Chabad Info | חב"� אינפ�

חסידי חב"ד ברחבי תבל:

מוסדות ובתי חב"ד בעולם:

תגיו פופולריו:

הנצפים ביות

שבת בראשית

בראשית

בשלח

בהעלותך

בראשית

וישלח

תרומה

ואתחנן

תצוה

חקת

כסלו

סיון

חדור בד''ם לפ' יתרו

	שיעורים יומיים ליום ששי ד תמוז ה'�&פ"ג
	שיעורים יומיים ליום ששי ד תמוז ה'�&פ"ג

חומש:

שישי פרשת חקת

בחו"ל שישי פרשת קרח

תהילים:

פרקים כג - כח

תניא:

אבל באמת בחי' אותיות... -פט- כמ"ש במ"א.

היום יום:

להצגת שיעור היום-יום

ג' פרקים :

הלכות קדוש החודש פרקים ו-ח

פרק אחד :

הלכות קריאת שמע פרק ד

ספר המצוות :

מ"ע קנ"ג

הלכות קידוש החודש

פרק ו

הלכה א: בזמן שעושין על הראייה היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה כדרך שהאצטגנינין עושין, כדי לידע אם יראה הירח או לא יראה, ותחלת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין בקירוב ויודעין שעת קבוצם בלא דקדוק, [ושעת קבוצם בלא דקדוק] אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד, ועיקרי החשבון שמחשבין בזמן שאין שם בית דין שיקבעו על הראייה והוא חשבון שאנו מחשבין היום הוא הנקרא עיבור ואלו הן.

הלכה ב: היום והלילה ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום ושתים עשרה בלילה, והשעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים, ולמה חלקו השעה למנין זה, לפי שמנין זה יש בו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות.

הלכה ג: משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי, תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלשים מתחלת לילו, ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים משעת שלש עשרה, וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד וזה הוא חדשה של לבנה.

הלכה ד: שנה של לבנה אם תהיה שנים עשר חדש מחדשים אלו יהיה כללה שלש מאות יום וארבעה וחמשים יום ושמונה שעות ושמונה מאות וששה ושבעים חלקים, ואם תהיה מעוברת ותהיה השנה שלשה עשר חדש יהיה כללה שלש מאות שלשה ושמונים יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, ושנת החמה היא שלש מאות חמשה וששים יום ושש שעות, נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים.

הלכה ה: כשתשליך ימי חדש הלבנה שבעה שבעה שהן ימי השבוע, ישאר יום אחד ושתים עשרה שעות ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים, סימן להם אי"ב תשצ"ג, וזו היא שארית חדש הלבנה, וכן כשתשליך ימי שנת הלבנה שבעה שבעה, אם שנה פשוטה היא ישאר ממנה ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות וששה ושבעים חלקים, סימן להם ד"ח תתע"ו, וזו היא שארית שנה פשוטה, ואם שנה מעוברת היא תהיה שאריתה חמשה ימים ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, סימן להם הכ"א תקפ"ט.

הלכה ו: כשיהיה עמך ידוע מולד חדש מן החדשים ותוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד חדש שאחריו, ותדע באיזה יום מימי השבוע ובאיזו שעה ובכמה חלקים יהיה.

הלכה ז: כיצד הרי שהיה מולד ניסן באחד בשבת בחמש שעות ביום ומאה ושבעה חלקים סימן להם אהק"ז. כשתוסיף עליו שארית חדש הלבנה והוא אי"ב תשצ"ג, יצא מולד אייר בליל שלישי חמש שעות בלילה ותשע מאות חלקים, סימן להם ג"ה תת"ק, ועל דרך זו עד סוף העולם חדש אחר חדש.

הלכה ח: וכן כשיהיה עמך ידוע מולד שנה זו ותוסיף שאריתה על ימי המולד, אם פשוטה היא שארית הפשוטה ואם מעוברת היא שארית המעוברת, יצא לך מולד שנה שלאחריה, וכן שנה אחר שנה עד סוף העולם, והמולד הראשון שממנו תתחיל הוא מולד שהיה בשנה הראשונה של יצירה, והוא היה בליל שני חמש שעות בלילה ומאתים וארבעה חלקים, סימן להם בהר"ד וממנו הוא תחלת החשבון.

הלכה ט: בכל החשבונות האלו שתדע מהן המולד, כשתוסיף שארית עם שארית, כשיתקבץ מן החלקים אלף ושמונים תשלים שעה אחת ותוסיף אותה למנין השעות, וכשיתקבץ מן השעות ארבע ועשרים תשלים יום ותוסיף (ממנו) למנין הימים, וכשיתקבץ מן הימים יתר על שבעה תשליך שבעה מן המנין ותניח השאר, שאין אנו מחשבין לידע מניין הימים אלא לידע באיזה יום מימי השבוע ובאיזה שעה ואיזה חלק יהיה המולד.

הלכה י: כל תשעה עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות נקרא מחזור, ולמה סמכנו על מנין זה, שבזמן שאתה מקבץ מנין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למנין הימים תמצא הכל תשע עשרה שנה משני החמה שכל שנה מהן שלש מאות וחמשה וששים יום ושש שעות בשוה, ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמשה חלקים, סימן להם אתפ"ה.

הלכה יא: נמצא במחזור שהוא כזה החדשים כולם חדשי הלבנה והשנים שני החמה, והשבע שנים המעוברות שבכל מחזור ומחזור לפי חשבון זה הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת תשע עשרה, סימן להם גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט.

הלכה יב: כשתקבץ שארית כל שנה משתים עשרה שנה הפשוטות שהיא ד"ח תתע"ו, ושארית כל שנה משבע שנים המעוברות שהיא הכ"א תקפ"ט, ותשליך הכל שבעה שבעה ישאר שני ימים ושש עשרה שעות וחמש מאות וחמשה ותשעים חלקים, סימן להם בי"ו תקצ"ה, וזה הוא שארית המחזור.

הלכה יג: כשיהיה לך ידוע מולד תחלת מחזור ותוסיף עליו בי"ו תקצ"ה, יצא לך מולד תחלת המחזור שאחריו וכן מולד כל מחזור ומחזור עד סוף העולם, וכבר אמרנו שמולד תחלת המחזור הראשון היה לבהר"ד, ומולד השנה הוא מולד תשרי של אותה השנה.

הלכה יד: ובדרך הזאת תדע מולד כל שנה שתרצה, ומולד כל חדש שתרצה, משנים שעברו או משנים שעתידים לבא, כיצד תקח שני יצירה שעברו וגמרו ותעשה אותם מחזורין של תשע עשרה שנה תשע עשרה שנה עד תשרי של אותה השנה, ותדע מנין המחזורין שעברו ומנין השנים שעברו ממחזור שעדיין לא נשלם, ותקח לכל מחזור ומחזור בי"ו תקצ"ה, ולכל שנה פשוטה משני המחזור שלא נשלם ד"ח תתע"ו, ולכל שנה מעוברת הכ"א תקפ"ט, ותקבץ הכל ותשלים החלקים שעות, ותשלים השעות ימים, והימים תשליכם שבעה שבעה, והנשאר מן הימים ומן השעות והחלקים הוא מולד שנה הבאה שתרצה לידע מולדה.

הלכה טו: מולד השנה שיצא בחשבון זה הוא מולד ראש חדש תשרי, וכשתוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד מרחשון, וכשתוסיף על מולד מרחשון אי"ב תשצ"ג יצא מולד כסלו, וכן לכל חדש וחדש זה אחר זה עד סוף העולם.

פרק ז

הלכה א: אין קובעין לעולם ראש חדש תשרי לפי חשבון זה לא באחד בשבת ולא ברביעי בשבת ולא בערב שבת, סימן להם אד"ו, אלא כשיהיה מולד תשרי באחד משלשה ימים האלו קובעין ראש חדש ביום שלאחריו, כיצד הרי שהיה המולד באחד בשבת קובעין ראש חדש תשרי יום שני, ואם היה המולד ברביעי קובעין ראש חדש בחמישי, ואם היה המולד בששי קובעין ראש חדש בשביעי.

הלכה ב: וכן אם יהיה המולד בחצי היום או למעלה מחצי היום קובעין ראש חדש ביום שלאחריו, כיצד הרי שהיה המולד ביום שני בשש שעות ביום או יתר על שש שעות קובעין ראש חדש בשלישי, ואם יהיה המולד קודם חצי היום אפילו בחלק אחד קובעין ראש החדש באותו יום המולד עצמו, והוא שלא יהיה אותו היום מימי אד"ו.

הלכה ג: כשיהיה המולד בחצי היום או אחר חצות וידחה ליום שלאחריו, אם יהיה היום שלאחריו מימי אד"ו הרי זה נדחה לשלאחר אחריו ויהיה ראש החדש קבוע בשלישי מיום המולד, כיצד הרי שהיה המולד בשבת בחצות סימן זי"ח קובעין ראש החדש בשנה שמולדה כזה בשני בשבת, וכן אם היה המולד בשלישי בחצות או אחר חצות קובעין ראש החדש בחמישי בשבת.

הלכה ד: מולד תשרי שיצא בחשבון זה בליל שלישי בתשע שעות בלילה ומאתים וארבעה חלקים משעה עשירית סימנה ג"ט ר"ד, או יתר על זה, אם היתה שנה פשוטה דוחין את ראש החדש ואין קובעים אותו בשלישי בשנה זו אלא בחמישי בשבת.

הלכה ה: וכן אם יצא מולד תשרי ביום שני בשלש שעות ביום וחמש מאות ושמונים ותשעה חלקים משעה רביעית, סימנה בט"ו תקפ"ט, או יתר על כן, אם היתה אותה השנה מוצאי המעוברת שהיתה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת, אין קובעין ראש החדש בשני בשנה זו אלא בשלישי.

הלכה ו: היה מולד השנה הפשוטה שאמרנו שתדחה לחמישי פחות חלק אחד, כגון שיצא סימנה ג"ט ר"ג או פחות מזה, קובעין אותה בשלישי, וכן אם היה מולד מוצאי העיבור פחות חלק, כגון שהיה סימנה בט"ו תקפ"ח או פחות מזה, קובעין אותה בשני. נמצא דרך קביעת ראש חדש תשרי לפי חשבון זה כך הוא, תחשוב ותדע המולד באיזה יום יהיה ובכמה שעות מן היום או מן הלילה ובכמה חלקים מן השעה, ויום המולד הוא יום הקביעה לעולם, אלא אם כן היה באחד בשבת או ברביעי או בערב שבת, או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות, או אם היה בר"ד חלקים משעה עשירית מליל שלישי או יתר על זה והיתה שנה פשוטה, או שהיה המולד בתקפ"ט חלקים משעה רביעית מיום שני והיתה השנה פשוטה שאחר המעוברת, שאם יארע אחד מארבעה דברים האלו אין קובעין ביום המולד אלא ביום שלאחריו או שלאחר אחריו כדרך שביארנו.

הלכה ז: ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו, לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהלוכם האמצעי לא במקומם האמתי כמו שהודענו, לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה כדי לפגוע ביום הקבוץ האמתי, כיצד בשלישי קובעין ברביעי דוחין, בחמישי קובעין בששי דוחין, בשבת קובעין באחד בשבת דוחין, בשני קובעין.

הלכה ח: ועיקר שאר הארבע דחיות האלו הוא זה העיקר שאמרנו שהחשבון הזה במהלך אמצעי, וראיה לדבר שהרי המולד יהיה בליל שלישי וידחה לחמישי ופעמים רבות לא יראה ירח בליל חמישי ולא עוד אלא ולא בליל ששי מכלל שלא נתקבצו השמש והירח קבוץ אמתי אלא בחמישי.

פרק ח

הלכה א: חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים כמו שביארנו, ואי אפשר לומר שראש החדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא, שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות.

הלכה ב: לפיכך עושין חדשי הלבנה מהן חדש חסר ומהם חדש מלא, חדש חסר תשעה ועשרים יום בלבד ואע"פ שחדשה של לבנה יתר על זה בשעות, וחדש מלא משלשים יום ואף על פי שחדשה של לבנה פחות מזה בשעות, כדי שלא לחשב שעות בחדש אלא ימים שלמים.

הלכה ג: אילו היה חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד היו כל השנים חדש מלא וחדש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלש מאות ארבעה וחמשים, ששה חדשים חסרים וששה חדשים מלאים, אבל מפני החלקים שיש בכל חדש וחדש יתר על חצי היום יתקבץ מהן שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חדשים חסרים יתר על המלאים ובמקצת השנים חדשים מלאים יתר על החסרים.

הלכה ד: יום שלשים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה, אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלשים ראש חדש הבא, ואם יהיה החדש שעבר מלא יהיה יום שלשים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש, ויהיה תשלום החדש המלא שעבר, ויהיה יום אחד ושלשים ראש החדש הבא וממנו הוא המנין, והוא יום הקביעה, ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים.

הלכה ה: סדר החדשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא: תשרי לעולם מלא, וחדש טבת לעולם חסר, ומטבת ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר, כיצד טבת חסר שבט מלא, אדר חסר ניסן מלא, אייר חסר סיון מלא, תמוז חסר אב מלא, אלול חסר, ובשנה המעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר.

הלכה ו: נשארו שני החדשים שהן מרחשון וכסלו, פעמים יהיו שניהם מלאים ופעמים יהיו שניהם חסרים ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסלו מלא, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו מלאים היא שנקראו חדשיה שלמים, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו חסרים נקראו חדשיה חסרין, ושנה שיהיו בה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראו חדשיה כסדרן.

הלכה ז: דרך ידיעת השנה אם חדשיה מלאים או חסרין או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא, תדע תחלה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סדור חדשיה כמו שביארנו בפרק שביעי, ותדע יום שיקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשב מנין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו, אם תמצא ביניהן שני ימים יהיו חדשי השנה חסרין, ואם תמצא ביניהם שלשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים יהיו חדשי השנה שלמים.

הלכה ח: במה דברים אמורים בשהיתה השנה שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה, אבל אם היתה מעוברת, אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים יהיו חדשי אותה השנה המעוברת חסרים, ואם תמצא ביניהם חמשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ששה יהיו שלמים.

הלכה ט: כיצד, הרי שרצינו לידע סידור חדשי שנה זו, והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה וראש השנה שלאחריה בשני בשבת, נמצא ביניהן שלשה ימים, ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן, ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי היו חדשי שנה זו שלמים, ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת היו חדשי שנה זו חסרין, ועל דרך זו תחשב לשנה המעוברת כמו שביארנו.

הלכה י: יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חדשי השנה והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחיות שביארנו דרכם ואלו הן: כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה, בין פשוטה בין מעוברת, ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני לא תהיה כסדרן לעולם בין בפשוטה בין במעוברת, ואם יהיה ראש השנה בחמישי, אם פשוטה היא אי אפשר שיהיו חדשיה חסרים לפי חשבון זה, ואם מעוברת היא אי אפשר שיהיו חדשיה כסדרן לפי חשבון זה.

הלכות קידוש החודש

פרק ו 
 
הלכה א: בזמן שעושין על הראייה היו מחשבין ויודעין שעה שיתקבץ בה הירח עם החמה בדקדוק הרבה כדרך שהאצטגנינין עושין, כדי לידע אם יראה הירח או לא יראה, ותחלת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין בקירוב ויודעין שעת קבוצם בלא דקדוק, [ושעת קבוצם בלא דקדוק] אלא במהלכם האמצעי הוא הנקרא מולד, ועיקרי החשבון שמחשבין בזמן שאין שם בית דין שיקבעו על הראייה והוא חשבון שאנו מחשבין היום הוא הנקרא עיבור ואלו הן. 
 
הלכה ב: היום והלילה ארבע ועשרים שעות בכל זמן, שתים עשרה ביום ושתים עשרה בלילה, והשעה מחולקת לאלף ושמונים חלקים, ולמה חלקו השעה למנין זה, לפי שמנין זה יש בו חצי ורביע ושמין ושליש ושתות ותשיע וחומש ועישור, והרבה חלקים יש לכל אלו השמות. 
 
הלכה ג: משיתקבץ הירח והחמה לפי חשבון זה עד שיתקבצו פעם שנייה במהלכם האמצעי, תשעה ועשרים יום ושתים עשרה שעות מיום שלשים מתחלת לילו, ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים משעת שלש עשרה, וזה הוא הזמן שבין כל מולד ומולד וזה הוא חדשה של לבנה. 
 
הלכה ד: שנה של לבנה אם תהיה שנים עשר חדש מחדשים אלו יהיה כללה שלש מאות יום וארבעה וחמשים יום ושמונה שעות ושמונה מאות וששה ושבעים חלקים, ואם תהיה מעוברת ותהיה השנה שלשה עשר חדש יהיה כללה שלש מאות שלשה ושמונים יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, ושנת החמה היא שלש מאות חמשה וששים יום ושש שעות, נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים. 
 
הלכה ה: כשתשליך ימי חדש הלבנה שבעה שבעה שהן ימי השבוע, ישאר יום אחד ושתים עשרה שעות ושבע מאות ושלשה ותשעים חלקים, סימן להם אי"ב תשצ"ג, וזו היא שארית חדש הלבנה, וכן כשתשליך ימי שנת הלבנה שבעה שבעה, אם שנה פשוטה היא ישאר ממנה ארבעה ימים ושמונה שעות ושמונה מאות וששה ושבעים חלקים, סימן להם ד"ח תתע"ו, וזו היא שארית שנה פשוטה, ואם שנה מעוברת היא תהיה שאריתה חמשה ימים ואחת ועשרים שעות וחמש מאות תשעה ושמונים חלקים, סימן להם הכ"א תקפ"ט. 
 
הלכה ו: כשיהיה עמך ידוע מולד חדש מן החדשים ותוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד חדש שאחריו, ותדע באיזה יום מימי השבוע ובאיזו שעה ובכמה חלקים יהיה. 
 
הלכה ז: כיצד הרי שהיה מולד ניסן באחד בשבת בחמש שעות ביום ומאה ושבעה חלקים סימן להם אהק"ז. כשתוסיף עליו שארית חדש הלבנה והוא אי"ב תשצ"ג, יצא מולד אייר בליל שלישי חמש שעות בלילה ותשע מאות חלקים, סימן להם ג"ה תת"ק, ועל דרך זו עד סוף העולם חדש אחר חדש. 
 
הלכה ח: וכן כשיהיה עמך ידוע מולד שנה זו ותוסיף שאריתה על ימי המולד, אם פשוטה היא שארית הפשוטה ואם מעוברת היא שארית המעוברת, יצא לך מולד שנה שלאחריה, וכן שנה אחר שנה עד סוף העולם, והמולד הראשון שממנו תתחיל הוא מולד שהיה בשנה הראשונה של יצירה, והוא היה בליל שני חמש שעות בלילה ומאתים וארבעה חלקים, סימן להם בהר"ד וממנו הוא תחלת החשבון. 
 
הלכה ט: בכל החשבונות האלו שתדע מהן המולד, כשתוסיף שארית עם שארית, כשיתקבץ מן החלקים אלף ושמונים תשלים שעה אחת ותוסיף אותה למנין השעות, וכשיתקבץ מן השעות ארבע ועשרים תשלים יום ותוסיף (ממנו) למנין הימים, וכשיתקבץ מן הימים יתר על שבעה תשליך שבעה מן המנין ותניח השאר, שאין אנו מחשבין לידע מניין הימים אלא לידע באיזה יום מימי השבוע ובאיזה שעה ואיזה חלק יהיה המולד. 
 
הלכה י: כל תשעה עשרה שנה שיהיו מהן שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות נקרא מחזור, ולמה סמכנו על מנין זה, שבזמן שאתה מקבץ מנין ימי שתים עשרה שנה פשוטות ושבע מעוברות ושעותיהן וחלקיהן ותשלים כל אלף ושמונים חלקים שעה, וכל ארבע ועשרים שעות יום, ותוסיף למנין הימים תמצא הכל תשע עשרה שנה משני החמה שכל שנה מהן שלש מאות וחמשה וששים יום ושש שעות בשוה, ולא ישאר ממנין ימי החמה בכל תשע עשרה שנה חוץ משעה אחת וארבע מאות ושמונים וחמשה חלקים, סימן להם אתפ"ה. 
 
הלכה יא: נמצא במחזור שהוא כזה החדשים כולם חדשי הלבנה והשנים שני החמה, והשבע שנים המעוברות שבכל מחזור ומחזור לפי חשבון זה הם שנה שלישית מן המחזור וששית ושמינית ושנת אחת עשרה ושנת ארבע עשרה ושנת שבע עשרה ושנת תשע עשרה, סימן להם גו"ח י"א י"ד י"ז י"ט. 
 
הלכה יב: כשתקבץ שארית כל שנה משתים עשרה שנה הפשוטות שהיא ד"ח תתע"ו, ושארית כל שנה משבע שנים המעוברות שהיא הכ"א תקפ"ט, ותשליך הכל שבעה שבעה ישאר שני ימים ושש עשרה שעות וחמש מאות וחמשה ותשעים חלקים, סימן להם בי"ו תקצ"ה, וזה הוא שארית המחזור. 
 
הלכה יג: כשיהיה לך ידוע מולד תחלת מחזור ותוסיף עליו בי"ו תקצ"ה, יצא לך מולד תחלת המחזור שאחריו וכן מולד כל מחזור ומחזור עד סוף העולם, וכבר אמרנו שמולד תחלת המחזור הראשון היה לבהר"ד, ומולד השנה הוא מולד תשרי של אותה השנה. 
 
הלכה יד: ובדרך הזאת תדע מולד כל שנה שתרצה, ומולד כל חדש שתרצה, משנים שעברו או משנים שעתידים לבא, כיצד תקח שני יצירה שעברו וגמרו ותעשה אותם מחזורין של תשע עשרה שנה תשע עשרה שנה עד תשרי של אותה השנה, ותדע מנין המחזורין שעברו ומנין השנים שעברו ממחזור שעדיין לא נשלם, ותקח לכל מחזור ומחזור בי"ו תקצ"ה, ולכל שנה פשוטה משני המחזור שלא נשלם ד"ח תתע"ו, ולכל שנה מעוברת הכ"א תקפ"ט, ותקבץ הכל ותשלים החלקים שעות, ותשלים השעות ימים, והימים תשליכם שבעה שבעה, והנשאר מן הימים ומן השעות והחלקים הוא מולד שנה הבאה שתרצה לידע מולדה. 
 
הלכה טו: מולד השנה שיצא בחשבון זה הוא מולד ראש חדש תשרי, וכשתוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד מרחשון, וכשתוסיף על מולד מרחשון אי"ב תשצ"ג יצא מולד כסלו, וכן לכל חדש וחדש זה אחר זה עד סוף העולם. פרק ז 
 
הלכה א: אין קובעין לעולם ראש חדש תשרי לפי חשבון זה לא באחד בשבת ולא ברביעי בשבת ולא בערב שבת, סימן להם אד"ו, אלא כשיהיה מולד תשרי באחד משלשה ימים האלו קובעין ראש חדש ביום שלאחריו, כיצד הרי שהיה המולד באחד בשבת קובעין ראש חדש תשרי יום שני, ואם היה המולד ברביעי קובעין ראש חדש בחמישי, ואם היה המולד בששי קובעין ראש חדש בשביעי. 
 
הלכה ב: וכן אם יהיה המולד בחצי היום או למעלה מחצי היום קובעין ראש חדש ביום שלאחריו, כיצד הרי שהיה המולד ביום שני בשש שעות ביום או יתר על שש שעות קובעין ראש חדש בשלישי, ואם יהיה המולד קודם חצי היום אפילו בחלק אחד קובעין ראש החדש באותו יום המולד עצמו, והוא שלא יהיה אותו היום מימי אד"ו. 
 
הלכה ג: כשיהיה המולד בחצי היום או אחר חצות וידחה ליום שלאחריו, אם יהיה היום שלאחריו מימי אד"ו הרי זה נדחה לשלאחר אחריו ויהיה ראש החדש קבוע בשלישי מיום המולד, כיצד הרי שהיה המולד בשבת בחצות סימן זי"ח קובעין ראש החדש בשנה שמולדה כזה בשני בשבת, וכן אם היה המולד בשלישי בחצות או אחר חצות קובעין ראש החדש בחמישי בשבת. 
 
הלכה ד: מולד תשרי שיצא בחשבון זה בליל שלישי בתשע שעות בלילה ומאתים וארבעה חלקים משעה עשירית סימנה ג"ט ר"ד, או יתר על זה, אם היתה שנה פשוטה דוחין את ראש החדש ואין קובעים אותו בשלישי בשנה זו אלא בחמישי בשבת. 
 
הלכה ה: וכן אם יצא מולד תשרי ביום שני בשלש שעות ביום וחמש מאות ושמונים ותשעה חלקים משעה רביעית, סימנה בט"ו תקפ"ט, או יתר על כן, אם היתה אותה השנה מוצאי המעוברת שהיתה השנה הסמוכה לה שעברה מעוברת, אין קובעין ראש החדש בשני בשנה זו אלא בשלישי. 
 
הלכה ו: היה מולד השנה הפשוטה שאמרנו שתדחה לחמישי פחות חלק אחד, כגון שיצא סימנה ג"ט ר"ג או פחות מזה, קובעין אותה בשלישי, וכן אם היה מולד מוצאי העיבור פחות חלק, כגון שהיה סימנה בט"ו תקפ"ח או פחות מזה, קובעין אותה בשני. נמצא דרך קביעת ראש חדש תשרי לפי חשבון זה כך הוא, תחשוב ותדע המולד באיזה יום יהיה ובכמה שעות מן היום או מן הלילה ובכמה חלקים מן השעה, ויום המולד הוא יום הקביעה לעולם, אלא אם כן היה באחד בשבת או ברביעי או בערב שבת, או אם היה המולד בחצות היום או אחר חצות, או אם היה בר"ד חלקים משעה עשירית מליל שלישי או יתר על זה והיתה שנה פשוטה, או שהיה המולד בתקפ"ט חלקים משעה רביעית מיום שני והיתה השנה פשוטה שאחר המעוברת, שאם יארע אחד מארבעה דברים האלו אין קובעין ביום המולד אלא ביום שלאחריו או שלאחר אחריו כדרך שביארנו. 
 
הלכה ז: ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו, לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהלוכם האמצעי לא במקומם האמתי כמו שהודענו, לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה כדי לפגוע ביום הקבוץ האמתי, כיצד בשלישי קובעין ברביעי דוחין, בחמישי קובעין בששי דוחין, בשבת קובעין באחד בשבת דוחין, בשני קובעין. 
 
הלכה ח: ועיקר שאר הארבע דחיות האלו הוא זה העיקר שאמרנו שהחשבון הזה במהלך אמצעי, וראיה לדבר שהרי המולד יהיה בליל שלישי וידחה לחמישי ופעמים רבות לא יראה ירח בליל חמישי ולא עוד אלא ולא בליל ששי מכלל שלא נתקבצו השמש והירח קבוץ אמתי אלא בחמישי. פרק ח 
 
הלכה א: חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים כמו שביארנו, ואי אפשר לומר שראש החדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא, שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות. 
 
הלכה ב: לפיכך עושין חדשי הלבנה מהן חדש חסר ומהם חדש מלא, חדש חסר תשעה ועשרים יום בלבד ואע"פ שחדשה של לבנה יתר על זה בשעות, וחדש מלא משלשים יום ואף על פי שחדשה של לבנה פחות מזה בשעות, כדי שלא לחשב שעות בחדש אלא ימים שלמים. 
 
הלכה ג: אילו היה חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד היו כל השנים חדש מלא וחדש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלש מאות ארבעה וחמשים, ששה חדשים חסרים וששה חדשים מלאים, אבל מפני החלקים שיש בכל חדש וחדש יתר על חצי היום יתקבץ מהן שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חדשים חסרים יתר על המלאים ובמקצת השנים חדשים מלאים יתר על החסרים. 
 
הלכה ד: יום שלשים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה, אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלשים ראש חדש הבא, ואם יהיה החדש שעבר מלא יהיה יום שלשים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש, ויהיה תשלום החדש המלא שעבר, ויהיה יום אחד ושלשים ראש החדש הבא וממנו הוא המנין, והוא יום הקביעה, ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים. 
 
הלכה ה: סדר החדשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא: תשרי לעולם מלא, וחדש טבת לעולם חסר, ומטבת ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר, כיצד טבת חסר שבט מלא, אדר חסר ניסן מלא, אייר חסר סיון מלא, תמוז חסר אב מלא, אלול חסר, ובשנה המעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר. 
 
הלכה ו: נשארו שני החדשים שהן מרחשון וכסלו, פעמים יהיו שניהם מלאים ופעמים יהיו שניהם חסרים ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסלו מלא, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו מלאים היא שנקראו חדשיה שלמים, ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו חסרים נקראו חדשיה חסרין, ושנה שיהיו בה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראו חדשיה כסדרן. 
 
הלכה ז: דרך ידיעת השנה אם חדשיה מלאים או חסרין או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא, תדע תחלה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סדור חדשיה כמו שביארנו בפרק שביעי, ותדע יום שיקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשב מנין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו, אם תמצא ביניהן שני ימים יהיו חדשי השנה חסרין, ואם תמצא ביניהם שלשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים יהיו חדשי השנה שלמים. 
 
הלכה ח: במה דברים אמורים בשהיתה השנה שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה, אבל אם היתה מעוברת, אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים יהיו חדשי אותה השנה המעוברת חסרים, ואם תמצא ביניהם חמשה ימים יהיו כסדרן, ואם תמצא ביניהם ששה יהיו שלמים. 
 
הלכה ט: כיצד, הרי שרצינו לידע סידור חדשי שנה זו, והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה וראש השנה שלאחריה בשני בשבת, נמצא ביניהן שלשה ימים, ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן, ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי היו חדשי שנה זו שלמים, ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת היו חדשי שנה זו חסרין, ועל דרך זו תחשב לשנה המעוברת כמו שביארנו. 
 
הלכה י: יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חדשי השנה והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחיות שביארנו דרכם ואלו הן: כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה, בין פשוטה בין מעוברת, ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני לא תהיה כסדרן לעולם בין בפשוטה בין במעוברת, ואם יהיה ראש השנה בחמישי, אם פשוטה היא אי אפשר שיהיו חדשיה חסרים לפי חשבון זה, ואם מעוברת היא אי אפשר שיהיו חדשיה כסדרן לפי חשבון זה.