבנים, ר’ משה שליט"א, נתן לי עצה טובה: ללמוד את התניא בעל פה. העצה הזאת הצילה לי את החיים. משמעת הקראטה עזרה לי. ישבתי, שיננתי ולמדתי. את ההסמכה לרבנות קיבל משני הרבנים הראשיים לישראל דאז, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא. אני חושב שאולי אני דובר האנגלית הראשון שקיבל הסמכה מהרבנים הראשיים".

ג'ייקובס התגייס לצבא כחייל בודד ושירת כסרן בגדוד הנדסה קרבית. את אשתו מרים הכיר בהמלצת הרבי מלובביץ', בני הזוג השתקעו בכפר חב"ד ונולדו להם שבעה ילדים.

מילים מאחורי הסורגים

בשנת 1992 התגייס לשירות בתי הסוהר והחל להעלות על הכתב את החוויות שעבר. הוא לא חשב שיעשה עם זה משהו, אבל בסיום שירותו הוציא לאור באנגלית את הספר "מאחורי הסורגים", שבו תיעד עבודה בת 13 שנה בקרב אסירים ביטחוניים קשים.

בשנת 2006, בעת שביקר בניו יורק והרצה בפני ארגון יהודי על ספרו, ניגשה אליו אישה מן הקהל, הציגה את עצמה כמפיקה וביקשה לרכוש את הזכויות על סיפור חייו. "התרגשתי, אבל לקחתי את זה בפשטות", הוא מספר, "לא חקרתי יותר מדי, זרמתי עם זה".

מאז התחיל תהליך סיזיפי של כתיבת התסריט, תהליך שהרב ג'ייקובס מעורב בו. לפני כחודש חזר מקליפורניה והביא עמו את התסריט, שנמצא בשלבי עריכה אחרונים. בסרט המיועד, הרב ג'ייקובס הוא הבסיס לדמות הראשית. השחקנים טרם לוהקו. "היו לנו כמה פגישות, טלפונים ומיילים", הוא אומר.

מה מסופר בעלילת הסרט?

"על סיפור העלילה המפורט אני מנוע מלדבר, אני יכול רק לומר שהוא מבוסס על הספר, המתעד את ימיי כרב הכלא. לדברי המפיקים, הסרט יהיה מהסוג של הסרטים שמקבלים עליהם פרס אוסקר. הכתיבה מאוד מדויקת, הדמויות חזקות, וגם הטוב וגם הרע הם דמויות הרואיות".