Chabad Info | חב"� אינפ�

חסידי חב"ד ברחבי תבל:

מוסדות ובתי חב"ד בעולם:

תגיו פופולריו:

הנצפים ביות

שבת בראשית

בראשית

בשלח

בהעלותך

בראשית

וישלח

תרומה

ואתחנן

תצוה

חקת

כסלו

סיון

חדור בד''ם לפ' יתרו

	שיעורים יומיים ליום ששי כא אדר ה'�&פ"א
	שיעורים יומיים ליום ששי כא אדר ה'�&פ"א

חומש:

שישי פרשת כי תשא

תהילים:

פרקים קד - קה

תניא:

פרק לו. והנה... -מו- מהאר"י ז"ל)

היום יום:

להצגת שיעור היום-יום

ג' פרקים :

הלכות מקוואות פרקים ב-ד

פרק אחד :

הלכות גירושין פרק ח

ספר המצוות :

מ"ע ק"&

הלכות גירושין

פרק ח

הלכה א: המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת, וכבר בארנו בפרק ששי מהלכות אישות משפטי התנאין כולם, ושם נתבאר שהמגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינת הגט לידה, לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע הגט לידה, ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת, ולכתחלה לא תנשא עד שיתקיים התנאי, ואם נשאת לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי. ושם נתבאר שאם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך, או שאמר לה הרי את מגורשת על מנת כך וכך, כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה, לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע הגט לידה, ואם אבד או נשרף אפילו מת הבעל קודם שיתקיים התנאי הרי זו מקיימת התנאי אחר מותו וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה ויש לה להנשא לכתחלה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי, ואין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והיה התנאי במעכשיו או בעל מנת.

הלכה ב: כל המגרש על תנאי בין שאמר מעכשיו בין שאמר אם יהיה ואם לא יהיה הרי זה לא יתיחד עם אשתו כל זמן שלא נתקיים התנאי אלא בפני עד, ואפילו עבד ואפילו שפחה חוץ משפחתה או בנה הקטן מפני שאינה בושה מלשמש בפניהם, והדבר ידוע שאם נתיחד עמה בפני שני עדים כאחד אפילו לאחר שנתקיים התנאי הרי זו ספק מגורשת, שמא נבעלה ובטל הגט כמו שיתבאר בהלכות אלו.

הלכה ג: כיצד מגרש אדם על תנאי, לא שיאמר כתבו גט לאשתי על תנאי, או כתבו ותנו לה על תנאי, ואין צריך לומר שלא יכתוב בתוך הגט על תנאי זה גירש פלוני את פלונית, אלא כיצד עושה אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכותבין גט כשר בלא שום תנאי בעולם, ואחר כך נותן לה הגט ואומר לה הרי זה גיטיך או הרי את מגורשת בזה על מנת כך וכך, או יאמר להם או לשליח תנו לה גט זה על מנת כך וכך.

הלכה ד: כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט הרי זה כשר, בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים, אבל אם כתבו קודם התורף אפילו כתב על מנת כך וכך הרי זה ספק גירושין שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט, וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף הרי זה ספק גירושין.

הלכה ה: המגרש את אשתו והתנה עליה בין בכתב אחר התורף בין על פה אחר התורף ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מאיש פלוני או אלא לאיש פלוני ונתן לה הגט על תנאי זה אם היה אותו האיש גוי או עבד או אסור עליה משום ערוה כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו הרי זה גט כשר, ואם היה אותו האיש יש לו בה קידושין אע"פ שהוא מחייבי לאוין ואע"פ שהוא קטן אינו גט, שהרי שייר בגט ואין זה כריתות, היה בעל אחותה שאע"פ שהוא היום אסור עליה משום ערוה אם תמות אחותה יהיה מותר לה הרי זו ספק מגורשת.

הלכה ו: אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שיולד שאינו עתה בעולם, או חוץ מזנותך כלומר תהיה מותרת להנשא לכל אדם אבל לזנות הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל מי שיבא עליך כדרך כל הארץ אבל שלא כדרכך הרי את באיסורך, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממקדש בשטר, כלומר שהיא מותרת להתקדש בכסף ובביאה אבל בשטר הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ מהפרת נדריך, כלומר שלא נשאר לי עליך שום אישות חוץ מהפרת נדריך שאת אשתי לענין הפרת נדרים, או לענין אכילת תרומה, או לענין ירושה שאם מתה יירשנה, בכל אחד מאלו הרי זו ספק מגורשת.

הלכה ז: אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון, הרי זו מגורשת, שהאנשים שהתנה בהן הרי התירן ובטל התנאי.

הלכה ח: אמר לה הרי את מותרת לראובן הרי זו אינה מגורשת שהרי לא בטל תנאו של שמעון. אמר לה הרי את מותרת לשמעון או שאמר לה הרי את מותרת אף לשמעון הרי זה ספק גירושין שמא לא התירה אלא לשמעון וראובן באיסורו עומד וזה שאמר אף לשמעון כלומר לכל אדם אף לשמעון, או שמא התירה לכל וזה שאמר (אף) לשמעון והוא הדין לראובן ששמעון סמוך היה לראובן בתנאו.

הלכה ט: התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואע"פ שכרת בינו לבינה היום, לפיכך כותבין בגיטין מן היום הזה ולעולם.

הלכה י: הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אינו גט שאין זה כריתות, כל ימי חיי או כל ימי חיי פלוני הרי זה גט שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר לו עליה רשות כשימות אותו פלוני.

הלכה יא: הרי זה גיטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלשים יום הרי זה גט, שלא תלכי לבית אביך לעולם אינו גט שאין זה כריתות, לפיכך האומר לאשה הרי זה גיטיך על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם, על מנת שלא תשתי יין זה לעולם אינו גט שאין זה כריתות, עד שלשים יום הרי זה גט. הלכה יב: הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט, הא למה זה דומה לאומר לה על מנת שלא תשתי יין זה לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חייכי, אבל אם אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד חמשים שנה הרי זה גט ולא תנשא לו כל זמן שהתנה, ואם נשאת בטל הגט למפרע, זינת עמו הולד ממנו כשר והגט כשר שלא התנה עמה אלא על הנשואין.

הלכה יג: הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זה גט כשאר כל התנאים, אבל אמרו חכמים לא תנשא לא לאותו פלוני ולא לאחר, לאותו פלוני לא תנשא שמא יאמרו נשיהן נותנין זה לזה במתנה, ולאחר לא תנשא שאינו גט אלא בקיום התנאי, עברה ונשאת לאותו פלוני לא תצא, נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני.

הלכה יד: הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות, על מנת שתתני לי את הנייר הרי זה גט ותתן.

הלכה טו: חקק הגט על טס של זהב ונתנו לה ואמר לה הרי זה גיטיך וכתובתיך כשר ונתקבלה כתובתה אם יש בטס כדי כתובתה ואם אין בו ישלים לה כתובתה.

הלכה טז: כל המגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה עליה שלא תשתה יין כל ימי חייה, או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, או שהתנה שאר תנאים קודם כתיבת התורף, אם היה התנאי כתוב בגט וחזר ומחקו ונתנו לה הרי זו ספק מגורשת, ואם היה התנאי על פה הרי זה נוטל הגט ממנה וחוזר ונותנו לה בתנאי כשר או בלא תנאי כלל.

הלכה יז: כיצד הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם חוץ מפלוני, אם נטלו ממנה וחזר ונתנו לה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם או הרי זה גיטיך הרי זו מגורשת וכן כל כיוצא בזה.

הלכה יח: הנותן גט לאשתו על תנאי שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש את אביו שתי שנים, לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים אלא הרי זה כאומר לה עשי אחד משני התנאים, רצת משמשת רצת נותנת, ואין אחד מן הראשונים ואחד מןהאחרונים מצטרפין, אבל אם התנה עליה שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה בפני שנים שתתן לו שלש מאות זוז, כבר בטל תנאי של מאתים וצריכה ליתן שלש מאות וכן כל כיוצא בזה.

הלכה יט: התנה עליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום אחד הואיל ולא פירש כמה זמן תעשה, כיצד אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתעשי עמי מלאכה, על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני, אם עשת עמו מלאכה יום אחד או שמשה את אביו יום אחד או שהניקה בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך ארבעה ועשרים חדש הרי זה גט, מת הבן או האב קודם שתניק או תשמש אינו גט.

הלכה כ: אמר לה על מנת שתניקי את בני או תשמשי את אבא שתי שנים, הרי זו משלמת הזמן שפירש, מת הבן או האב בתוך הזמן או שאמר האב אין רצוני שתשמשני אינו גט שהרי לא נתקיים התנאי וכן כל כיוצא בזה.

הלכה כא: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז מכאן ועד שלשים יום, נתנה בתוך שלשים יום מדעתו הרי זו מגורשת, לאחר שלשים יום אינה מגורשת, נתנה לו בעל כרחו והוא אינו רוצה לקבל הרי זה גט פסול עד שתתן מדעתו, חזר ואמר לה בתוך השלשים יום הרי הן מחולין לך אינה מגורשת, שהרי לא נעשה התנאי, מת בתוך שלשים יום הואיל ושלמו השלשים יום ולא נתנה אינה מגורשת.

הלכה כב: אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן ומת קודם שתתן אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו, ולא בטל הגט שהרי לא קבע זמן, לפיכך אף על פי שאבד הגט או נקרע קודם שימות הרי זו לא תנשא לזר עד שתחלוץ.

הלכה כג: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי כלי פלוני או בגד פלוני ואבד אותו כלי או אותו בגד או נגנב אע"פ שנתנה לו אלף בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי או אותו בגד עצמו או עד שיבטל התנאי.

הלכה כד: מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי הרי זו מקודשת, ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט אינה צריכה גט משני שהרי אין קידושין תופסין בה, אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט צריכה גט משני כמו שבארנו.

הלכות גירושין

פרק ח 
 
הלכה א: המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת, וכבר בארנו בפרק ששי מהלכות אישות משפטי התנאין כולם, ושם נתבאר שהמגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינת הגט לידה, לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע הגט לידה, ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת, ולכתחלה לא תנשא עד שיתקיים התנאי, ואם נשאת לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי. ושם נתבאר שאם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך, או שאמר לה הרי את מגורשת על מנת כך וכך, כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת משעת נתינת הגט לידה, לפיכך אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף על תנאו משהגיע הגט לידה, ואם אבד או נשרף אפילו מת הבעל קודם שיתקיים התנאי הרי זו מקיימת התנאי אחר מותו וכבר נתגרשה משעת נתינת הגט לידה ויש לה להנשא לכתחלה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי, ואין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והיה התנאי במעכשיו או בעל מנת. 
 
הלכה ב: כל המגרש על תנאי בין שאמר מעכשיו בין שאמר אם יהיה ואם לא יהיה הרי זה לא יתיחד עם אשתו כל זמן שלא נתקיים התנאי אלא בפני עד, ואפילו עבד ואפילו שפחה חוץ משפחתה או בנה הקטן מפני שאינה בושה מלשמש בפניהם, והדבר ידוע שאם נתיחד עמה בפני שני עדים כאחד אפילו לאחר שנתקיים התנאי הרי זו ספק מגורשת, שמא נבעלה ובטל הגט כמו שיתבאר בהלכות אלו. 
 
הלכה ג: כיצד מגרש אדם על תנאי, לא שיאמר כתבו גט לאשתי על תנאי, או כתבו ותנו לה על תנאי, ואין צריך לומר שלא יכתוב בתוך הגט על תנאי זה גירש פלוני את פלונית, אלא כיצד עושה אומר לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכותבין גט כשר בלא שום תנאי בעולם, ואחר כך נותן לה הגט ואומר לה הרי זה גיטיך או הרי את מגורשת בזה על מנת כך וכך, או יאמר להם או לשליח תנו לה גט זה על מנת כך וכך. 
 
הלכה ד: כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתוב תורף הגט הרי זה כשר, בין שכתבו קודם חתימת העדים בין שכתבו אחר חתימת העדים, אבל אם כתבו קודם התורף אפילו כתב על מנת כך וכך הרי זה ספק גירושין שהרי נשאר לו זכות בגופו של גט, וכן אם התנה על פה קודם כתיבת התורף הרי זה ספק גירושין. 
 
הלכה ה: המגרש את אשתו והתנה עליה בין בכתב אחר התורף בין על פה אחר התורף ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מאיש פלוני או אלא לאיש פלוני ונתן לה הגט על תנאי זה אם היה אותו האיש גוי או עבד או אסור עליה משום ערוה כגון אביה ואחיה או אביו ואחיו הרי זה גט כשר, ואם היה אותו האיש יש לו בה קידושין אע"פ שהוא מחייבי לאוין ואע"פ שהוא קטן אינו גט, שהרי שייר בגט ואין זה כריתות, היה בעל אחותה שאע"פ שהוא היום אסור עליה משום ערוה אם תמות אחותה יהיה מותר לה הרי זו ספק מגורשת. 
 
הלכה ו: אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממי שיולד שאינו עתה בעולם, או חוץ מזנותך כלומר תהיה מותרת להנשא לכל אדם אבל לזנות הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל מי שיבא עליך כדרך כל הארץ אבל שלא כדרכך הרי את באיסורך, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ ממקדש בשטר, כלומר שהיא מותרת להתקדש בכסף ובביאה אבל בשטר הרי את באיסור אשת איש, או הרי את מותרת לכל אדם חוץ מהפרת נדריך, כלומר שלא נשאר לי עליך שום אישות חוץ מהפרת נדריך שאת אשתי לענין הפרת נדרים, או לענין אכילת תרומה, או לענין ירושה שאם מתה יירשנה, בכל אחד מאלו הרי זו ספק מגורשת. 
 
הלכה ז: אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה הרי את מותרת לראובן ושמעון, הרי זו מגורשת, שהאנשים שהתנה בהן הרי התירן ובטל התנאי. 
 
הלכה ח: אמר לה הרי את מותרת לראובן הרי זו אינה מגורשת שהרי לא בטל תנאו של שמעון. אמר לה הרי את מותרת לשמעון או שאמר לה הרי את מותרת אף לשמעון הרי זה ספק גירושין שמא לא התירה אלא לשמעון וראובן באיסורו עומד וזה שאמר אף לשמעון כלומר לכל אדם אף לשמעון, או שמא התירה לכל וזה שאמר (אף) לשמעון והוא הדין לראובן ששמעון סמוך היה לראובן בתנאו. 
 
הלכה ט: התנה עליה ואמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי אינה מגורשת ואע"פ שכרת בינו לבינה היום, לפיכך כותבין בגיטין מן היום הזה ולעולם. 
 
הלכה י: הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אינו גט שאין זה כריתות, כל ימי חיי או כל ימי חיי פלוני הרי זה גט שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר לו עליה רשות כשימות אותו פלוני. 
 
הלכה יא: הרי זה גיטיך על מנת שלא תלכי לבית אביך עד שלשים יום הרי זה גט, שלא תלכי לבית אביך לעולם אינו גט שאין זה כריתות, לפיכך האומר לאשה הרי זה גיטיך על מנת שלא תאכלי בשר זה לעולם, על מנת שלא תשתי יין זה לעולם אינו גט שאין זה כריתות, עד שלשים יום הרי זה גט. הלכה יב: הרי זה גיטיך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט, הא למה זה דומה לאומר לה על מנת שלא תשתי יין זה לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חייכי, אבל אם אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני עד חמשים שנה הרי זה גט ולא תנשא לו כל זמן שהתנה, ואם נשאת בטל הגט למפרע, זינת עמו הולד ממנו כשר והגט כשר שלא התנה עמה אלא על הנשואין. 
 
הלכה יג: הרי זה גיטיך על מנת שתנשאי לפלוני אם נשאת לו הרי זה גט כשאר כל התנאים, אבל אמרו חכמים לא תנשא לא לאותו פלוני ולא לאחר, לאותו פלוני לא תנשא שמא יאמרו נשיהן נותנין זה לזה במתנה, ולאחר לא תנשא שאינו גט אלא בקיום התנאי, עברה ונשאת לאותו פלוני לא תצא, נשאת לאחר קודם שתנשא לו בטל הגט ותצא והולד ממזר וצריכה גט משני. 
 
הלכה יד: הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת שאין זה כריתות, על מנת שתתני לי את הנייר הרי זה גט ותתן. 
 
הלכה טו: חקק הגט על טס של זהב ונתנו לה ואמר לה הרי זה גיטיך וכתובתיך כשר ונתקבלה כתובתה אם יש בטס כדי כתובתה ואם אין בו ישלים לה כתובתה. 
 
הלכה טז: כל המגרש על תנאי שמבטל הגט כגון שהתנה עליה שלא תשתה יין כל ימי חייה, או שתהיה מותרת לכל אדם חוץ מפלוני, או שהתנה שאר תנאים קודם כתיבת התורף, אם היה התנאי כתוב בגט וחזר ומחקו ונתנו לה הרי זו ספק מגורשת, ואם היה התנאי על פה הרי זה נוטל הגט ממנה וחוזר ונותנו לה בתנאי כשר או בלא תנאי כלל. 
 
הלכה יז: כיצד הרי שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת בזה ומותרת לכל אדם חוץ מפלוני, אם נטלו ממנה וחזר ונתנו לה ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם או הרי זה גיטיך הרי זו מגורשת וכן כל כיוצא בזה. 
 
הלכה יח: הנותן גט לאשתו על תנאי שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה עליה תנאי אחר בפני עדים שתשמש את אביו שתי שנים, לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים אלא הרי זה כאומר לה עשי אחד משני התנאים, רצת משמשת רצת נותנת, ואין אחד מן הראשונים ואחד מןהאחרונים מצטרפין, אבל אם התנה עליה שתתן לו מאתים זוז וחזר והתנה בפני שנים שתתן לו שלש מאות זוז, כבר בטל תנאי של מאתים וצריכה ליתן שלש מאות וכן כל כיוצא בזה. 
 
הלכה יט: התנה עליה שתעשה דבר זה סתם הרי זה כמפרש יום אחד הואיל ולא פירש כמה זמן תעשה, כיצד אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתעשי עמי מלאכה, על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני, אם עשת עמו מלאכה יום אחד או שמשה את אביו יום אחד או שהניקה בנו יום אחד בתוך הזמן שהבן יונק בו והוא בתוך ארבעה ועשרים חדש הרי זה גט, מת הבן או האב קודם שתניק או תשמש אינו גט. 
 
הלכה כ: אמר לה על מנת שתניקי את בני או תשמשי את אבא שתי שנים, הרי זו משלמת הזמן שפירש, מת הבן או האב בתוך הזמן או שאמר האב אין רצוני שתשמשני אינו גט שהרי לא נתקיים התנאי וכן כל כיוצא בזה. 
 
הלכה כא: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז מכאן ועד שלשים יום, נתנה בתוך שלשים יום מדעתו הרי זו מגורשת, לאחר שלשים יום אינה מגורשת, נתנה לו בעל כרחו והוא אינו רוצה לקבל הרי זה גט פסול עד שתתן מדעתו, חזר ואמר לה בתוך השלשים יום הרי הן מחולין לך אינה מגורשת, שהרי לא נעשה התנאי, מת בתוך שלשים יום הואיל ושלמו השלשים יום ולא נתנה אינה מגורשת. 
 
הלכה כב: אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן ומת קודם שתתן אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו, ולא בטל הגט שהרי לא קבע זמן, לפיכך אף על פי שאבד הגט או נקרע קודם שימות הרי זו לא תנשא לזר עד שתחלוץ. 
 
הלכה כג: הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי כלי פלוני או בגד פלוני ואבד אותו כלי או אותו בגד או נגנב אע"פ שנתנה לו אלף בדמיו אינו גט עד שתתן אותו כלי או אותו בגד עצמו או עד שיבטל התנאי. 
 
הלכה כד: מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שיתקיים התנאי, אם נתקיים התנאי הרי זו מקודשת, ואם לא נתקיים התנאי ובטל הגט אינה צריכה גט משני שהרי אין קידושין תופסין בה, אבל אם נשאת ולא נתקיים התנאי ובטל הגט צריכה גט משני כמו שבארנו.