חסידים ותמימים ציינו את יום הנישואין

חסידים ותמימים ציינו את יום הנישואין צפיות: 874

הצג וידאו זה באתרך

לרגל מלאות שמונים ואחת שנים לנישואי הרבי מלך המשיח שליט"א ביום הבהיר י"ד כסלו עליו התבטא הרבי "היום בו קישרו אתכם עימי ואותי עמכם" - התקבצו ובאו עשרות מאנ"ש, התמימים ומקורבי חב"ד הנמצאים בתל אביב רבתי וסמוכותיה, להתוועדות חסידים שמחה ומרוממת בבית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין, שהיווה בשנים הראשונות להתפתחות חסידי חב"ד ליובאוויטש בארץ הקודש מעוז ומגדול להרחבת והתפשטות פעולות חב"ד בכל מקום ומקום ● לדיווח מלא, גלריית תמונות וקטע וידאו

גדולי החסידים ששהו כאן – כמו האצילו מהודם על המקום מאז ועד עתה. למרות השפע הגשמי והשולחנות הערוכים בפארבייסן מכל טוב – הרי שמתחילת ההתוועדות ועד סופה ניתן היה לחוש טפח מעל הקרקע, בשמיעת הסיפורים והאמרות החסידיות מפי המתוועדים – הרב חיים אשכנזי, רב קהילת חב"ד בתל אביב, הרב שלום בער בוטמן משפיע ביהכנ"ס, מזקני החסידים בארצנו הקדושה, ומקרב המתוועדים הנוספים כדוגמת הרב בועז סגל – מנהל רוחני בישיבת תומכי תמימים בקריות וגבאי ביהכנ"ס, והרב אברהם קלי ראש ישיבת תומכי תמימים בשכונת נוה צדק, תל אביב, הרב חנוך וינר והרב רן מנשה – מנהלי מרכז "ממעל ממש", הרב דוד עזיזה – מנהל בית חב"ד שיינקין שכטוב ליבם במשקה שיתפו את המתוועדים בתחושותיהם המרוממות. הניגונים הלבביים שנשמעו בחל בית הכנסת הצר העצימו את פעולת הסיפורים החסידיים שסיפרו המשפיעים.

בתוך דבריו הזכיר הרב חיים אשכנזי את הסיפור הידוע אודות הגאון החסיד ר' אייזיק מהומיל, תלמיד אדמו"ר הזקן, שחגג בי"ט כסלו את הצלתו של אדמוה"ז באמרו שהשמחה ביום זה היא הרי של הקדוש ברוך הוא, שהרי החסידים אינם מבינים את גדלות ומעלת נס ההצלה, ואדמו"ר הזקן – הרי לדידו המאסר והגאולה לא העלו ולא הוסיפו, כידוע שיכול היה שלא להיאסר. ואם כן, מי ש"הרויח" כביכול מיום זה – הרי הוא הקדוש ברוך הוא בעצמו, ואם כן "לך הוי' הישועה" ועל כן אנו רוקדים ושמחים. ולכאורה, הוסיף ואמר הרב אשכנזי – יש לומר כן גבי י"ד כסלו, שהשמחה על ההתקשרות העצמית של הרבי איתנו ושלנו עם הרבי, היא משום שה"מרויח" היחיד מזה כביכול הוא הקדוש ברוך הוא, ועל כן אנו שמחים ומתוועדים ביום זה, להתאמץ לגלות ולהעצים את רגש ההתקשרות האישי שלנו לרבי מלך המשיח.

לאחר החלק ה"רשמי" של ההתוועדות, שלא היה רשמי כלל ועיקר, ותחושת השמחה הפנימית הלכה וגאתה בקרב המתוועדים - פצחו הכל בריקוד סוער, חי ושמח, שסחף את כל המשתתפים להמשך התוועדות אל תוך הלילה, עד שעה מאוחרת של לפנות בוקר יום הבהיר.