chabad info | חב''ד אינפו
 שאלות נפוצותשאלות נפוצות   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   הרשמההרשמה 
 כרטיס אישיכרטיס אישי   התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים   התחברהתחבר 

איך משכנעים נשים בתחילת התקרבותן לחב"ד לכסות את ראשן גם

 
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> על דעת הקהל
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: ב' 05 06, 2013 7:04 pm    
כותרת הודעה:
איך משכנעים נשים בתחילת התקרבותן לחב"ד לכסות את ראשן גם
תגובה עם ציטוט

התחלתי שיעור "טרי טרי" בטהרת משפחה לנשים. בבית של זוג שמאוד מתקרב ליהדות ולחב"ד בעז"ה. בשיעור האחרון הן סיפרו לי לתומן שבבית הן לא תמיד מכסות את הראש. כי כפי שהן מבינות זה לא חובה אז בנתיים הן מקילות בזה.

אני ממש אודה לכם אם תקשרו אותי להתייחסויות של הרבי, לסיפורי חז"ל או לחילופין סיפורי חסידים כך שיהיה לי תוכן גם הלכתי וגם סיפורים מרגשים כדי שאצליח להדליק בהן את הניצוץ שעל אף שנדמה להן שזה לא חובה זה לטובתן ולטובת המשפחה וכדומה.

אני גם יודעת שיש התייחסות של הרבי שיופי אצל אשה זה דווקא כשהיא צנועה. משהו יודע היכן זה כתוב?

כל בדיל מידע יעזור לי כדי להאיר בהן את הניצןץ בעז"ה לריווח ולכדאיות בהקפדה על צניעות בכל עת וזמן.

תבורכו
חזור למעלה
ברכה
אורח





הודעהנשלח: ו' 05 10, 2013 11:50 am    
כותרת הודעה:
כיום לצערי המראה של הפאות הוא ממש לא מה שהרבי בקש עדיף...
תגובה עם ציטוט

שתסבירי לה בנועם על איזה פאה הרבי מדבר בכדאי לא להביא אותה למכשול כי יש המון מהקהילה שטועות בדבר ואין לאיש אומץ לדבר על כך אז בתחילה האמת היא הכי יפה וגם זה יקדש שמו של הרבי ובכלל חב"ד יראו אחרת אם הצעירות החדשות ידעו שהרבי כלל לא רצה בפאות ארוכות כמו שיש היום אגב איסור חמור ללכת בדבר הגורם לזולת לטעות ולא להבחין בין פאה לשער טביעי וכיום יש פאות שאין אסורות ממש וחובה עלינו להסביר על זאת לצעירות ולמתחילים אז בהצלחה מאמינה שתצליחי ברכת הרבי איתך
ותעשי המון תפילות על שהדברים יחדרו ללבה של הצעירה וה' יעשה את שלו בברכת מזל טוב והצלחה
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ו' 05 10, 2013 12:36 pm    
כותרת הודעה:
Re: איך משכנעים נשים בתחילת התקרבותן לחב"ד לכסות את ראש
תגובה עם ציטוט

שליחה צעירה כתב:
התחלתי שיעור "טרי טרי" בטהרת משפחה לנשים. בבית של זוג שמאוד מתקרב ליהדות ולחב"ד בעז"ה. בשיעור האחרון הן סיפרו לי לתומן שבבית הן לא תמיד מכסות את הראש. כי כפי שהן מבינות זה לא חובה אז בנתיים הן מקילות בזה.

אני ממש אודה לכם אם תקשרו אותי להתייחסויות של הרבי, לסיפורי חז"ל או לחילופין סיפורי חסידים כך שיהיה לי תוכן גם הלכתי וגם סיפורים מרגשים כדי שאצליח להדליק בהן את הניצוץ שעל אף שנדמה להן שזה לא חובה זה לטובתן ולטובת המשפחה וכדומה.

אני גם יודעת שיש התייחסות של הרבי שיופי אצל אשה זה דווקא כשהיא צנועה. משהו יודע היכן זה כתוב?

כל בדיל מידע יעזור לי כדי להאיר בהן את הניצןץ בעז"ה לריווח ולכדאיות בהקפדה על צניעות בכל עת וזמן.

תבורכו


הרבי הוא זה שמדליק את הניצוץ אנו רק צינור.

יש ספר שהוציאה הרבנית ט. הנדל ממגדל העמק בנושא טה"מ לפי חב"ד. מומלץ מאד.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: א' 05 12, 2013 4:39 am    
כותרת הודעה:
Re: כיום לצערי המראה של הפאות הוא ממש לא מה שהרבי בקש עדיף..
תגובה עם ציטוט

ברכה כתב:
שתסבירי לה בנועם על איזה פאה הרבי מדבר בכדאי לא להביא אותה למכשול כי יש המון מהקהילה שטועות בדבר ואין לאיש אומץ לדבר על כך אז בתחילה האמת היא הכי יפה וגם זה יקדש שמו של הרבי ובכלל חב"ד יראו אחרת אם הצעירות החדשות ידעו שהרבי כלל לא רצה בפאות ארוכות כמו שיש היום אגב איסור חמור ללכת בדבר הגורם לזולת לטעות ולא להבחין בין פאה לשער טביעי וכיום יש פאות שאין אסורות ממש וחובה עלינו להסביר על זאת לצעירות ולמתחילים אז בהצלחה מאמינה שתצליחי ברכת הרבי איתך
ותעשי המון תפילות על שהדברים יחדרו ללבה של הצעירה וה' יעשה את שלו בברכת מזל טוב והצלחה


אין כזה דבר 'על איזה פאה הרבי מדבר'. הרבי מדבר על פיאה יפה, ומה שיותר יפה - וגם אם היא נראית כמו ובדיוק כמו השיער הרגיל אין עם זה שום בעיה! כל ה'ידע' האחר בא ממקורות זרים שאין בינם לבין דברי הרבי וההלכה כלום!

אבל, בדיוק כמו ששיער רגיל של רווקה צריך להיות בצניעות כך הפאה של הנשואה צריך להיות בצניעות. ובדיוק כמו שאישה צריכה ללבוש חצאית - אבל החצאית צריכה להיות צנועה - הוא הדין בפיאה. וברור דבר אחד: שלב א' זה לכסות את הראש ובפיאה דווקא, אחרי זה אפשר להתקדם עוד ועוד בצניעות בכלל ובצניעות בשיער/פיאה בפרט.

ולעצם השאלה: בשיחות ובדברי הרבי יש את כל הכלים להסביר את חשיבות כיסוי הראש וגם בתוך הבית, סיפורה של קימחית וכו'.
חזור למעלה
מצפה לגאולה



הצטרף בתאריך: 05/04/2011 ב- 00:08:54
הודעות: 60

הודעהנשלח: ג' 05 14, 2013 4:14 am    
כותרת הודעה:
כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

תסבירי להן, שזו פשוט טעות בהלכה גופא.
וכפי שאשה לא תלך בביתה ללא בגדים כך גם עניין כיסוי הראש לאשה הנשואה, וכבר אמרו חז"ל שיער באשה ערווה.
הרבי פשוט מנסה להציל זוגות מפירוד ח"ו ולכן מתעקש על כיסוי הראש בפיאה נכרית דווקא שאין לאשה נסיון לגלות טפח משערה (שזה כמו ללכת בלי כיסוי ראש ממש) ורואים במוחש איך נשים חרדיות נכשלות בזה בכל יום והרי זו 'עוברת על דת יהודית' שזו עילה לגירושין על פי תורה ח"ו. ורק כדי להסיר את הקטרוג הזה הרבי מוסר נפשו ומתעסק בעניין פיאה נכרית שפוסקי הלכה טעו בו בגדול. כי הרבי לא נתן את ידו מעולם לגירושין של אף זוג יהודי וכותב 'מזבח מוריד דמעות' על גירושין של איש ואשה יהודיים.
חזור למעלה
צפה בכרטיס האישי של המשתמש שלח מסר אישי
נקודה למחשבה
אורח





הודעהנשלח: ה' 05 16, 2013 1:05 pm    
כותרת הודעה:
....
תגובה עם ציטוט

בס"ד

מצחיק לקרוא את הבורות,נכון שזה מהודר ללכת עם כיסוי ראש בבית

אך מכאן ועד להשוות אותה לאישה המהלכת ללא בגדים/"העוברת על

דת ישראל",הדרך עוד ארוכה....

חשוב להדגיש,מצד ההלכה מותר לבן זוגה לראות את שערה כשהיא

טהורה,אך מי שרוצה בנים כשרים/כוהנים גדולים,מהדרת שגם קירות

ביתה לא יזכו לראות את שערה...

וממתי מדברים בצורה של הפחדות?ועוד מאיזה סיבה?שבן זוגה

יגרש אותה כי עוברת על דת ישראל?באותה מידה גם אחת שהולכת עם

שיער סתור-עוברת על דת ישראל,ואחת שלא הולכת עם "רדיד"-עוברת

על דת ישראל. ואחת ששמה וורד בפדחתה-כמעשי הגויות בשווקים,עוברת

על דת ישראל ואישה פרוצה היא. בצורה כזו מחצית מנשות דורנו יהיו

גרושות... כיום הדרך לשינוי היא לא בהפחדות על גירושין.

אלא בדרכי נועם,בדיבור בדרך החיוב ולא בדרך השלילה.

מה גם שאין קשר בין "עוברת על דת ישראל",שדובר שם על אישה

שיוצאת כך לרשות הרבים לבין השאלה של פותחת האשכול,שדיברה

על כיסוי הראש בבית,ששם הדין שונה.



נ.ב

ומוזר לי איך לאישה אין מבחינה הלכתית גם אופציות לגרש את בן

זוגה,אם הוא עובר על דת ישראל,ונהפך לאיש פרוץ/אחד שלא מקפיד על

ההלכה,יש למישהו תשובה??!



_____________

משיח נאו.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ו' 05 17, 2013 2:30 pm    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

מצפה לגאולה כתב:
תסבירי להן, שזו פשוט טעות בהלכה גופא.
וכפי שאשה לא תלך בביתה ללא בגדים כך גם עניין כיסוי הראש לאשה הנשואה, וכבר אמרו חז"ל שיער באשה ערווה.
הרבי פשוט מנסה להציל זוגות מפירוד ח"ו ולכן מתעקש על כיסוי הראש בפיאה נכרית דווקא שאין לאשה נסיון לגלות טפח משערה (שזה כמו ללכת בלי כיסוי ראש ממש) ורואים במוחש איך נשים חרדיות נכשלות בזה בכל יום והרי זו 'עוברת על דת יהודית' שזו עילה לגירושין על פי תורה ח"ו. ורק כדי להסיר את הקטרוג הזה הרבי מוסר נפשו ומתעסק בעניין פיאה נכרית שפוסקי הלכה טעו בו בגדול. כי הרבי לא נתן את ידו מעולם לגירושין של אף זוג יהודי וכותב 'מזבח מוריד דמעות' על גירושין של איש ואשה יהודיים.


פוסקי ההלכה לא "טעו בגדול". ניכר מדבריך שלא למדת את הנושא לעומק. ישנן שתי דעות בהלכה. יש פוסקים רבים שסוברים שצריך דווקא כיסוי ראש. בין שתי הדעות האלו הכריע הרבי שעדיף פאה.ואנו כמובן נוהגים כהכרעת הרבי. אלו ואלו דברי אלקים חיים. להגיד על הפוסקים בעד כיסוי ראש שהם "טעו בגדול" זו פשוט בורות. ישנן תשובות באגרות קודש בהן הרבי עונה לנשים מסויימות להקפיד על כיסוי ראש ולא על פאה וזהו מענה פרטי לאותה אישה.
והוי' עימו שהלכה כמותו ואנו נוהגים כפי שהורה לנו הרבי.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: א' 05 19, 2013 7:50 am    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:
מצפה לגאולה כתב:
תסבירי להן, שזו פשוט טעות בהלכה גופא.
וכפי שאשה לא תלך בביתה ללא בגדים כך גם עניין כיסוי הראש לאשה הנשואה, וכבר אמרו חז"ל שיער באשה ערווה.
הרבי פשוט מנסה להציל זוגות מפירוד ח"ו ולכן מתעקש על כיסוי הראש בפיאה נכרית דווקא שאין לאשה נסיון לגלות טפח משערה (שזה כמו ללכת בלי כיסוי ראש ממש) ורואים במוחש איך נשים חרדיות נכשלות בזה בכל יום והרי זו 'עוברת על דת יהודית' שזו עילה לגירושין על פי תורה ח"ו. ורק כדי להסיר את הקטרוג הזה הרבי מוסר נפשו ומתעסק בעניין פיאה נכרית שפוסקי הלכה טעו בו בגדול. כי הרבי לא נתן את ידו מעולם לגירושין של אף זוג יהודי וכותב 'מזבח מוריד דמעות' על גירושין של איש ואשה יהודיים.


פוסקי ההלכה לא "טעו בגדול". ניכר מדבריך שלא למדת את הנושא לעומק. ישנן שתי דעות בהלכה. יש פוסקים רבים שסוברים שצריך דווקא כיסוי ראש. בין שתי הדעות האלו הכריע הרבי שעדיף פאה.ואנו כמובן נוהגים כהכרעת הרבי. אלו ואלו דברי אלקים חיים. להגיד על הפוסקים בעד כיסוי ראש שהם "טעו בגדול" זו פשוט בורות. ישנן תשובות באגרות קודש בהן הרבי עונה לנשים מסויימות להקפיד על כיסוי ראש ולא על פאה וזהו מענה פרטי לאותה אישה.
והוי' עימו שהלכה כמותו ואנו נוהגים כפי שהורה לנו הרבי.


כמדומני שאתה טועה. אין כמעט פוסק (אמיתי) שאוסר את הפיאה נוכרית וטוען שפיאה היא לא כיסוי ראש. נכון שגם כיסוי אחר הוא כיסוי ראש מבחינה הלכתית - אבל אנו הולכים כפי שהורה לנו הרבי שכיסוי בפיאה עדיף הלכתית.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: א' 05 19, 2013 7:52 am    
כותרת הודעה:
Re: ....
תגובה עם ציטוט

נקודה למחשבה כתב:
בס"ד

מצחיק לקרוא את הבורות,נכון שזה מהודר ללכת עם כיסוי ראש בבית

אך מכאן ועד להשוות אותה לאישה המהלכת ללא בגדים/"העוברת על

דת ישראל",הדרך עוד ארוכה....

חשוב להדגיש,מצד ההלכה מותר לבן זוגה לראות את שערה כשהיא

טהורה,אך מי שרוצה בנים כשרים/כוהנים גדולים,מהדרת שגם קירות

ביתה לא יזכו לראות את שערה...

וממתי מדברים בצורה של הפחדות?ועוד מאיזה סיבה?שבן זוגה

יגרש אותה כי עוברת על דת ישראל?באותה מידה גם אחת שהולכת עם

שיער סתור-עוברת על דת ישראל,ואחת שלא הולכת עם "רדיד"-עוברת

על דת ישראל. ואחת ששמה וורד בפדחתה-כמעשי הגויות בשווקים,עוברת

על דת ישראל ואישה פרוצה היא. בצורה כזו מחצית מנשות דורנו יהיו

גרושות... כיום הדרך לשינוי היא לא בהפחדות על גירושין.

אלא בדרכי נועם,בדיבור בדרך החיוב ולא בדרך השלילה.

מה גם שאין קשר בין "עוברת על דת ישראל",שדובר שם על אישה

שיוצאת כך לרשות הרבים לבין השאלה של פותחת האשכול,שדיברה

על כיסוי הראש בבית,ששם הדין שונה.


לא מדובר כאן על אישה בחדר השינה. מתוך השאלה ניכר שהן הולכות בלי כיסוי ראש בבית גם כשיש אורחים וכו'. כמו כן ה'הוכחה' מזה שלבעלה מותר לראות את שיערה - אין בה ולא כלום, כי לבעלה מותר לראותה גם במצבים אחרים של 'חוסר צניעות' אז איך הבנת מזה שכיסוי ראש פחות חמור מכיסוי מקומות המכוסים אחרים? אולי אדרבא, יש חובה יותר גדולה בכיסוי ראש שעליו יש את סיפור קימחית ולא שאר מקומות.
חזור למעלה
שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: א' 05 19, 2013 12:32 pm    
כותרת הודעה:
תודה ובקשה חוזרת
תגובה עם ציטוט

תודה לכל המגיבים. אבל העיקר חסר מן הספר. האם מישהו יכול להפנות אותי לשיחה, מכתב, סיפור (למשל קימחית - איפה ניתן לקרוא על זה).

בנינו אפשר לדבר סביב סביב אבל כיצד אחזק את דבריכם מול נשים שאינן בקיאות בדברי תורה וכו.
בבקשה דוגמאות ממשיות שאוכל להדפיס ולהרכיב בעזרתן שיעור חיזוק ועידוד.

שוב תודה
חזור למעלה
לנקודה למחשבה
אורח





הודעהנשלח: א' 05 19, 2013 12:48 pm    
כותרת הודעה:
Re: ....
תגובה עם ציטוט

נקודה למחשבה כתב:
בס"ד

מצחיק לקרוא את הבורות,נכון שזה מהודר ללכת עם כיסוי ראש בבית

אך מכאן ועד להשוות אותה לאישה המהלכת ללא בגדים/"העוברת על

דת ישראל",הדרך עוד ארוכה....

חשוב להדגיש,מצד ההלכה מותר לבן זוגה לראות את שערה כשהיא

טהורה,אך מי שרוצה בנים כשרים/כוהנים גדולים,מהדרת שגם קירות

ביתה לא יזכו לראות את שערה...

_____________

משיח נאו.

ב"ה
אמנם נכון שמותר לבעל לראות את שיער אשתו כשהיא טהורה (ועוד מקומות, וגם לשמוע קולה כשהיא שרה) אבל יש גם סימן ב' באו"ח דין לבישת בגדים. לפי זה המקום שדרכו להיות מכוסה - אסור לגלות שלא לצורך, ז.א. גם בבית מלבד אמבטיה.
כמובן אף אחד לא מכריח אשה, גם בחב"ד, לחבוש פאה בבית אלא מכסה במטפחת או בכובע
חזור למעלה
נקודה למחשבה
אורח





הודעהנשלח: ב' 05 20, 2013 1:10 pm    
כותרת הודעה:
.......
תגובה עם ציטוט

בס"ד

בעקבות הדיון,ערכתי מחקר בעניין וזה מה שהתגלה לי...

יש דעות לכאן ויש דעות לכאן,אך אף דעה לא כתבה במפורש שזה אסור.

אלא מידת חסידות...הבעיה שהמורות מציגות לבנות את העניין כאיסור

חמור מן התורה ולכן היה חשוב לי להדגיש את העניין,כי לא כולן בדרגה של

קמחית,וחשוב שהמורות ידייקו בדבריהן!

הנה הדעות:

חובת כיסוי ראש
"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (במדבר ה, יח)]

א. מהו המקור לחובת כיסוי ראש לאישה?ב. האם מותר לאישה ללכת ללא כיסוי ראש בביתה ליד בעלה וילדיה, כאשר אין אנשים זרים במקום?


פרשת סוטה
בפרשת נשא ישנם מספר עניינים, אחד מהם הוא פרשת סוטה. בפרשה זו מבואר כי אישה שנסתרה עם איש אחר ובעלה חשד בה והתרה בה שלא תיסתר איתו, ולאחר התראתו היא נסתרה עם אותו אדם, בעלה מביאה אל הכהן. הכהן פורע את ראש האישה ומשביע אותה שאם אכן היא בגדה בבעלה, המים יבואו בבטנה ויהרגוה. היא עונה 'אמן אמן', ולאחר מכן הכהן כותב את הקללות שיחולו עליה אם ח"ו היא תימצא אשמה. הכהן מוחה את הכתב בתוך המים ונותן לה לשתות. אם היא אכן אשמה, המים גורמים למותה, ואם היא לא אשמה, היא נפקדת בזרע.

המקור לחובת כיסוי ראש לנשים
כפי שבארנו לעיל, בתורה נאמר שבמהלך בדיקת האישה הסוטה, הכהן היה פורע את ראשה: "וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאישה לִפְנֵי יְהֹוָה וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (במדבר ה, יח).

רש"י מבאר בשם הספרי שהכהן היה סותר את שערות ראשה על מנת לבזותה. מדברים אלו משמע שגילוי הראש הוא גנאי לבנות ישראל, וזו לשונו: "סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן" (רש"י שם). ובגמרא למדו מפסוקים אלו כי האיסור לצאת ללא כיסוי ראש לרשות הרבים הוא איסור מהתורה, "פרוע דאורייתא היא, (ללכת פרועת ראש - ללא כיסוי, זה איסור תורה) דכתיב 'ופרע את ראש האישה'" (כתובות עבמחייך.

האם חובה לשים כיסוי ראש בבית

לעיל בארנו כי הליכה ללא כיסוי ראש ברשות הרבים היא איסור תורה, ועל דבר זה אין עוררים. אך לגבי השאלה האם יש חובה ללכת עם כיסוי ראש גם בבית, נחלקו הפוסקים. בנושא זה ישנן שלוש שיטות מרכזיות: שיטת התלמוד הבבלי, שיטת הירושלמי, ושיטת הזוהר.

שיטת התלמוד הבבלי

הגמרא (כתובות עבמחייך מבארת, שאם נאמר שאישה צריכה ללכת בבית עם כיסוי ראש חלקי, כל הנשים יצטרכו להתגרש מבעליהן. ומבאר הריטב"א שהם יצטרכו להתגרש, מפני שרובן (רוב הנשים אז היו) הולכות בחצר (הפרטית) בפירוע (בגילוי) ראש, כיוון שאין שם רואים. מדברים אלו למדים אנו, כי עוד בזמן הגמרא היו נוהגות הנשים ללכת ללא כיסוי ראש בבית, כיוון לא היו שם רואים. ולפי שיטה זו מותר לאישה ללכת בלי כיסוי ראש בביתה כשאין בו אנשים זרים.

שיטת התלמוד הירושלמי
מהירושלמי (כתובות פ"ז, ה"ו) משמע שאישה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש חלקי (לא מלא).

שיטת הזוהר
בגמרא מובא המעשה המפורסם של קימחית: "תנו רבנן שבעה בנים היו לה לקימחית וכולן שימשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים: מה עשית שזכית לכך? אמרה להם: מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" (יומא מז.). מפשט הגמרא נראה כי קימחית הייתה אישה מיוחדת שהחמירה על עצמה ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה, ואין ההנהגה שלה מחייבת את כל בנות ישראל.

אך הזוהר הקדוש (קכהמחייך החמיר מאוד לגבי כל אישה שהולכת בלי כיסוי מלא בביתה, וזה לשונו: "אמר רבי חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכנותא לביתא גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא".

תרגום: אמר רבי חזקיה קללה תבוא על אותו איש המרשה לאישתו שיראה שערה מראשה החוצה, ואישה המוציאה משערות ראשה החוצה, גורמת ענייות לביתה, גורמת שתסתלק החשיבות מבניה.
מדברי הזוהר משמע כי כל הנשים צריכות ללכת בביתן עם כיסוי ראש מלא, ומי שאינה עושה כך גורמת שבניה לא יהיו חשובים בדורם.


נמצינו למדים כי ישנן שלוש שיטות לגבי חיוב האישה ללכת בביתה עם כיסוי ראש:
א. מותר לה ללכת ללא כיסוי ראש (התלמוד הבבלי).
ב. עליה ללכת עם כיסוי ראש חלקי בביתה (התלמוד הירושלמי).
ג. היא חייבת ללכת עם כיסוי ראש מלא בביתה (הזוהר).

הכרעת הפוסקים
השו"ע כתב, "לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק" (אבה"ע כא, ב). משמע מדבריו שדווקא בשוק (ברשות הרבים) אסור להן ללכת ללא כיסוי, אבל בבית הן יכולות ללכת פרועות ראש, וכך הבין בדבריו המגן אברהם (או"ח עה, ס"ק ד), אלא שהוא סיים שראוי לנהוג כדברי הזוהר "שלא ייראה שום שיער מאישה".

גם החתם סופר כתב "ויש לחוש לרבוצת (שמא תרבוץ) האלה (הקללה) האמור בזוהר הנ"ל, ומי שחפץ בברכה ירחיק ממנו (מן ההיתר ללכת ללא כיסוי ראש בבית)" (שו"ת חת"ס חלק א או"ח, סי'לו).

הרב משה פיינשטין זצ"ל כתב: "ולכן לדינא (להלכה) אף שמן הראוי שיחמירו הנשים לכסות (ראשן גם בבית) כפי שסובר החתם סופר, אבל פשוט שאלו הרוצות להקל...אין להחשיבן לעוברות על דת יהודית חס ושלום" (שו"ת אג"מ אה"ע א, סי"נח).

ובילקוט יוסף כתב: "ועל פי דין מותר לאישה נשואה לילך בביתה בגילוי הראש כשאין שם אנשים זרים, אבל ראוי מאד שלא לילך גם בבית בגילוי ראש" (אוצר דינים לאישה, ס' לז).

לסיכום
א. המקור לכך שאישה צריכה לכסות את שערות ראשה הוא מהנאמר בתורה שהכהן היה פורע את ראש שער הסוטה לגנותה. משמע שבנות ישראל היו נוהגות ללכת עם שער מכוסה.
ב. אף שמעיקר הדין ניתן להקל ללכת בבית, כשאין אנשים זרים, בלי כיסוי ראש, ראוי מאוד ללכת גם בבית עם כיסוי ראש.
ג. צריך לדעת שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. לכן בעל הרוצה שאשתו תחמיר בדבר, יעשה זאת בדרכי נועם.

סוף ציטוט...(=

אגב,שאלה לי לנשים שכאן,מעניין אותי איך אפשר אחרי שמתרגלים

ללכת 20שנה+ ללא כיסוי בתור רווקות,ישר אחרי חתונה להקפיד על העניין

עפ"י הזוהר?נכון שראיתי אמא עם דוגמא כזו (ואף לדעתי באמת היא

זכתה לבנים טובים...)אך בכ"ז אני חושבת שכל אחת צריכה להתמודד עם

השינוי לבד...איך מתמודדים עם זה?


נ.ב

זכור לי פעם כשהגעתי לעשות בייביסיטר אצל ליטאית,היא חילקה לי

פקודות אחרונות ואני?לא הקשבתי לה...ראשי היה עסוק בלהביט נדהמת

למראה שערה הגלוי (לא.לא מהנוי שבו,ההפך שערה היה מקורזל

ומלבין...)כשילדיה רואים אותה כך... לדעתי זה לא מכבד את האישה

בלי קשר להלכה,ואם כבר האישה בחרה לגלות שערותיה לפחות שתדאג

שזה יראה נאה...


__________________

משיח נאו.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ג' 05 21, 2013 5:34 pm    
כותרת הודעה:
Re: .......
תגובה עם ציטוט

נקודה למחשבה כתב:
בס"ד

בעקבות הדיון,ערכתי מחקר בעניין וזה מה שהתגלה לי...

יש דעות לכאן ויש דעות לכאן,אך אף דעה לא כתבה במפורש שזה אסור.

אלא מידת חסידות...הבעיה שהמורות מציגות לבנות את העניין כאיסור

חמור מן התורה ולכן היה חשוב לי להדגיש את העניין,כי לא כולן בדרגה של

קמחית,וחשוב שהמורות ידייקו בדבריהן!


כל הכבוד על ה'מחקר' שהעלה דברים מפורסמים. אבל, מכאן ועד לחלוקת ביקורת למורות?! אם אני מבין נכון את מדברת על מורות חב"דיות. מורה חב"דית לא אמורה ללמד תלמידות לא מהי דעת ר"מ פיינשטיין ולא מהי דעת בעל היביע אומר. מורה חב"דית צריכה ללמד את דעת הרבי - ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם!

את יודעת עוד כמה הלכות נהוגות בחב"ד כדבר הפשוט וכ'משנה אחרונה' שאם תעיינו בשולחן ערוך תראי שהשולחן ערוך מתבטא על זה בביטוי כעין 'וראוי להקפיד' וכדו' - ביטוי שאצלנו מיד הופך להלכה! הלכות שקשורות לבשר בחלב (בפרט ההמתנה הפשוטה של שעה בין חלבי לבשרי) הלכות שקשורות למליחת הבשר ועוד ועוד בכל סדר היום היהודי. אז מה את חושבת? שמורה צריכה ללמד בת שעל פי ההלכה היבשה לא חייבים להמתין וכו' ורק 'אנחנו נוהגים' כפסק שכן צריך להמתין? את יודעת לאיפה נגיע בצורת ההנהגה הזו?!

כל זה אחר דברי השו"ע המג"א וכו'. אבל כאמור, לנו אין אלא דברי בן עמרם - הרבי מלך המשיח - שהורה לנהוג - כולן, בלי יוצא מן הכלל ובלי 'חילוקי דרגות' מומצאים - כקימחית ולהזהר שלא יראו קורות הבית את שער האישה.
חזור למעלה
שוב שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: ג' 05 21, 2013 8:10 pm    
כותרת הודעה:
תודה! אלפי תודות
תגובה עם ציטוט

תודה רבה לכותבת המקסימה שליקטה כל כך יפה. אני איעזר בחומר שלך אי"ה.
ולשאלתיך. קושי הוא ענין של נקודת מבט. ובדיוק כמו שילדה 20 שנה לא מכסה ראש היא כך 20 שנה מתכוננת לרגע שתזכה להנשא ולכסות את ראשה כמו אמא.
טכנית, לעיתים בימים הראשונים קורה שמסתובבים בבית בלי כיסוי ובלי להרגיש זאת כמובן. אבל מספיק פעם פעמיים להבהל כדי שזה לא יקרה שוב.
שוב תודה! ולפי השאלה אני משערת שאת רווקה אז שתזכי תיכף ומיד לשמוח תחת חופתיך בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!
חזור למעלה
נקודה למחשבה
אורח





הודעהנשלח: ד' 05 22, 2013 1:04 pm    
כותרת הודעה:
........
תגובה עם ציטוט

בס"ד

לשליחה,שמחתי מאד לקרוא שעזרתי לך מחייך

אכן מסכימה איתך שהכל תלוי בנקודת מבט...אבל חשוב גם סביבה

תומכת ומבינה כי בכ"ז לשנות הרגלים ביום אחד זה לא קל...

תודה על הברכה,אני מברכת אותך שתצליחי בשליחותך,את נשמעת

אישה עם המון רצון להצליח,וכשיש רצון ומוטיבציה-מצליחים סימן קריאה

* * *

בקשר לתגובה של אורח,אכן ה3שורות האחרונות-תשובה חזקה,

אני מודה שטעיתי בחשיבה שלי,ולכן אני משנה את המשפט שכתבתי,

ואומרת כך..."שהמורות יקפידו לדייק בדבריהן,כדי שלא נהייה בורות",

לדעתי זה כן חשוב שהמורה תגיד מה ההלכה היבשה (שו"ע,ולא פוסקים

שלא קשורים לחב"ד...) לפני שתגיד מה מנהג חב"ד(וכך המורות נהגו

בכמה וכמה הלכות שלמדנו...)

זה חור בהשכלה,כשלא יודעים את ההלכה הפשוטה,לפני ההידור...

זה כמו שיגידו לבחורים,שכל בשר שהוא לא שחיטת חב"ד-טרפה.

יש בנות שבעקבות שיטת לימוד זאת,כך מתייחסות לאנשים מבחוץ

ומבית שלא נוהגות כמנהג חב"ד-כאילו שעוברות על ההלכה הפשוטה.

(לדוג' יש לי חברה חבדית שאוכלת בשר הרב מחפוד,חברותיה לא רצו

להשתמש בצלחת לאחר שאכלה ממנו,כי לטענתן זה טרפה...)

בייחוד שאח"כ הבנות אמורות להיות שליחות ולהיפגש עם כל מיני דעות

והלכות ששונות מאיתנו,ולכן הידע הזה חשוב.

מה גם שבעניין הנ"ל מורה לא יכולה להפוך מנהג שהוא הידור,לדבר

חמור שהעוברת עליו עוברת על חטא מן התורה...

כי זה לא האמת,ולדור הצעיר מאד חשוב שידברו אמת.

הרבי אומר המון דברים ואכן חשוב שנקשיב לדעתו וניישם את דבריו,

ונשפיע על האחרים לנהוג כך,אך מאידך זה לא סותר את הידע הבסיסי

שצריך וחובה להיות לנו.

אגב,אמן שבנחרצות כזו ידברו על נושאים שהרבי זעק(אולי בגלל שזה

פוגע בפרנסה,זה המקור לנחרצות?לה' הפתרונים...או שעדיין נשארו

חסידים ששומעים לרבי בלי אינטרסים אישיים?מעדיפה להאמין שכן.)


--------------------------

משיח נאו.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ד' 05 22, 2013 2:18 pm    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:
Anonymous כתב:
מצפה לגאולה כתב:
תסבירי להן, שזו פשוט טעות בהלכה גופא.
וכפי שאשה לא תלך בביתה ללא בגדים כך גם עניין כיסוי הראש לאשה הנשואה, וכבר אמרו חז"ל שיער באשה ערווה.
הרבי פשוט מנסה להציל זוגות מפירוד ח"ו ולכן מתעקש על כיסוי הראש בפיאה נכרית דווקא שאין לאשה נסיון לגלות טפח משערה (שזה כמו ללכת בלי כיסוי ראש ממש) ורואים במוחש איך נשים חרדיות נכשלות בזה בכל יום והרי זו 'עוברת על דת יהודית' שזו עילה לגירושין על פי תורה ח"ו. ורק כדי להסיר את הקטרוג הזה הרבי מוסר נפשו ומתעסק בעניין פיאה נכרית שפוסקי הלכה טעו בו בגדול. כי הרבי לא נתן את ידו מעולם לגירושין של אף זוג יהודי וכותב 'מזבח מוריד דמעות' על גירושין של איש ואשה יהודיים.


פוסקי ההלכה לא "טעו בגדול". ניכר מדבריך שלא למדת את הנושא לעומק. ישנן שתי דעות בהלכה. יש פוסקים רבים שסוברים שצריך דווקא כיסוי ראש. בין שתי הדעות האלו הכריע הרבי שעדיף פאה.ואנו כמובן נוהגים כהכרעת הרבי. אלו ואלו דברי אלקים חיים. להגיד על הפוסקים בעד כיסוי ראש שהם "טעו בגדול" זו פשוט בורות. ישנן תשובות באגרות קודש בהן הרבי עונה לנשים מסויימות להקפיד על כיסוי ראש ולא על פאה וזהו מענה פרטי לאותה אישה.
והוי' עימו שהלכה כמותו ואנו נוהגים כפי שהורה לנו הרבי.


כמדומני שאתה טועה. אין כמעט פוסק (אמיתי) שאוסר את הפיאה נוכרית וטוען שפיאה היא לא כיסוי ראש. נכון שגם כיסוי אחר הוא כיסוי ראש מבחינה הלכתית - אבל אנו הולכים כפי שהורה לנו הרבי שכיסוי בפיאה עדיף הלכתית.


ניכר מדבריך שאין לך יד ורגל בידיעת הלכה זו. ישנם הרבה פוסקים שבפירוש אוסרים את הפאה הנכרית. אלא שכאמור אנו נוהגים כהכרעת הרבי שעדיפה פאה נכרית. גם לא הבנתי את ההבחנה בין פוסק "אמיתי" לפוסק שאינו "אמיתי" האמנם יש לך סמכות לחלק ציונים לפוסקי הדורות?? רק לצורך העניין אביא כאן רשימה חלקית של הפוסקים האוסרים את הפאה אלא שכאמור להלכה אנו נוהגים כהוראת הרבי.

הפוסקים האוסרים:
1. רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן בן רבי מאיר מפאדווא
2. שו"ת באר שבע (סי' יח)‏
3. בעל ההפלאה זצ"ל (הובא בספר לחמי תודה דף ד)
4. הרב היעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה)
5. רבי חיים מצאנז זצ"ל בשו"ת דברי חיים (ח"א יו"ד סי' ל וח"ב יו"ד סימן נט)
6. תורת שבת (או"ח סימן ש"ג)
7. רבי שלמה קלוגר בספר קנאת סופרים (דף כד ע"ב תשובה ע"ב). וע"ע בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שט"ז)
8. רבי יצחק לאמפורנטי זצ"ל (רבו של הרמח"ל) בספר פחד יצחק (אות פ)
9. רבי רפאל מילדולה זצ"ל בשו"ת מים רבים (חאהע"ז סי' ל)‏
10. רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בקהלת יעקב (מענה לשון ח"ג, אות רמ)
11. רבי יהודה אסאד בשו"ת מהרי"א יו"ד סי' שס"ו משום ובחוקותיהם לא תלכו.
12. ישועות יעקב (או"ח סימן עה)
13. בישועות יעקב באה"ע מובאת תשובה ארוכה של נכדו - בעל ברכת רצה, לאסור פאה נכרית.
14. שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו)
15. פרדס הבינה (חלק מטעי משה, דף עג)
16. מהרז"ך זצ"ל הובא שער הזקנים ח"א דף מג'
17. רבי אברהם פאלג'י זצ"ל, בספר ברך את אברהם (סדר בחוקותי דרוש ב)
18. בשו"ת פני יצחק אה"ע ח"ו ס"ו מביא שנחלקו בזה מהר"א סתהון ומהר"א שמעון, וא"כ אחד מהם אוסר בכל אופן (אפילו באופן שנהגו שם ללבוש עם פאה המכוסה ברדיד).
19. רבי אלעזר בעל שמן רוקח זצ"ל בצוואתו (נדפסה בספרו יבין שמועה על התורה קרקא תרס"ד)
20. רבי מתתיה אברהם צורמאני זצ"ל, אב"ד בוקרשט, הביא דבריו בשו"ת "וישב יוסף" (יורה דעה סי' ב'. נדפס בשנת תרס"ה).
21. רבי דוד חיים קורניאלדי בספרו בית דוד על שבת פ"ו מ"ב.
22. רבי יעקב ב"ר שמואל בשו"ת בית יעקב סי' קנ"ב.
23. החתם סופר גדול רבני הונגריה והמפורסם שבהם, בהגהותיו על שו"ע סימן ע"ה.
24. רבי נח חיים צבי אב"ד אה"ו בספרו עצי ארזים על אה"ע סי' כ"א סק"ב.
25. רבי משולם זלמן הכהן אב"ד פיורדא בעל שו"ת בגדי כהונה (תלמידו של התומים), מבואר בדברי תלמידו.
26. רבי וואלף המבורג ר"מ בפיורדא בספר שער הזקנים ח"א סי' מ"ג.
27. רבי יעקב וייל נכד הקרבן נתנאל בספר תורת שבת על סי' ש"ג סק"י.
28. מהר"ץ חיות בשו"ת מהר"ץ חיות סי' נ"ג.
29. רבי אריה לייביש הלוי איש הורוויץ בעל שו"ת הרי בשמים מהדו"ק סי' ל"ו.
30. רבי אהרן קריספין בבית אהרן מערכת אבן העזר מערכת הפ' את א'.
31. רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קאלמייא אבקת רוכל פ"ב כלל ב' פרט א'
32. רבי אברהם תאומים אב"ד בוטשאטש, בשו"ת חסד לאברהם מהד"ת אהע"ז סימן פ"ז.
33. רבי עקיבא יוסף שליזנגר לב העברי (ח"א דף פא) סובר שגם המתירים התירו רק בקצת מהפאה יוצאת מתחת לשבכה, והוא עצמו מכריע כדעת האוסרים
34. רבי יצחק שמלעקיש בספרו שו"ת בית יצחק או"ח סי' ט"ו. כותב שיש לחוש לדעת האוסרים שהם גדולי האחרונים והמורים
35. החיד"א בספרו ברכי יוסף או"ח סימן ש"ג סק"ב.
36. רבי שלום מרדכי הכהן אב"ד בערזאן בדעת תורה סי' ע"ה ס"ב.
37. רבי שלום יהודה מסיגעט בעל ערך שי מהדו"ק סי תק"ע.
38. רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפ בשלחן העזר ח"ב סי' ט אות י'.
39. שו"ת יד הלוי (סימן קכד)
40. המהרש"ם בדעת תורה, ע"ה, סעיף ב.
41. שו"ת תשורת ש"י (סימן תקע).
42. בית אהרן קריספין (אהע"ז מערכת הפ' אות א).
43. שו"ת משיב דבר (ח"ב מערכת פ).
44. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם זצ"ל בדברי יחזקאל על התורה (דרוש לשבועות. וע"ע בדברי יחזקאל החדש ליקוטים עמ' קכ, מקור החיים רסב).
45. בעל מלאה קטרת זצ"ל בדבריו שנדפסו בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה.
46. האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח מבעלזא זצ"ל בדרשה שנדפסה ב"קונטרס דיבורים קדושים.
47. האדמו"ר יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל בייטב לב (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור אות כח).
48. הגאון ממונקאטש זצ"ל בנמוקי אור חיים (סימן עה).
49. בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בשאלה זו - של פאה נכרית - מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל. ואחד מהם אסר בכל אופן.
50. רבי צבי הירש אב"ד פראקנפורט בנו של בעל ההפלאה בלחמי תודה דף י"ט ע"ב.
51. מהר"י ברלין זצ"ל בספר יש סדר למשנה (שבת פ"ו מ"ה)
52. האדמו"ר מספינקא זצ"ל בחקל יצחק סימן פ"א.
53. רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל בשו"ת הסבא קדישא (ח"א סימן א).
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ה' 05 30, 2013 5:46 pm    
כותרת הודעה:
בהשגח"פ פורסם היום מענה מהרבי בנושא זה
תגובה עם ציטוט

וכמדומה שזו הדרך הפשוטה ביותר להשפיע - הדרך של הרבי:

http://www.chabad.info/n/image_gen/?l=news&lo=bottom&mode=MaxH&q=98&h=9999&w=630&id=589549
חזור למעלה
שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: ה' 05 30, 2013 6:13 pm    
כותרת הודעה:
תגובה עם ציטוט

הנשים המדוברות אכן חובשות פיאה אך בתוך ביתן עדין לא מקפידות לכסות את הראש. האם יש התייחסות נוספת של הרבבי? היכן הרבי מתייחס לסיפור של קימחית שאפשר להראות להן שזה דברי "בן עמרם" כפי שכתב אחד הגולשים?
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ו' 05 31, 2013 7:08 am    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:

ניכר מדבריך שאין לך יד ורגל בידיעת הלכה זו. ישנם הרבה פוסקים שבפירוש אוסרים את הפאה הנכרית. אלא שכאמור אנו נוהגים כהכרעת הרבי שעדיפה פאה נכרית. גם לא הבנתי את ההבחנה בין פוסק "אמיתי" לפוסק שאינו "אמיתי" האמנם יש לך סמכות לחלק ציונים לפוסקי הדורות?? רק לצורך העניין אביא כאן רשימה חלקית של הפוסקים האוסרים את הפאה אלא שכאמור להלכה אנו נוהגים כהוראת הרבי.


צר לי להודיעך שגדולי הפוסקים שהתירו את הפיאה - לא 'חלקו' על הרשימה שהבאת אלא הם טוענים שמה שהם אסרו - זה נכון לשעתו ולא לימינו. ותמצות תשובת בעל הנטעי גבריאל:
"שיטת הפוסקים המחמירים הוא או בשביל חשש מראית העין או משום שהם משיער המת שאסור בהנאה או משום הרהור או משום דת יהודית או משום חוקות הגויים, וא"כ בזמננו שנתפשט שבנות ישראל הכשרות הולכות בפאה נכרית, והקלות דעת וכל שכן נכריות אינן הולכות רק בגילוי שערות ממש, לא שייך כל החששות. ומה שהביא רשימות של כמה גדולים שאסרו, טעם של רובם לא שייך בזמננו".


ועוד רבים וטובים כותבים כך. כך שאין לי שום סיבה לחזור ממה שכתבתי: "כמדומני שאתה טועה. אין כמעט פוסק (אמיתי) שאוסר את הפיאה נוכרית וטוען שפיאה היא לא כיסוי ראש" - הפוסקים שאסרו פיאה נוכרית אסרו מסיבות שונות ולא בגלל שזה לא כיסוי ראש - סיבותיהם לא קיימות כיום.
חזור למעלה
שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: שבת 06 01, 2013 9:04 pm    
כותרת הודעה:
שוב בבקשה מקורות
תגובה עם ציטוט

היכן יש מקור? ניסיתי לחפש באוצר770 ולא הצלחתי להיעזר במנוע החיפוש שם יש אולי אתר דומה שאתם מכירים שיתן לי בעזרת המילה קימחית או פיאה נוכרית התייחסויות של הרבי?
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: א' 06 02, 2013 9:00 am    
כותרת הודעה:
לדוגמא:
תגובה עם ציטוט

אני בטוח שמישהו כבר עשה בנושא זה 'ליקוט' אבל עד שיביאו את זה לכאן אביא 2 מקורות.

שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז.

יג. והנה, מבואר בחסידות שכאו"א מישראל יכול "בשעתא חדא וברגעא חדא"53 לפעול בעצמו לבוא להמעמד ומצב דכהן גדול בקודש-הקדשים ביום-הכפורים.

ומהי הדרך לזה? – על כך מספרת הגמרא54: "שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך, אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי".

דבר זה צריכה לדעת כל אשה מישראל – שחינוך הילדים ואופן גידולם, תלוי בה, באם היהודי', יותר מאשר באב55.

ומה נדרש ממנה? – לא שהבית יהיה מטופח ומצוחצח כו' ("אויסגעפּוצט"), אלא נדרש ממנה הענין ד"מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי" – ענין הצניעות, כפשוטם של דברים.

-----

וזוהי ההוראה לנשי ישראל מהנהגתה של קמחית – שעליהן לדעת, שגורל ילדיהן תלוי בהן.

אמנם ודאי הדבר, שגם אם הילד לא יגיע למדריגת "כהן גדול" – גם אז הרי הוא יהודי, ובמילא הרי הוא בבחי' "כהן"; אבל, הרי אין אתנו יודע דרכיו של הקב"ה, ואפשר שנקבע מלמעלה שילדה של אשה פלונית יוכל להיות במדריגת "כהן גדול" (ברוחניות), וע"י שהנהגתה היא באופן שחסר אצלה הענין ד"מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי", מונעת היא מבנה זכות גדולה זו שהיתה בהישג ידו!

אשה יהודי' צריכה להבטיח שביתה יהי' בית יהודי, בית חסידי, ולא רק בענינים עיקריים, אלא גם בענינים של הידורים ומנהגים (שלאמיתו של דבר, גם הם ענינים עיקריים, כמארז"ל59 "שלא תהא יושב ושוקל מצוותי' של תורה כו'"), ועי"ז תזכה לילדים טובים וכשרים.

וע"פ פתגמו הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר60 "טובה פעולה אחת מאלף אנחות" – אין לצאת ידי חובה באנחות ובבכיות, אלא יעשו זאת בפועל ממש, ועי"ז יזכו לילדים בריאים בגשמיות ובריאים ברוחניות.


-----
שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז:

אחד204 הענינים העיקריים בהנהגת נשי ישראל205, שמשפיעה על הבנים והבנות, הוא ענין הצניעות: "כל כבודה בת מלך פנימה"206. וכדאיתא בגמרא207 אודות הצניעות הנפלאה של קמחית (אמם של כהנים גדולים בזמן בית המקדש), שקורות ביתה לא ראו מעולם שערות ראשה, ולכן זכתה לשבעה בנים כהנים גדולים.

ואין לחשוב: האם מוכרחת אני להתנהג במדה גדולה כזו של צניעות בכדי שבני יהיו כהנים גדולים – מה איכפת לי שבני יהיו סתם כהנים? "כל ישראל קדושים הם"!

על כך מלמדת אותנו הדלקת המנורה, שהמנורה צריכה להאיר דוקא בהיכל, וכמדובר לעיל (ס"ט) שאם ישנה אפשרות להאיר במקום קדוש יותר – ובנוגע לעניננו: כשיש לאשה אפשרות לגדל את בני' שיהיו כהנים גדולים, הרי זה גופא הוראה שזהו התפקיד שלה, ואם אינה ממלאת תפקיד זה, לא מילאה חובתה כלל, לא מילאה את רצון הבורא.
חזור למעלה
שליחה צעירה
אורח





הודעהנשלח: א' 06 02, 2013 6:10 pm    
כותרת הודעה:
תודה וברכה
תגובה עם ציטוט

תודה על הציטוטים הנפלאים.
חזור למעלה
נקודה למחשבה
אורח





הודעהנשלח: א' 06 09, 2013 12:48 pm    
כותרת הודעה:
.......
תגובה עם ציטוט

בס"ד

רציתי להודות על פרסום הציטוטים האחרונים.

תמיד שסיפרו לי על קמחית,לא הבנתי איך זה קשור אלינו?הרי אם

הילדים לא מאבא שהוא כהן-אין מצב שיהיו כוהנים!ואם כן למה להתאמץ?!

באה תשובה זו ופתרה לי את השאלה...תודה מחייך





---------------------------------

משיח נאו רעיון
חזור למעלה
משה פרלמן
אורח





הודעהנשלח: ב' 12 01, 2014 11:01 pm    
כותרת הודעה:
Re: איך משכנעים נשים בתחילת התקרבותן לחב"ד לכסות את ראש
תגובה עם ציטוט

שליחה צעירה כתב:
התחלתי שיעור "טרי טרי" בטהרת משפחה לנשים. בבית של זוג שמאוד מתקרב ליהדות ולחב"ד בעז"ה. בשיעור האחרון הן סיפרו לי לתומן שבבית הן לא תמיד מכסות את הראש. כי כפי שהן מבינות זה לא חובה אז בנתיים הן מקילות בזה


מה הבעיה שבבית הן לא מכסות את הראש? לפי הגמרא, רוב הראשונים, שו"ע, וכו', אין שום ענין לכסות את הראש בבית או בחצר (שלא מצויים בה רבים).

בדורות האחרונים החמירו בזה ע"פ חומרא של הזוהר הקדוש, אבל עדיין אין זה חיוב מן הדין!
חזור למעלה
משה פרלמן
אורח





הודעהנשלח: ב' 12 01, 2014 11:56 pm    
כותרת הודעה:
המראה של הפאות היום
תגובה עם ציטוט

ברכה כתב:
שתסבירי לה בנועם על איזה פאה הרבי מדבר בכדאי לא להביא אותה למכשול כי יש המון מהקהילה שטועות בדבר ואין לאיש אומץ לדבר על כך אז בתחילה האמת היא הכי יפה וגם זה יקדש שמו של הרבי ובכלל חב"ד יראו אחרת אם הצעירות החדשות ידעו שהרבי כלל לא רצה בפאות ארוכות כמו שיש היום אגב איסור חמור ללכת בדבר הגורם לזולת לטעות ולא להבחין בין פאה לשער טביעי וכיום יש פאות שאין אסורות ממש וחובה עלינו להסביר על זאת לצעירות ולמתחילים אז בהצלחה מאמינה שתצליחי ברכת הרבי איתך
ותעשי המון תפילות על שהדברים יחדרו ללבה של הצעירה וה' יעשה את שלו בברכת מזל טוב והצלחה


גם אני חושב שצריך להסביר לה על איזה פאה הרבי מדבר:

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..."

(תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד)

אם כן, הרבי דיבר על פאה שהיא יותר יפה מהשיער הטבעי, ובכל הצבעים והסגנונות, בניגוד למגיבה שחושבת אחרת...

ועוד: הפאה צריכה להיות כל כך יפה ומשובבת עין, שכל אחת שתראה תרצה גם:

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (לקט שכחת הפאה, ס"ג).
חזור למעלה
משה פרלמן
אורח





הודעהנשלח: ג' 12 09, 2014 4:27 pm    
כותרת הודעה:
פאות במראה טבעי בספרו של הרב ליאור עזרן שליט"א, "ח
תגובה עם ציטוט

ברכה כתב:
אגב איסור חמור ללכת בדבר הגורם לזולת לטעות ולא להבחין בין פאה לשער טבעי


בספרו המדהים של הרב ליאור עזרן שליט"א, ספר "חן וכבוד" פרק ט"ז, למדתי כי טעמם של האוסרים מלפני מאתיים שנה, ומלפני ארבע מאות שנה, היה שאי אפשר להכיר שהפאה היא שיער תלוש ולא שיערה הטבעי של אותה אשה. להלן מספר דוגמאות:

◄ מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים, לפני חמש מאות שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).

◄ ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".

◄ תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".

◄ ר' שלמה קלוגר, לפני מאתיים שנה: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא".

◄ ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".

◄ שו"ת חסד לאברהם, לפני מאות שנים: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".

◄ ברכת שלמה (דף ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשוייין משערות קצרות תלויים באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראה ממש כהולכת בגילוי שיער"...

מכל זה מוכח שאלה שאסרו פאה, אסרו זאת מטעם שלא ניכר. לכן, אי אפשר לקחת את "דעת האוסרים" ולערבב אותה עם דעת המתירים.

ואלה שהתירו, התירו מפני שאפשר "לתלות בהיתר" ולא מפני שניכר, ולכן התירו פאה שנראית ממש כמו שיער טבעי ואי אפשר להבחין שזו פאה. להלן מספר דוגמאות:

◄ בשו"ת אז נדברו למרן הגאון רבי בנימין זילבר, כתב "ומדכתב במשנה ברורה דבמקומות שאין המנהג כן אסור משום מראית העין, משמע דהמדובר באינו ניכר היטב דהוי פאה". כלומר, במקום שאין חשש של מראית העין, אע"פ שאינו ניכר, יש להתיר.

◄ בספר "באר משה" להגאון העצום רבי משה כרייף מתוניס, כתב "ומיהו יש להבין כוונת הגליון [בעל השלטי גיבורים], מאיזה טעם הוה סלקא דעתך דאסור. ונראה דדרך הפאה נכרית שהיו עושים, היה מנהגם להניחו מגולה. והוה סלקא דעתך דאסור, מפני מראית העין, שיאמרו שערה ממש, ושיער באשה נשואה ערוה". כלומר, ההוה אמינא של האוסרים היתה לאסור משום מראית העין, והש"ג בא לאפוקי סברה זו, וזהו חידושו.

◄ ובספר "דברי חיים" כתב: "ולענ"ד, קושיה מעיקרא ליתא, דהא כיוון דדרך הנשים כן, לעשות פאה נכרית על ראשן, כבר ידוע הוא לכל. וכמו בזמנינו דידוע דנשים צדקניות נושאות על ראשן פאה נכרית... ככל זה אין שום מראית עין והוא פשוט". כלומר, מפני שידוע שנשים צדקניות לובשות פאה - אין בזה מראית העין, כי הרואה "מבין" שזאת פאה, ואין הסיבה משום שהפאה ניכרת והרואה "יודע" שזאת פאה.

◄ ובספר "פאת שדך" להגרש"ד מונק, רב דק"ק חרדים חיפה, כתב: "וכן אם הדבר ידוע באותו מקום ובאותו זמן, כגון נדון דידן דהש"ך דחלב שקדים בבשר עוף, שהיה מפורסם מחמת המנהג, אבל בשר בהמה דמי ממש לגזירת דם דגים ואין להקל בו. ומהרש"ל (פרק כ"ה סי' נ"ב) ס"ל דאף חלב שקדים דמי ממש, דלא מסתברא ליה לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן בדבר זה. ולפ"ז וכו' הרווחנו טעם לזכות לנשים הלובשות פאה נכרית, כיון שהדבר ידוע שרגילין בזה, ולא מצינו שגזרו רז"ל בכגון דא". כלומר, כל הסיבה שאין מראית העין - הוא משום שרגילים בכך. ולא משום שניכר.

◄ ובספר "אמרי המזג" כתב: "והכי נמי הרי בוודאי לא שייך משום מראית העין אלא לגבי ישראלים אחרים המכירים אותה שהיא ישראלית (עיין במג"א ובמחצית השקל שם ס"ק ד'), והרי הם יתלו בהיתר שהיא פאה נכרית ולא שיער גופה, וגם אם יחקרו הדבר יוודע להם שכן הוא האמת". כלומר - הרואה "יתלה" בהיתר, ורק אם "יחקור" וידרוש יתברר לו שזאת פאה. וטעם ההיתר הוא משום שיש לרואה במה לתלות, ולא משום שניכר.

◄ ובספר "חידושי בתרא" להגאון רבי חיים דב אלטוסקי, חתן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, כתב במפורש: "וגם אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".

◄ ובספר "מגן גיבורים" כתב: "וגם גוף דבריו לחוש בפאה נכרית משום מראית העין, לענ"ד ברבים שנהגו כן לא שייך מראית העין, דלא חשידי, ועיין ביורה דעה סי' קמ"א סעיף ד' בהג"ה, וכל שכן בזה דכל הנשים נהגו כן, האיך אפשר דכולהו יעברו על דת משה ויהודית עכ"פ, ומכל שכן למאן דסובר דהוא דאורייתא, ועל כן ישפטו הכל שהוא פאה נכרית". כלומר, הרואה "שופט" ומבין שזאת פאה, למרות שאינו "יודע" זאת, כי רבות נשים נהגו כן, ואיך אפשר שכולן יעברו על דת משה?

◄ ובשו"ת "סתרי ומגיני" [נדפס בתרצ"ב] כתב: "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". כלומר, אדרבה: משום שעתה (בשנת תרצ"ב) עושים את הפאה יפה כל כך, ונראית כשערות עצמה (דלא כטענות אותם האומרים שלפני שמונים שנה היתה הפאה קש ותבן), למה נחשוד אותה? ואם הפאה היתה נראית כמראה צמר מנופץ, לא היה כלל מקום לחשד...

◄ ובשו"ת "ישכיל עבדי" כתב: "ואשר לטעם משום מראית העין, שהרואה יחשוב שהוא שיער שבגופה, הנה פשוט שבמקומות אשר אין רגילים בכך ללבוש פאה נכרית, ודאי יש מקום לחוש מפני מראית העין. ובודאי גם הש"ג לא כתב להתיר אלא במקומות שנהגו בכך, כמו שדייק ותני בזה הלשון "וסמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן כשהן נשואות, אבל במקום קליעת שערן נושאות שערות חברותיהן" וכו', הרי לך שכל דבריו אינם אלא למצוא סמוכות למנהג שנהגו נשים בכך, דבזה אין ענין למראית העין, דכיון שנהגו בכך הרי כולם יודעים דהוא פאה נכרית, אך ודאי דבמקום שאין מנהג ודאי דגם הוא מודה במודים דרבנן דאין מקום להתיר להם לכתחילה, מפני מראית העין". כלומר, כאשר נהגו בכך, "כולם יודעים" שזאת פאה, ולא מחמת שניכרת הפאה - אלא מחמת שהמנהג נפוץ. ואין מקום כלל לחלק בין פאה ניכרת לפאה שאינה ניכרת, אלא בין מקום שנהגו למקום שלא נהגו.

◄ ובשו"ת "אגרות משה" כתב: "ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה, אין לאסור דמהאי טעמא יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלים כ"כ בנשים שהשיער הנראה הוא משערות האשה עצמה, כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה, ויודעים שמקרוב ודאי מכירים שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלים הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית". כלומר, מקרוב אפשר להבחין, ומרחוק? יתלו שזאת פאה, מחמת ש"ידוע לכל" שאפשר לעשות פאות שנראות כשיער ממש!

ולאחר מכן התיר במפורש פאה שאינה ניכרת: "וממילא אין לאסור גם כשלא ניכר לפעמים, אף אם היה זה מאיסורי לאוין, וכ"ש שהוא רק מאיסורי עשה, שאפשר שליכא כלל איסור מראית עין בזה".

◄ וכן כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "אום אני חומה" עמ' צ"ד: "רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום".

וכן כתבו בקובץ "תל תלפיות" (שע"י מכון הוראה ומשפט דק"ק חניכי הישיבות בראשות הגר"מ גרוס שליט"א, קובץ ס"ז): "בש"ך סי' רח"צ סק"ב בדינא דהרא"ש כתב דסגי במה שזה מצוי, אף שאין מכירין להבחין שזה של היתר, וע"ש בב"ח. וכמו כן מצינו בספר מגן גיבורים או"ח סי' ע"ה סק"ג (עיקר דבריו הובא במשנ"ב שם סקט"ז), גבי בפאה נכרית, דגם המתירין לצאת כך לרה"ר משום דמדינא שרי, מ"מ ת"ל דאסור משום איסורא דמראית עין, וכתב דכיון דהרבה הולכות כן, הרואים לא יתלו באיסור, ומשמע נמי דאין צריך שידעו להבחין בין פאה נכרית לשיער, וסגי מה שהוא מצוי".

◄ ובספר "אבני ישפה" (ח"ה סי' קמ"ה) הנ"ל כתב: "כיום נעשה מצב שרוב הנשים לובשות פאה נכרית, ואם כן ודאי שלא שייך לומר שיש כיום ענין של מראית העין, שהרי יודע כל אדם שיש כאן פאה נכרית. ודבר זה דומה לתחילת השימוש בשעון שבת, שבתחילתו היתה מראית העין שאנשים חשבו שהוא מכבה או מדליק האור בשבת, אבל אחר שהתפשט הדבר שוב אין מראית העין, כי הוא דבר שרוב בני אדם עושים, ולא שייך בזה ענין של מראית העין. וכן הדבר בענין הפאה הנכרית... בזמננו הדבר ברור שהוא נפוץ ביותר, ולא שייך כלל מראית העין, וממילא גם הבאר שבע שאסר הפאה הנכרית, היה מודה אם היה רואה המצב שנוצר בימינו".

◄ ובספר "עמודי שש" הנ"ל למסכת בבא מציעא (צא. עמ' ק"ע בהערה) כתב: "יש להתיר מהטעם הנ"ל שההיתר מצוי מאוד ומהיכי תיתי שיתלו באיסור, וע"פ זה נראה דבלבישת פאה אין לחוש למראית העין שיראוה שהולכת בגילוי ראש, דמהיכי תיתי שיתלו בגילוי ראש, והרי מצוי ומפורסם לכל שיש פאות בעלמא, ולכן המתירים בזה לא חשו למראית העין. ואף אלה שאסרו משום כן, היינו בזמנם שזה היה מעט ולא מצוי". וכל פוסקים אלה הבינו שהרואה "תולה" שזאת פאה, ולא "יודע" מחמת שהיא ניכרת.

◄ ובשו"ת "תבואות שמש" למרן הגר"ש משאש כתב: "גם משום מראית העין ליכא, כי מאות ואלפי נשים לובשות פאה... ואיזה מראית עין יש בדבר שעושין כל הנשים?"

◄ ובשו"ת "דת והלכה" למרן הגר"מ שטרנבוך כתב: "כעת שרבו הנשים בפאות נכריות, הלא במראית העין לא יתלה כלל ששערותיה פרועות רק ידמה שיש לה פאה וכו', שרבו כ"כ הפאות נכריות היום שיש לתלות בהן". כלומר, לא מחמת שהפאה איננה ניכרת, אלא מחמת שהרואה "ידמה" שהיא לובשת פאה (ולמרות שכתב בתוך דבריו ש"ראוי להימנע" מפאות שאינן ניכרות כלל, אולם פשוט מדבריו שמותר מעיקר הדין).

◄ ובשו"ת "אור יצחק" להגר"י עבאדי שליט"א כתב: "ומה שאנשים יחשדו לנשים שמכסות ראשן בפאה נכרית שהן הולכות בגילוי ראש, דבר זה אין נראה לחוש לו כלל מכמה טעמים, וכבר הזכיר מזה הגאון רבי משה פיינשטיין בתשובתו הנ"ל. א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין. ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר. ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט. ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'. ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות".

הראת לדעת שטעמם של הפוסקים המתירים, הוא שאין מראית העין, למרות שהפאה איננה ניכרת, ולא כדברי אותם הטוענים שגם אליבא דהמתירים יש לאסור בפאה שאינה ניכרת.
חזור למעלה
משה פרלמן
אורח





הודעהנשלח: ג' 12 09, 2014 4:44 pm    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:
פוסקי ההלכה לא "טעו בגדול". ניכר מדבריך שלא למדת את הנושא לעומק. ישנן שתי דעות בהלכה. יש פוסקים רבים שסוברים שצריך דווקא כיסוי ראש. בין שתי הדעות האלו הכריע הרבי שעדיף פאה


זוהי טעות. יותר ממאה שלושים פוסקים התירו פאה, לעומתם בודדים אסרו. בימינו - אלה רק הגר"ע יוסף והגר"מ מאזוז (ותלמידיהם).

https://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/poskim.pdf

בנוסף יש לציין, שרוב הפוסקים סוברים כדעת הרבי מליובאוויטש - להעדיף פאה על מטפחת:

◄ החזון איש: "לפאה יש יתרון"

מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

◄ הגרב"צ אבא שאול: "העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות"

מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים:

בחוברת "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש).

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

◄ התיר פאה במפורש בספריו!

ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב' (פרק מ"ה הלכה ט"ז, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:

"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

◄ הגר"ש משאש: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט, ולא להתנוול ע"י מטפחת"

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז):

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה".

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".

◄ הגר"ב זילבר: "יש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר"

מרן הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"ב סי' מ"א):

"גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".

◄ הגר"מ שטרנבוך: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'):

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא".

◄ הגרמ"י לפקוביץ: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

◄ הגר"מ פיינשטיין: "יותר טוב ממטפחת"

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

◄ והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים".

◄ הגר"י טשזנר: "המטפחת הרבה פעמים מחליקה"

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית:

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

◄ הגר"מ גרוס: "ללכת עם פאה גם בבית"

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

◄ הגר"ג ציננער: "יש מעלה לחבוש פאה"

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

◄ הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר':

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית".

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

◄ מוהרא"ש: "טוב מאוד לחבוש פאה"

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט':

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ".

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה".

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד".

◄ אין איסור לאשה שתיראה יפה וחסודה

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

◄ הגרש"ז אויערבאך: "אצלנו מקובל ללבוש פאה דוקא"

"הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

"ומה שנוגע לרב אלישיב, אני בעצמי שמעתי בהקלטה מה שהרב אלישיב דיבר בשיעור, ושם פשוט הציבור לא תפסו את הענין - הוא דיבר נגד פאות פרוצות... אבל הפאות הצנועות - הוא לא היה נגד, כמו שסיפרתי שהבת שלו הצדקת הרבנית לאה ע"ה הלכה עם פאה" (הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

◄ הגרי"ש אלישיב: "כשר למהדרין"

גם הגרי"ש אלישיב, שבעלונים ובחוברות מצטטים אותו כאוסר, ומוציאים את דבריו מהקשרם, או ממציאים בשמו וכו', אמר בוידאו שפורסם באינטרנט מפגישתו עם כמה ת"ח ("יש לנו כמה שאלות לברר"), שיש גדולים שהתעקשו על כך שנשותיהם ילבשו פאה, ומיד הביא גדול אחד לדוגמא שלא הסכים לעלות לירושלים אם אשתו תיאלץ להוריד את הפאה. ומשמע מדבריו שיש עדיפות ללכת עם פאה צנועה.

וכך היה סדר הדברים: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

ואמנם בסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות הארוכות שאסורות לשיטתו משום פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות, אבל לגבי הפאות הנורמליות ראינו שמיד ציין לאחד הגדולים שהעדיף פאה על מטפחת.
חזור למעלה
משה פרלמן
אורח





הודעהנשלח: ג' 12 09, 2014 4:47 pm    
כותרת הודעה:
דברי הרבי
תגובה עם ציטוט

שליחה צעירה כתב:
תודה לכל המגיבים. אבל העיקר חסר מן הספר. האם מישהו יכול להפנות אותי לשיחה, מכתב, סיפור (למשל קימחית - איפה ניתן לקרוא על זה).

בנינו אפשר לדבר סביב סביב אבל כיצד אחזק את דבריכם מול נשים שאינן בקיאות בדברי תורה וכו.
בבקשה דוגמאות ממשיות שאוכל להדפיס ולהרכיב בעזרתן שיעור חיזוק ועידוד.

שוב תודה
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ג' 12 09, 2014 6:09 pm    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

[quote="Anonymous"]
ניכר מדבריך שאין לך יד ורגל בידיעת הלכה זו. ישנם הרבה פוסקים שבפירוש אוסרים את הפאה הנכרית[/quote]

גם לך אין יד ורגל, אתה בקושי יודע להעתיק ולהדביק. הרי כעשרים שמות, לפחות, אפשר להוריד בקלות מהרשימה שלך:

1. רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן בן רבי מאיר מפאדווא

אסר גם לבישת מטפחת והצריכו רדיד עליה, כמבואר בדברי מהר"י קצנלנבוגן שהביאו הב"ש, וזה לשונו שם: "אע"פ שמכוסה במטפחת דעביד ביחוד לכיסוי השיער, וגם הוא כיסוי מעליא שהוא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי, משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי ביחוד לכיסוי השיער, כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד". ולכן פירש את המשנה בשבת שמדובר בפאה נכרית מכוסה, כי לשיטתו צריך שני כיסויים, ואין נפק"מ בין מטפחת לפאה.

וממילא אי אפשר לעשות "פלגינן דיבורא" בשיטתם, ולהביא היום ראיה מהם שהפאה אסורה ללא רדיד עליה, ומאידך להתיר לבישת מטפחת שאין עליה רדיד, דלא כדבריהם, ובפרט במטפחות המצויות כיום. ורוב אוסרי הפאה כתבו דברים חריפים בחומרת גילוי מקצת שערות. ממילא היום אי אפשר להביא אותו כ"אוסר פאה".

ואגב, נכדיו, הגאונים בעל שו"ת שואל ומשיב ובעל שו"ת מאמר מרדכי, בספרם "מגן גיבורים", חלקו עליו והתירו פאה, וכתבו "וגם זקנינו שהאריך בפסק הלז, בלי ספק שכוונתו היתה לשם שמים, בשביל שראה שנפרץ בעת ההוא וכל כוונתן היה לדמות לעכו"ם, ועל כן ליבתהו רוח טהרה לעורר מדנים על זה". כלומר: היום לא שייכים טעמים אלו, ולכן זה מותר, וכל מה שכתב זקנם הוא בזמנו ומקומו ואין להביא ממנו ראיה לדורות אלו.

2. ר' יששכר בער איינלבורג זצ"ל בעל שו"ת באר שבע

כנ"ל, התיר רק שני כיסויים (העתיק את מהר"י קצלנבוגן) ולא התיר כלל מטפחת לבדה, וכיצד אפשר להביאו כראיה לאסור פאה ולהתיר מטפחת?

3. בעל ההפלאה זצ"ל (הובא בספר לחמי תודה דף ד)

בעל ההפלאה החרים את כל אשה היוצאת במטפחת כזו שנגלות שערותיה מבעד למטפחת (כפי שהחרים על פאה), ואי אפשר להביא אותו לאסור היום פאה, ולהתיר מאידך מטפחת כזו שמגלות את שערות האשה (שזה מה שמצוי היום ברוב חובשות המטפחת, כי אינן לובשות רדיד על המטפחת). שהרי הביא בספר לחמי תודה גופיה, בשם אביו בעל ההפלאה על מסכת כתובות, דאיכא בגילוי שערות מכשלה גדולה, ושזה כמה שנים שיצא הכרוז מפי אביו הגאון הנ"ל בצירוף שני בתי דין בחרם על זה וכו' (לחמי תודה ד, ב). והובאו דבריו בספר ברך את אברהם פרשת בחוקותי, ובשדי חמד, ומוכח מהשדי חמד דכוונת ה"לחמי תודה" היא על גילוי מקצת שערות.

אלא מה תאמר, שחרם זה היה במקומו ושייך רק באותו הזמן ובאותו המקום - א"כ הוא הדין לפאה.

4. הרב היעב"ץ במור וקציעה (או"ח סי' עה)

כנ"ל, דעתו כדעת הב"ש דבעינן שני כיסויים גמורים, וגם אסר לבתולה ללכת בשערות עצמה והצריך שתלך במטפחת, ואי אפשר להביא אותו לאסור פאה ולצטט ממנו קטע אחד ולהתעלם מדבריו האחרים.

5. רבי חיים מצאנז זצ"ל בשו"ת דברי חיים (ח"א יו"ד סי' ל וח"ב יו"ד סימן נט)

גם נכדי ה"דברי חיים" לא הקפידו על פסק ההלכה שלו, וכך כתב הגאון רבי גבריאל ציננער, אב"ד ומו"צ בבורו פארק ומח"ס שו"ת "נטעי גבריאל" בקובץ אור ישראל ל"ו:

"וכן כמה נכדי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע, הגם שנקטו ככל החומרות של הדברי חיים בעניני מקוואות ומצות ועוד, בזה לא הקפידו כל כך להחמיר על הציבור. וכן כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא אסר בהחלט על הציבור לילך בפאה, רק גילה דעתו שרצונו לילך שלא בפאה נכרית... ושמעתי ממגידי אמת הטעם שלא החמירו לשיטת הדברי חיים, כי לצאת שיטת הדברי חיים צריכה ללכת רק במטפחת ואפי' חתיכת משי בפדחתה אסור, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו, וכיון שאי אפשר לקיים שיטת הד"ח, לכן על כרחך סמכו להקל כשאר הפוסקים".

ופשוט שרק בזמן ההוא ובמקום ההוא השתרבב המנהג מהאפיקורסים של אותו מקום, ואליהם התכוון הר"ח מצאנז, אולם בימינו אנו אין קשר לכך, ואדרבה, רוב החרדיות הולכות עם פאה, והמתקדמות הולכות בכיסויים אחרים (וכמו שכתב הגאון הצדיק רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, ראה להלן).

וכן כתב בשו"ת "שירת בן הלוי" (סי' י"ג) להרב יצחק איתן הלוי שליט"א, וזה לשונו: "ומה שטענו הרבה אחרונים שמנהג לבישת הפאה הונהג והשתרש ע"י קלי דעת ואפיקורסים, זה היה יציב וקיים אז. אבל מה נאמר ומה נדבר בדורינו כאשר כל מלבוש הנשים, אף היראות ביותר, הוא לבוש שהונהג ע"י פורקי עול והגרועים אף בין אומות העולם. החל מנעלי הנשים עם העקבים, המשך בגרבים הדקות והשמלה המראה מקצת החלק התחתון, וכלה בגרוע מכל בחלק העליון של השמלה המבליט את צורת האשה. כל זה לא נתיסד ע"י אנשים יראים. ואם נעמיד אשה הלבושה בדורינו בצניעות ליד נשים שהיו לבושות לפני מאתיים שנה ויותר, כפרוצה תחשב. וגם על מלבושים יותר צנועים משל היום צעקו גדולי הדור של זמנם. ואם כן לא הנחת אשה תחת בעלה. אלא יש צד להקל, אחרי שכבר נהגו במלבושים אלו החדשים הרבה שנים, הורגלה בהם העין ואינם מעוררים את היצר כמו אז, ואי אפשר עתה לכוף את כל העם ולאסור עליהם הכל מכל וכל. ואין דין הפאה שונה היום משאר המלבושים".

והגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, כתב בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו) להקשות על ה"דברי חיים":

"ספרו נתקבל במועדו, אבל לא הייתי בבני ברק לכן נתאחרה תשובתי. וכשעיינתי נתעורר אצלי לעת עתה על מה שכת"ר שליט"א השיב בעניין הפאות, ומביא את הדברי חיים (יו"ד חלק ב' סי' נ"ט) שלפי דברי הר"ן בכתובות והריטב"א המובא בשטמ"ק, אפי' לתת חתיכת משי ודומה על הפדחת שיהא דומה לשיער אסור, דזה הוי דת יהודית (דמפרש כן דברי הש"ס בפרק המדיר דטווה ורד כנגד פניה, בניגוד לפרש"י). וע"פ זה מסיק הדברי חיים דכ"ש דאסור לצאת בפאה נכרית, דהוי דת יהודית. ומתמה הד"ח על כנסת הגדולה שדן בזה ונשמט ממנו הר"ן והריטב"א.

וכפי הנראה שכת"ר האמין שכן הוא בר"ן ובריטב"א, אבל מה שנוגע למשא ומתן של הלכה אין דרכי להאמין, אפי' להכי גדול, לכן כשראיתי זה בספר לא האמנתי שכן הוא בר"ן ובריטב"א, דהלא הגמ' הזאת היא מגירסא דינקותא, ועמדתי משתומם על המראה הזה, לכן לא האמנתי שכן הוא בדברי חיים, אבל טרחתי להשיג הדברי חיים (כי הספר אינו תחת ידי) וראיתי שבאמת כן הוא בדברי חיים כמו שכת"ר מעתיק ממנו, וזה תימה גדולה ופליאה עצומה על הדברי חיים, שהרי בר"ן ובריטב"א אין מבואר זה כלל אלא פירוש אחר לגמרי, ומה שמביא הדברי חיים מהשטמ"ק אנו כבר זכינו לחידושי הריטב"א (ומש"כ הריטב"א רמב"ן צ"ל רמב"ם) והוא בפרק כ"ד הלכה י"ח מהלכות אישות, וזה ע"פ פירוש הר"ח בתוס' (כתובות דף עבמחייך דמפרשים דטווה צמר אדום היא טווה שיפול על פניה מזהרוריתו וזה עזות מצח ופריצות. עכ"ל. ובחידושי הריטב"א הלשון הוא "כדרך שעושין נשי הנכרים" וזה הפריצות וכן הוא בר"ן ושטמ"ק, ואין זכר למה שכתב הדברי חיים בשמם "לפי שדומה לשיער".

ואין ספק שמצוה לתרץ את אותו גאון וצדיק ז"ל ולא להשוותו כטועה בדברים המפורשים בראשונים, ונאמר שכיון שכתב הדברי חיים (ביו"ד ח"א) דהמנהג של פאה נכרית בזמנם נובע מקלי העם פחותי הערך ואפיקורסים (וזה לא כמו בזמנינו, שאדרבה הפאה נכרית היא סמל של החרדיות), לכן סבירא ליה דהוי בכלל דת יהודית כמו שאמרו לענין טווה ורד כנגד פניה. אבל הלשון של הד"ח משמע לפי שדומה לשיער, לכן צ"ע טובא מה שמביא הדברי חיים מהראשונים, שאינו מבואר זה כלל בדבריהם".

ופשוט שאין לסמוך על הד"ח לאסור פאות, כשהחלופה היא מטפחות שחורות וכובעי רשת שאת זה ה"דברי חיים" היה אוסר באיסור חמור בהרבה.

7. רבי שלמה קלוגר בספר קנאת סופרים (דף כד ע"ב תשובה ע"ב). וע"ע בספרו שו"ת שנות חיים (סימן שט"ז)

סברתו לאסור היתה משום שכל מה שהתיר המג"א פאה זה כשאף אשה לא הלכה בשיערה, אבל היום כשהולכות בשיער עצמן, יחשבו שאלה שערותיה.

ואין מקום לסברתו כיום, שרוב הנשים הצעירות החרדיות הולכות בפאה נכרית, והרואה יודע שזו פאה ולא מעלה על דעתו שהולכת בגילוי שיער, כי למרות שהחילוניות הולכות בגילוי שיער, עם זאת אין בנמצא אשה חרדית ההולכת בגילוי שיער, ולא שביק היתרא ואכיל איסורא.

8. רבי יצחק לאמפורנטי זצ"ל (רבו של הרמח"ל) בספר פחד יצחק (אות פ)

כתב בערך פאה, את המתירים והאוסרים, ושם משמע מלשונו שאוסר. אך שם הוא מציין לערך "שיער באשה ערוה", ושם הוא הביא גם את דעת המתירים שהתירו "לאשה לעשות פאה נכרית משערותיה אחרי התגלחה", וא"כ הביא את האוסרים והמתירים ולא הכריע.

9. רבי רפאל מילדולה זצ"ל בשו"ת מים רבים (חאהע"ז סי' ל)‏

גם המים רבים אסר מטפחת שחורה, ואסר גם גילוי שיער כל שהוא וצעק חמס, ואיך אפשר להתיר מטפחת על פיו ולאסור דוקא פאה???

הרי הוא צווח ככרוכיא על זה וכתב, "מעתה אצעק חמס וריב על אשר ראו עיני ולא זר במקצת מקומות שעברתי דרך העברה, שהנשים הנשואות מתקשטות בשערן ממש הדבוק לראשן, ומראות השיער לעין כל, אוי לעיניים שכך רואות ואוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה, ומלבד שהאיסור שלפי הפוסקים יש בדבר ג"כ פגם למעלה כי לפי סודות הקבלה אין לאשה להראות שערה לחוץ וכפי אשר כתב הרב בעל הלבושים באה"ע סי' כ"א. ואסיים בלישנא דזוהר קדישא הכתוב בפרשת נשא וכו'... לכן השומע ישמע והחדל יחדל ועליו תבא ברכת טוב. ו"ודאי לא מיירי המים רבים בפרועות ראש ממש דזה דאורייתא היא, א"כ על כרחך מיירי בכעין המנהג שהביא מהר"ם אלשקר" (שו"ת צ"צ).

10. רבי ישראל יעקב אלגאזי זצ"ל בקהלת יעקב (מענה לשון ח"ג, אות רמ)

הר"י אלגאזי הביא את דעת הבאר שבע, ותו לא, וא"כ דעתו כדעת הב"ש, שצריך כיום שני כיסויים גמורים, ומהיכי תיתי לאסור פאה ולהתיר מטפחת? ואם סגי בכיסוי אחד, גם מטפחת מותרת!

11. רבי יהודה אסאד בשו"ת מהרי"א יו"ד סי' שס"ו משום ובחוקותיהם לא תלכו.

טעמו לאסור הוא משום בחוקותיהם לא תלכו, והיום לא שייך זה משום שכל הגויות וכל החילוניות הולכות בשיער עצמן, ורק אשה חולה, או לצורך משחק ותחפושת, לובשת פאה נכרית, וכל ענין הפאה מיוחד לנשים חרדיות. וכפי שכתבו אחרונים רבים.

14. שו"ת יהודה יעלה (חיו"ד סימן שס"ו)

טעמו לאסור הוא משום בחוקותיהם לא תלכו, והיום לא שייך זה משום שכל הגויות וכל החילוניות הולכות בשיער עצמן, ורק אשה חולה, או לצורך משחק ותחפושת, לובשת פאה נכרית, וכל ענין הפאה מיוחד לנשים חרדיות. וכפי שכתבו אחרונים רבים.


17. רבי אברהם פאלג'י זצ"ל, בספר ברך את אברהם (סדר בחוקותי דרוש ב)

מרן הגר"ש משאש כתב על המביא אותו: "גם הביא מדברי הרב בירך את אברהם, שאמר אם הימצא תימצא אחת בעיר בטלה במיעוטה, ומה ראיה היא זו לזמנינו דלא אחת ולא שתים ולא מאה ולא אלף, כולן לובשות פאה נכרית ונעשה מנהג פשוט בעולם, וגם אצל האשכנזים קודם שהתפשט המנהג, היה מנהגם ודאי ללבוש מטפחת או כובע, וא"כ פשט מנהג להתיר".

20. רבי מתתיה אברהם צורמאני זצ"ל, אב"ד בוקרשט, הביא דבריו בשו"ת "וישב יוסף" (יורה דעה סי' ב'. נדפס בשנת תרס"ה).

פסק להתיר פאה נכרית ולא אסר: "יכולה היא שתגן בפאה נכרית, וזה הלכה רווחת, ופוק חזי וכו', דכאן נמצאת הרבנית אשת הגאון המפורסם כקש"ת מאיר בעל המחבר "אבני גזית" והיתה הולכת בפאה נכרית, גם אנן חלקנו בחיים, למה נחמיר גם בזה" (כותב הרשימה העתיק שם זה ישירות מרשימת המתירים...)

23. החתם סופר גדול רבני הונגריה והמפורסם שבהם, בהגהותיו על שו"ע סימן ע"ה.

החת"ס כתב בהגהותיו לשו"ע סי' ע"ה "אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור", היינו כמהר"י פדוואה שיש לכסות הראש בשני כיסויים, וכמו שקלתה דהיינו מטפחת צריכה רדיד עליה, כך גם פאה, ודינה שווה לדין המטפחת. וא"כ כיצד יכולים היום אוסרי הפאה בדורינו להביא מהם ראיה ולהתיר המטפחת?

ועוד יותר מכך, שהרי החת"ס כתב בצוואתו לבני ביתו "תיזהרו מרעת נשים רעות שמוציאין שיער אחד חוץ. וגם אפי' בפאה נכרית אני אוסר עליכם באיסור חמור". הרי לך מפורש שהחמיר הרבה יותר בגילוי מקצת שערות, ולגבי פאה נכרית נקט לשון "אפילו", וא"כ כיצד אפשר להביא ממנו ראיה ולהתיר גילוי מקצת שערות. והרי כמעט שאין אפשרות לכסות במטפחת את הראש כדבעי לבל תיראה שערה אחת, אלא רק עם הרדיד שעליה.

ובנוסף לכך, הרי שכתבו כמה אחרונים ובראשם נכד החת"ס, האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר שליט"א, שדעת חת"ס היתה שלא לאסור את הפאה לרבים, ראה בספר "אפריון חתנים" (סי' י"ח, וכן הוא בשו"ת אמרי סופר) שכתב בלשון זו:

"שלום וכל טוב לכבוד אהובי ידידי... אחר דרישת שלומו הטוב, על דבר דשאילנא קדמיכון בנוגע דעתו של קדושת זקני הגאון חת"ס זצ"ל בענין לבישת פאה נכרית ברה"ר, היות שבהגהותיו לשו"ע על דברי המג"א (סי' ע"ה ס"ק ה') שכתב דהשלטי גיבורים מתיר לכתחילה פאה נכרית, ולא כבאר שבע שדבריו דחויים, ועל זה כתב קדושת זקני זצ"ל דהמעיין בספר באר שבע בפנים יראה כי סוף דבריו נכונים וכו', אבל פאה נכרית לא עדיף מקלתה דאסור כדאיתא בכתובות (עבמחייך ע"ש. ואילו בצוואתו כתב וזה לשונו, בנותי וכלותי תזהרו מרעת נשים רעות שמוציאים אפי' שיער אחד חוץ, ואפילו בפאה נכרית אני אוסר עליכם באיסור גמור. הרי לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו. ושאלתך האם חזר בו החת"ס מצוואתו ממה שכתב בהגהות השו"ע, ולכן לא אסר אלא לבנותיו וכלותיו.

לענ"ד פשוט שדעת קדושת זקני החת"ס זצ"ל בהגהת שו"ע הנ"ל נוטה לאיסור, ומוכח זאת ממה שציין לשאלת יעב"ץ בשלושה מקומות שאסר וכו'. אלא שיש מקום לומר שכתבו דרך משא ומתן של הלכה שאין דברי הב"ש דחויים, כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, וראה בדרשות חת"ס (רנ"ב טור ב') משנת תקצ"ד שדיבר אודות חומר האיסור גילוי שערות, ומסיים והארכתי בזה מפני צורך השעה וכו'.

והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, יש לומר דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המגן אברהם (סי' ע"ה ס"ק ה') ופמ"ג שם באשל אברהם וכו'... ויתכן שגם הגאון משולם איגרא זצ"ל שכיהן ברבנות בפ"ב לפני החת"ס, לא אסרה, על כן לא רצה החת"ס לפרסם בעירו איסור כזה.

ואודות המנהג אצל תלמידי ישיבתנו היקרים הי"ו, דרכי להזהיר בהרבה הזדמנויות שצריך לעמוד על המשמר שלא ילבשו פאות הארוכות והבולטות במראיהן וכיו"ב וכו'". עכ"ל. הרי לך שאפי' נכד החת"ס וממשיך דרכו בדורנו, ראה להתיר פאה נכרית ולאסור רק פאה ארוכה ויוצאת דופן, שזה אסור מדיני הצניעות.

וכן יראה הרואה בצוואתו שמשמע ממנה שאסר רק לבנותיו וכלותיו, והמעיין היטב בהגהתו לשו"ע יראה שלא בא לאסור אלא ציין לדעות האוסרים, וידועים תוקף דברי רבינו הרמ"א ז"ל אצל החת"ס, ולכן כל שלא ציין להלכה שאסור לא התכוון אלא לעורר שיש מקום להחמיר.

28. מהר"ץ חיות בשו"ת מהר"ץ חיות סי' נ"ג.

זה לשונו בשו"ת מהר"ץ חיות סי' נ"ג, "הנה הרב דרכי משה והרב המגן אברהם או"ח סי' ע"ה התירו בפאה נכרית... ועיין עטרת זקנים שם שכתב כי דברי הרמ"א אמורים ע"פ הגהת שלטי גיבורים... והוסיף עוד דאפי' חתכה שיער של עצמה וחיברה אחר כך בראשה אין כאן משום פריעת ראש, והרב הלבוש חולק בזה דדוקא פאה מאשה אחרת מותר... והנה המג"א הביא גם כן דברי הבאר שבע והגאון מהר"י מינץ שאסרו, ובכל זאת חלק עליהם והתיר לכתחילה... ועיין ישועות יעקב שהחזיק גם כן דברי הש"ג והסיר השגת הרב הב"ש מעליו... ובכל זאת אע"ג דהרמ"א ומג"א הסכימו לדעת הש"ג להתיר בפאה נכרית, בכל זאת כיוון דנהגו העם לאסור... לא ערב לבי להתיר".

וכמו כן דחה את דברי שו"ת תשובה מאהבה, שכתב לאסור משום שהפאה נעשית משערות מתים האסורים בהנאה: "ובשערות ידענו כי בארץ בריטניה העניות מגלחות שערותיהן ומוכרות לעשירים... והרופאים מזהירים שלא לקחת שערות מן המתים... וכאן גם כן יש ספק ספיקא", ומסיק "ובכל זאת כיון שכבר נהגו במדינתנו להיות נזהרים... רק חדשים לבקרים באו... ראוי להוכיחם ולהחזירן למנהגם הקודם, אכן אם יבין רו"מ כי לא ישמעו אליו אזי יעלים עיניו". עכ"ל. וא"כ אינו נמנה בין אוסרי הפאה, כי משתמע מדבריו שאין איסור מעיקר הדין בזה, אלא רק במקום שנהגו כולן שלא ללבוש מטפחת ובאה אחת ופרצה גדר, בזה ראוי להוכיחה בדרכי נועם. וגם בפורצת גדר, אם יתכן שלא תשמע, מוטב שתהיה שוגגת ועדיף לא לדבר עמה כלל. וממילא יש לומר שהיום היה מתיר, אחר שהתפשט המנהג של לבישת הפאה בכל אתר ואתר.

34. רבי יצחק שמלעקיש בספרו שו"ת בית יצחק או"ח סי' ט"ו. כותב שיש לחוש לדעת האוסרים שהם גדולי האחרונים והמורים

ה"בית יצחק" האריך להצדיק את הש"ג מכל המשיגים עליו, והשיב דברים נכוחים לחזק את ראיותיו מהגמ'. ולבסוף כתב בזה הלשון: "היוצא מזה לדינא אין להוכיח לאסור פאה נכרית... אמנם יש לחוש", ותו לא, וכתב שם טעם לאסור שמא ילכו בשערות עצמן. והיום נהפוך הוא, שטעם זה שייך ברוב הנשים הלובשות מטפחת, שנגלה שערן מבעד למטפחת, ועוברות על איסור לדעת רוב הפוסקים, ולעיתים עוברות על איסור דאורייתא. והלובשות פאה לעולם לא נגלה שערן, ולא מצינו כיום אשה שלבשה פאה נכרית ואח"כ הורידה והלכה בשערות עצמה.

35. החיד"א בספרו ברכי יוסף או"ח סימן ש"ג סק"ב

ברכי יוסף אמנם כתב שנעלם מהאליה רבה דברי הב"ש, אך שם כתב גם שנעלמו מהיעב"ץ דברי הש"ג, והביא את דברי האוסרים והמתירים, ואין ראיה חותכת מדבריו שדעתו כדעת האוסרים.

ולנו יש יסוד, שהובא בדברי החיד"א בשו"ת חיים שאל (סי' ו'), וזה לשונו: "העידותי בכם היום שכל דין בראשונים ואחרונים שהבאתי בברכי יוסף, אין כוונתי להיות כדל מסכים הולך לענין דינא, שאפשר שלא עמדתי בתשובה ההיא כפי עיוני, רק אגב ריהטא עין לו ראתה והבאתיו כדי להקל מעל המעיין טורח החיפוש... זולת כשאומר בפירוש וכן עיקר, שאז אני מגלה דעתי הקצרה, אבל בלאו הכי רק שאני כותב הדין בסתם בשם אומרו, עדיין טעון לינה בעומקה של הלכה". וא"כ אין כלל מקום להביא ראיה מהחיד"א משם.

49. בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, נכתב שכבר נחלקו בשאלה זו - של פאה נכרית - מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל. ואחד מהם אסר בכל אופן

כבר מנית אותו בסעיף 18...

50. רבי צבי הירש אב"ד פראקנפורט בנו של בעל ההפלאה בלחמי תודה דף י"ט ע"ב

אם נמנה את כל המתירים ובניהם ותלמידיהם וכל אשר להם, בוודאי נגיע לחמש מאות ויותר.
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ג' 12 09, 2014 6:11 pm    
כותרת הודעה:
Re: כיסוי הראש - דת יהודית
תגובה עם ציטוט

Anonymous כתב:
ישנן שתי דעות בהלכה. יש פוסקים רבים שסוברים שצריך דווקא כיסוי ראש.


אני חושב שהפוסקים האוסרים הם בקושי רבע מהמתירים.

להלן רשימה קצרה:

א. הגאון הספרדי רבי יהושע בועז ברוך זצ"ל, בעל "עין משפט" על הש"ס, בספרו "שלטי הגיבורים" על הרי"ף (שבת כ"ט ע"ב מדפי הרי"ף).

ב. הגאון רבי משה אסרליש (הרמ"א) זצ"ל, גדול פוסקי אשכנז, בספרו "דרכי משה" (אורח חיים סי' ש"ג ס"ק ו').

ג. הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל, תלמידו המובהק של הרמ"א, בספרו "לבוש התכלת" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב').

ד. הגאון רבי יהושע וולק כ"ץ זצ"ל, גדול מפרשי חושן משפט, בספרו "פרישה" (על הטור או"ח סי' ש"ג).

ה. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, מגדולי האחרונים, בספרו "מגן אברהם" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ה').

ו. הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר זצ"ל, בעל תוספות יו"ט, בספרו "דברי חמודות" (על הרא"ש ברכות כד. אות קי"ט).

ז. הגאון רבי מנחם מנדל אויערבאך זצ"ל, בספרו "עטרת זקנים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ג').

ח. הגאון רבי שמואל ב"ר יוסף זצ"ל, דיין בעיר קראקא, בספרו "עולת תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ד'. נדפס בשנת תמ"א).

ט. הגאון רבי יהודה ליב פוחוביצר זצ"ל, בספרו "דברי חכמים - מקור חכמה" הקדמון (על השו"ע או"ח סימן ע"ה סעיף א'. נדפס בשנת תנ"ב).

י. הגאון רבי יעקב ב"ר שמואל זצ"ל אב"ד צויזמיר, בשו"ת "בית יעקב" (סי' קנ"ב. נדפס בשנת תנ"ו).

יא. הגאון רבי אליהו שפירא זצ"ל, בספרו "אליה רבה" (על הלבוש או"ח סי' ש"ג ס"ק י"ח).

יב. הגאון רבי ישראל ישעיה ב"ר אברהם זצ"ל, נכד הט"ז, בספרו "באר היטב" הקדמון (על השו"ע או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תס"ח).

יג. הגאון רבי פנחס אויערבאך זצ"ל, מגדולי דייני קראקא, בספרו "הלכה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ב'. נדפס בשנת תע"ז).

יד. הגאון רבי יהודה אשכנזי זצ"ל, בספרו "באר היטב" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה ס"ק ח'. נדפס בשנת תק"ב) ובפירושו לאה"ע (סי' קט"ו ס"ק י', הלכות פריעת ראש).

טו. הגאון רבי יוסף תאומים זצ"ל, מגדולי מפרשי השו"ע, אב"ד פרנקפורט, בספרו "פרי מגדים" (על המג"א או"ח סי' ע"ה, אשל אברהם ס"ק ה', וסי' ש"ג, משבצות זהב ס"ק ט'. נדפס בשנת תקמ"ו).

טז. הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" (על המג"א סי' ע"ה ס"ק ה').

יז. הגאון רבי שלמה חלמא זצ"ל, בעל "מרכבת המשנה" על הרמב"ם, בספרו "שולחן תמיד" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה).

יח. הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים זצ"ל, אב"ד לייפניק, בעל "ברוך טעם", בהגהותיו לשו"ע (או"ח סי' ע"ה).

יט. הגאון הספרדי רבי אהרן אלפנדרי זצ"ל מאיזמיר, בספרו "יד אהרן" (נדפס בשנת תקכ"ו).

כ. הגאון רבי שלמה זלמן מירקש זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקל"א).

כא. הגאון המקובל רבי אברהם מיוחס זצ"ל, מרבני ירושלים, בשו"ת "שדה הארץ" (חלק ג', יו"ד הלכות נדרים סי' י'. נדפס בשנת תקמ"ח).

כב. הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל, בחיבורו ביאור הגר"א (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תקס"ג).

כג. הגאון הספרדי רבי יעקב שמשון שבתי מסיניגאליא זצ"ל, בספרו "שבת של מי" על מסכת שבת (דף סד: ד"ה מתני'. נדפס בליוורנו בשנת תקס"ז).

כד. הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל ה"תניא", ב"שו"ע הרב" (או"ח סי' ע"ה סעיף ד'. הובא לדפוס בשנת תק"ע).

כה. הגאון הספרדי המקובל רבי אליעזר חזן זצ"ל מאיזמיר, מחכמי ישיבת בית אל, בספרו "עמודי ארזים" (פירוש על ספר היראים, חלק א' סי' י"ב ס"ק ז'. נכתב בשנת תק"ע לערך).

כו. הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל', וחלק "באר שבע" למסכת שבת דף ס"ד. נדפס בשנת תקע"ט).

כז. הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה (חלק א' סי' מ"ז. נדפס בשנת תקפ"ו).

כח. הגאון ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל, אב"ד לבוב והגליל, בעל שו"ת שואל ומשיב, בספר "מגן גיבורים" (או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תקפ"ט).

כט. הגאון רבי מרדכי זאב סגל אנטינגא זצ"ל, בעל "מאמר מרדכי", בספר מגן גיבורים הנ"ל שכתב עם גיסו הגאון ר"י נתנזון.

ל. הגאון המקובל רבי אליהו גוטמאכר זצ"ל, אב"ד גריידיץ, מח"ס שו"ת "אדרת אליהו", בהגהותיו למסכת ברכות (כד.) שנדפסו בסוף המסכת.

לא. הגאון הספרדי רבי חיים בנימין פונטרימולי זצ"ל מאזמיר, בספרו "פתח הדביר" (או"ח סי' ע"ה סעיף א'. נדפס בשנת תקצ"ח).

לב. הגאון רבי שלמה הס זצ"ל, אב"ד ור"מ דק"ק דרעזניץ, מגדולי הונגריה בזמן הכת"ס, בשו"ת "כרם שלמה" (או"ח סי' ע"ה) ובחלק אה"ע (סי' צ"א, נדפס בשנת תר"ו).

לג. הגאון הספרדי המפורסם ביושר עיונו, רבי משה כרייף זצ"ל מתוניס, בספרו "באר משה" על מסכת נזיר (דף כ"ח ע"א. נדפס בשנת תרי"ב).

לד. הגאון הספרדי רבי יהושע שלמה ארדיט זצ"ל, ר"מ דק"ק איזמיר, בספרו "חינא וחיסדא" (למסכת כתובות ס"ו ע"ב. נדפס בשנת תרי"ט).

לה. הגאון הספרדי רבי חיים בנבנישתי זצ"ל, בספרו "כנסת הגדולה" (נדפס בשנת תרכ"א), באה"ע סי' קט"ו, ששם עיקר הלכות כיסוי הראש, וכן באו"ח סי' ש"ג, וכן בספר "שיירי כנה"ג" או"ח סי' ע"ה (שהוא משנה אחרונה, ונכתב לאחר ספר כנה"ג על או"ח).

לו. הגאון הספרדי רבי יהודה שמואל אשכנזי זצ"ל, בסידור "בית עובד" (סדר תפילה כמנהג ק"ק ספרדים, נדפס בליוורנו בשנת תרכ"ב).

לז. הגאון רבי יוסף רוזין זצ"ל, אב"ד טעלז, בשו"ת "עדות ביהוסף" (סי' כ"ט. נדפס בשנת תרכ"ו).

לח. הגאון רבי ישכר דובעריש זצ"ל, בספרו "עבודת היום" (סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרכ"ז).

לט. הגאון הספרדי רבי יצחק אבולעפיא זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (חלק ו' אה"ע סי' ו'. נדפס בשנת תרל"א).

מ. הגאון הספרדי רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

מא. הגאון הספרדי רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.

מב. הגאון הספרדי רבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא, שהובאו דבריו בשו"ת הנ"ל.

מג. גאון נוסף בדור שלפניהם, שהוזכר בשו"ת פני יצחק הנ"ל לאחר הסכמת חכמי ארם צובא, ושם נכתב שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ומהר"א סתהון זצ"ל, וא"כ אחד מהם התיר.

מד. הגאון רבי ישראל מרדכי טונקלאנג זצ"ל, דיין ומו"צ דק"ק ווארשא, בספרו "שולחן המערכה" (חלק א' סי' ט"ו אות מ' סעיף ג', ובביאורים "היכל התשובה" ס"ק ה' שם. נדפס בשנת תרמ"א).

מה. הגאון רבי דוד יהודה זילברשטיין זצ"ל, בשו"ת "שבילי דוד" (או"ח סי' ב'. נדפס בשנת תרמ"ד).

מו. הגאון רבי יעקב צבי זצ"ל, מח"ס תפארת יעקב על המשניות, בספרו "טהרת השולחן" המובא בסוף ספר "פתחי עולם" (על השו"ע סי' ע"ה. נדפס בשנת תרמ"ט).

מז. הגאון רבי משה שיק זצ"ל, מגדולי רבני הונגריה, בשו"ת מהר"ם שיק (יורה דעה סי' שמ"ט).

מח. הגאון רבי יעקב לוברבוים זצ"ל מליסא, בעל "חוות דעת", ו"נתיבות המשפט", בשו"ע הקצר שחיבר בהלכות תפילה, הנקרא "דרך החיים" (סי' כ"ו סעיף ל"ב. נדפס בשנת תרנ"א).

מט. הגאון רבי יהושע טרייטיל זצ"ל, בספרו "חדוות יהושע" (סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תרנ"ד).

נ. הגאון רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל, אב"ד דק"ק פראנקפורט, בספרו "חורב" (פרק פ"א סי' תקל"ט. נדפס בשנת תרנ"ג).

נא. הגאון רבי שלמה הכהן קליין זצ"ל, אב"ד דק"ק זענטא, בספרו "ליקוטי שלמה" (או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נדפס בשנת תרנ"ד).

נב. הגאון הספרדי רבי דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל, ר"מ ומו"צ בעיר צנעא, מגדולי פוסקי תימן, בספרו "שתילי זיתים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ה'. נדפס בשנת תרנ"ה).

נג. הגאון רבי מתתיה אברהם צורמאני זצ"ל, אב"ד בוקרשט, הביא דבריו בשו"ת "וישב יוסף" (יורה דעה סי' ב'. נדפס בשנת תרס"ה).

נד. הגאון רבי שמעון סידאן זצ"ל, רבה של העיר טירנויא והגליל, בספרו "שבט שמעון" (חלק ג', קידושין ל"א. נדפס בשנת תרמ"ח).

נה. הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל, אב"ד דק"ק טאב והגליל, בשו"ת "נחלת בנימין" (סי' כ"ו. נדפס בשנת תרמ"ט).

נו. הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל, ראש ישיבת נובהרדוק ומגדולי הדור ההוא, חמיו של הנצי"ב מוולווז'ין, בספרו "ערוך השולחן" (או"ח סי' ע"ה ס"ק ו'. נדפס בשנת תרנ"א), ובסי' ש"ג (ס"ק י"ז).

נז. הגאון רבי שמואל הכהן בורשטיין זצ"ל, אב"ד שיטאווא, בספרו "מנחת שבת" (על קיצור שו"ע, הלכות שבת סי' פ"ד ס"ק ס"ב. נדפס בשנת תרנ"ז).

נח. הגאון רבי יעקב שלום סופר זצ"ל (בנו של ה"מחנה חיים"), דיין ומו"צ בעיר פעסט, בספרו "תורת חיים" על השו"ע (סי' ע"ה ס"ק ז'. נדפס בשנת תרנ"ז).

נט. הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל, רב דק"ק ברלין וראש בית המדרש לרבנים בגרמניה, תלמידו המובהק של בעל ה"ערוך לנר", בשו"ת רבי עזריאל (חלק ב', אה"ע סי' ל"ו, נדפס בשנת תרנ"ט).

ס. הגאון הספרדי המקובל רבי אליהו סלימאן מני זצ"ל, ראב"ד חברון, בספרו "שיח יצחק" (דיני ק"ש סעיף ע'. נדפס בשנת תרס"ב), וכן בספר זכרונות אליהו (חלק א' מערכת פ' אות ג').

סא. הגאון רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" (על המג"א או"ח סי' ע"ה. נדפס בשנת תרס"ה).

סב. הגאון הספרדי רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל", המאסף לכל הפוסקים הספרדים, בספרו "כף החיים" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק י"ט וס"ק כ'. נדפס בשנת תרס"ה), ובסי' ש"ג (ס"ק נ"ה וס"ק נ"ח).

סג. הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר זצ"ל, רב דק"ק דאלינא, בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב'. נכתב בשנת תרס"ו).

סד. הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל (ה"חפץ חיים"), ראש ישיבת ראדין, הפוסק העיקרי של יהדות אשכנז, בספרו "משנה ברורה" (על השו"ע סי' ע"ה ס"ק ט"ו. נדפס בשנת תרס"ז).

סה. הגאון רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ב"ספר התולדות" (פרק י"א - איגרות קודש דף רכ"ז, וכן בספר "איגרות קודש" להריי"צ, איגרת א'תתנ"ג).

סו. הגאון רבי מיכאל זאב זאבאצקי זצ"ל, אב"ד דק"ק פראשאוויץ, בספרו "מתנה טובה" (שבת ס"ד ע"ב. נדפס בשנת תרס"ח).

סז. הגאון רבי שבתי פיינבערג זצ"ל, רב במיכיילישאק (וילנא), בספרו "אפיקי מגינים" (על השו"ע או"ח סי' ע"ה סעיף ב' ס"ק י"ב. נדפס בשנת תרס"ט).

סח. הגאון רבי אליהו מרדכי הלוי וואלקובסקי זצ"ל, בספרו "שולחן הטהור" על מסכת ברכות (דף כ"ד ע"א, מערכת השולחן ס"ק כ"ב. נדפס בשנת תרע"א).

סט. הגאון רבי יעקב אשר הלוי גראייבסקי זצ"ל, מחכמי ירושלים (הגר"ש סלאנט זצ"ל כתב על ספרו כי הוא החיבור הראשון מתורת ארץ ישראל שנתחבר מראשית היישוב האשכנזי בירושלים), בספרו "ברית עולם - שבט הלוי" (יבמות מח. ד"ה וגלחה).

ע. הגאון רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב דק"ק פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" (סי' כ"ו. נכתב בשנת תרע"ד).

עא. הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, אמר שמעיקר הדין פאה נכרית מותרת, ורק תקנה היתה בירושלים באותו הזמן, שלא ללבוש פאה נכרית. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו, בספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ב).

עב. הגאון רבי יצחק בלאזר זצ"ל, הידוע בשם רבי איצלה פטרבורגר, מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט, רבה של פטרבורג, ואביה הרוחני של ישיבת "קלם" לאחר פטירתו של ה"סבא מקלם", עמד על כך שאשתו תלבש פאה נכרית, נגד מנהג ירושלים בזמן ההוא. כן העיד הגר"ח קיינבסקי שליט"א בשם אביו בספר הנ"ל, וכן העיד הגרי"ש אלישיב.

עג. הגאון רבי משה צבי לנדא זצ"ל, אב"ד ק"ק קליינווארדיין, בספרו "שולחן מלכים" (על קיצור שו"ע סי' ה' סעיף ט"ז, "הלכה למשה" ס"ק קמ"ז. נדפס בשנת תרצ"א).

עד. הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל, רב ואב"ד דקהל יראים קרלסרווה, בשו"ת "סתרי ומגיני" (חלק ב' סי' מ"ד, נדפס בשנת תרצ"ב).

עה. הגאון רבי חיים זלמן צבי שרל זצ"ל, אב"ד אייזפוטע, בספרו "דברי חיים" (חלק א' על מסכת עבודה זרה, ענין מראית העין אות ב'. נדפס בשנת תרצ"ו).

עו. הגאון רבי שלום יוסף הלוי פייגנבויים זצ"ל, אב"ד דק"ק לאקאטש, בשו"ת "משיב שלום" (סי' ל"ד. נדפס בשנת תרצ"א).

עז. הגאון רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (חלק ב' סי' י'. נכתב בשנת תרצ"ב).

עח. הגאון רבי יצחק מאיר פצינר זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך" (על הרמב"ם הלכות אישות, פרק י"ג הלכה י"א בהערה. נדפס בשנת תרח"צ).

עט. הגאון רבי רפאל זילבער זצ"ל, אב"ד פריימאן, בספרו "מרפא לנפש" (חלק ב' סי' כ"ח. נדפס בשנת תש"י).

פ. הגאון הספרדי רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (חלק ז', אה"ע סי' צ"ד).

פא. הגאון רבי יעקב צבי כ"ץ, אב"ד דק"ק הידוסובוסלו והגלילות, בספרו "לקט הקמח החדש" (סי' ע"ה ס"ק י"ט - כ"ב).

פב. הגאון רבי אשר אנשיל כץ זצ"ל, אב"ד סערדאהעלי. בשו"ת "ולאשר אמר", בהקדמת בן המחבר (בעל "ויאמר יהושע").

פג. הגאון רבי שלום מאסקאוויטש מלונדון זצ"ל, אב"ד שאץ, בצוואתו שהובאה בכמה מקומות בספריו (הקדמת ספר "דעת שלום" על פרק שירה, וכן בספר דעת שלום על הרמב"ם דף נ"ב, ובסוף ספר "אור הגנוז" על הגש"פ, ובספר "מים רבים").

פד. הגאון רבי דב בעריש ווידנפלד זצ"ל, הגאון מטשעבין, בשו"ת "דובב מישרים" (חלק א' סי' קכ"ד).

פה. הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ זצ"ל, בעל ה"חזון איש", אמר כי יש יתרון לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את השערות היטב, ובמטפחת אין זה תמיד מכוסה, והובאו דבריו בספר "דינים והנהגות מהחזון איש" (חלק ב' פ"ח אות ט').

פו. הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, הרב מבריסק, אמר על ענין הפאה שיש היתר בזה, ו"הנח להם לישראל" גם אם ההיתר קלוש (והובאו דבריו בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק" חלק ב' עמ' מ"ז).

פ.ז. הגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, בשו"ת "הר צבי" (אה"ע ח"א סי' פ"ט).

פח. הגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז).

פט. הגאון הספרדי רבי רפאל ברוך טולדנו זצ"ל, רב ראשי וראב"ד בעיר מקנאס במרוקו, בספרו קיצור שולחן ערוך חלק א' (או"ח סי' קע"א סעיף ב').

צ. הגאון הספרדי רבי יוסף משאש זצ"ל, ראב"ד במרוקו ורבה של חיפה, בספרו "אוצר המכתבים" חלק ג' (מכתב א'תשצ"ח), כתב להתיר פאה נכרית (ועיין עוד בדבריו שם סי' א'תתפ"ד, ובשו"ת "מים חיים").

צא. הגאון הספרדי רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל (אחיו של רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל), המכונה "בבא חאקי", רבה של רמלה ולוד, וממנהיגי יהדות מרוקו, במכתב כת"י מיום כ' בתמוז תשכ"ו, הובא בספר "סידנא בבא חאקי" המספר על תולדות חייו (עמ' שפ"א), לשאלת השואל האם מותר לאשה לצאת בפאה נכרית, כתב: "בקשר לצניעות בנשים... דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שיש לסמוך עליהם.

צב. הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, הרב הראשי לישראל, בשו"ת "שבט מיהודה" (חלק ב', אה"ע סי' ל"ה).

צג. הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ראש מועצת גדולי התורה בארה"ב, וראש ישיבת תפארת ירושלים, גדול הפוסקים בארה"ב, בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע חלק ב' סי' י"ב).

צד. הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב דק"ק חרדים בחיפה וראש בית המדרש להוראה שם, במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" (קובץ ט'), ובשו"ת "פאת שדך" (חלק ג' סי' ל"ד).

צה. הגאון רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר האחרון מליובאוויטש, הובאו דבריו בספר "שערי הלכה ומנהג" (אה"ע סי' נ'), וכן בספרים תורת מנחם, ליקוטי שיחות, אגרות קודש (אגרות קודש חלק י"ט איגרת ז'תכ"ה, חלק ט"ו איגרת ה'תקי"ג ועוד עשרות מקומות).

צו. הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, ראש ישיבת "קול תורה", בספר "שולחן שלמה" (חלק א' סי' ש"ג אות י"ב), ובספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, חלק א' עמ' שי"ד).

צז. הגאון הספרדי רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הפוסקים בדורנו, בשו"ת "אור לציון" (חלק א' סי' י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז).

צח. הגאון הספרדי רבי חיים כסאר זצ"ל, מגדולי חכמי תימן בדורנו, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג').

צט. הגאון הספרדי רבי שלום משאש זצ"ל, רבה של יהדות מרוקו בדורנו, הרב הראשי וראב"ד ירושלים, בשו"ת "תבואות שמש" (חלק אה"ע סי' קל"ז-קל"ח) ושו"ת "שמש ומגן" (חלק ב' אה"ע סי' ט"ו-י"ז, וחלק ד' אה"ע סי' צ"ג).

ק. הגאון רבי ישראל יעקב פיעקארסקי זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק בית יעקב בארה"ב, בהסכמה לספר "כבודה בת מלך".

קא. הגאון רבי זלמן רוטנברג זצ"ל, ראש ישיבת בית מאיר, בהסכמה לספר "כפתור ופרח".

קב. הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"א סי' נ', חלק י' סי' כ"ח, חלק י"ב סי' מ"א, חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו, וחלק י"ד סי' מ"ח).

קג. הגאון רבי אליהו כ"ץ זצ"ל, ראב"ד באר שבע, בשו"ת "באר אליהו" (אה"ע סי' כ"ב), בתשובה שהשיב להרב אליהו לבנון ויספיש שליט"א (מח"ס "כדת וכדין" בהיתר לבישת פאה).

קד. הגאון רבי מאיר זאב גאלדבערגער, אב"ד דק"ק פעלעדיהאזא בהונגריה (ואח"כ בברוקלין), בספרו "אמרי המז"ג" על ששה סדרי משנה (שבת פ"ו).

קה. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, חבר אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה, בספרו "כבודה בת מלך" (עמ' ס"ד).

קו. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה" (סי' א').

קז. הגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, רב ואב"ד במעפיס ארה"ב, בשו"ת "רבבות אפרים" (חלק ו' סי' ת"ס ענף ז', וחלק ז' סי' רמ"ג וסי' תכ"ט).

קח. הגאון רבי חיים ישעיה קעניג שליט"א, אב"ד ור"מ דק"ק יאקע בברוקלין ניו יורק, הובאו דבריו בשו"ת "רבבות אפרים" הנ"ל.

קט. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, מגדולי דורנו, בוידאו שפורסם בתקשורת מפגישתו עם כמה ת"ח, אמר שפאה היא כיסוי ראש לכתחילה ולא בדיעבד. וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

קי. הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, מגדולי דורנו, בספרו "שונה הלכות" (חלק א', סי' ע"ה ס"ק כ"ב), ובספר "אורחות רבנו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג), ובמענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד), ענה הרב: "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות", וראה עוד בספר "מאיר עוז" (סי' ע"ה סעיף ב' אות ב').

קיא. הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, ראב"ד בבני ברק וראש כולל חזון איש, בספרו "חוט שני" (חלק ג', על שו"ע אה"ע סי' כ"א הנדפס בסוף הספר).

קיב. הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל אוהל תורה, מתלמידי החזו"א והגר"א קוטלר זצ"ל, בשו"ת "אור יצחק" (אה"ע סי' ג').

קיג. הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א, רב דקהל חסידים רמת אלחנן, ואב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א, בהסכמה לספר "כפתור ופרח".

קיד. הגאון רבי יעקב פוזן שליט"א, רב דק"ק זכרון יעקב, ודומ"צ בבית דינו של הגר"נ קרליץ שליט"א, במכתב פרטי שכתב לאדם ששלח לו מאמר לאסור פאה נכרית, והתפרסם בציבור.

קטו. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק אופקים, מח"ס "שיח תפילה", ועוד ספרים רבים, בספרו "שערי תורת הבית" (פרק ה' עמ' שי"ד).

קטז. הגאון רבי חיים ישראל פסח פיינהנדלר זצ"ל, לשעבר רב ומו"צ בנתיבות ואח"כ רב ומו"צ בשכונת רוממה בירושלים, בספרו "אבני ישפה" (חלק ה' סי' קמ"ה).

קיז. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מגדולי רבני חסידות ברסלב, הובאו דבריו בספר "שיחות מוהרא"ש" (חלק ט' וחלק י"ג), בספרו "אשר בנחל" (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד), ובחלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה, ובחוברת "אשה צנועה".

קיח. הגאון רבי חיים הלוי פרדס שליט"א, אב"ד תל אביב, בספרו "תורתך שעשועי" (פרשת נשא).

קיט. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות בני ברק, בספרו "אום אני חומה" (דף צ"ד) ובספר "והיה מחניך קדוש" (שיעורים בהלכות צניעות - דף י"ז).

קכ. הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם לנשות כפר חב"ד.

קכא. הגאון רבי חיים דב אלטוסקי שליט"א, מראשי ישיבת "תורה אור" וחתן הגרח"פ שיינברג שליט"א, בספרו "חידושי בתרא" על מסכת שבת והפוסקים (דף סד:), ועל משנה ברורה (הלכות ק"ש).

קכב. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס נטעי גבריאל, בקובץ "אור ישראל" ל"ו, ובקובץ אור ישראל ל"ז.

קכג. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, מגדולי דורנו, הובאו דבריו בקובץ בית הלל (קובץ י"ט).

קכד. הגאון הספרדי רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, הראשון לציון ומלפנים הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שיש לנשים הלובשות פאה על מי לסמוך, ובפרט שרבים וטובים נהגו להקל, ויש למחות באלה היוצאים נגד לובשות הפאה בפרסומים השונים:

"בענין זה כתבו ראשונים ואחרונים, וכדרכה של תורה - יש מחמירים ויש מתירים, ולא לנו שנכריע בהלכה זו. על כגון דא נאמר: "המיקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תבוא עליו ברכה". ונכון לצאת נגד היוצאים ביד רמה נגד המקילים, בפרסומים השונים, לפי שאין זה דרכה של תורה, ובפרט שרבים וטובים נהגו בזה להקל".

קכה. הגאון הספרדי רבי עזריה בסיס שליט"א, רבה של ראש העין, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שההולכות בפאה יש להן על מי לסמוך, גאונים וצדיקים כהחזון איש והגר"ש משאש זצ"ל, ובפרט שעיקר האיסור הוא משום מראית העין דרבנן, ובכל מקום שחלוקים הפוסקים באיסור דרבנן הלך אחר המיקל:

"ההולכות בפאה נכרית, יש להם על מי שיסמוכו, גאונים וצדיקים כהחזון איש והגאון הגדול הרב משאש זצוק"ל, ועוד ועוד... ואחר שאין בזה איסור תורה אלא איסור מראית העין, אזלינן לכללין דכל מקום שחלוקים הפוסקים באיסור דרבנן הלך אחר המיקל, כיעויין ברמ"א חושן המשפט סי' כ"ה סעיף ב' ומשם בארה".

קכו. הגאון הספרדי רבי אליהו אברז'ל שליט"א, ראש אבות בתי הדין הרבני בירושלים, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שיש ללובשות פאה על מה שיסמוכו, וראוי ללמד עליהן זכות. ובשו"ת "דברות אליהו" (חלק ז' יורה דעה סי' מ"ו) כתב גם להתיר פאה נכרית מהודו, וזה לשונו: "המורם מהאמור, שלא להביא שערות לפאות נשים מהודו סתם, אלא ממקום שמוכרים אותו לא דרך בית ע"ז, אלא דרך אנשים פרטיים... אלה שכבר קנו פאות כאלו יש להקל להם להמשיך להשתמש".

קכז. הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שבפאה נכרית אין משום מראית העין, אחר שנהגו בה אלפים ורבבות ע"פ גדולי הפוסקים שבכל דור ודור:

"ידוע, שלאלפים ורבבות בנות ישראל צנועות ויר"ש לובשות פאה נכרית, כפי שפסקו גאוני ומורי הדורות עד ימינו אלה. מעתה לומר, שיש מראית עין שכולן עושות עבירה, כי הולכות גלויות שערן, אינו אלא לעבור על דברי יהושע בן פרחיה (אבות א, ו) "הוי דן את כל האדם לכף זכות". וע"ש בפירוש רבינו יונה למשנה, וכמו שהאירו והעירו רבותינו".

קכח. הגאון הספרדי רבי שלמה קורח שליט"א, רב העיר ואב"ד בני ברק, זקן רבני תימן, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שיש לנשים הלובשות פאה על מי לסמוך, ורק בתימן ומקומות כיו"ב שלא הלכו בפאה, שייך לאסור פאה מפני מנהג המקום, אך בא"י אין שייך לאסור אחר שפשט המנהג.

קכט. הגאון הספרדי רבי אברהם שלוש שליט"א, רב העיר כפר סבא, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שהלובשות פאה יש להן על מה שיסמוכו.

קל. הגאון הספרדי רבי משה אלחרר שליט"א, רבה של העיר שלומי, בהסכמה לאחד הספרים, כתב שמותר לאשה ללכת בפאה צנועה, והרוצה להחמיר יחמיר לבני ביתו, ולא יכפה דעתו על אחרים:

"אין ספק שאותם גאוני ישראל בדורנו שאומרים בשמם שמדברים בזלזול ובתקיפות גדולה נגד לובשות הפאות, יתקיים בהם "הדר הוא לכל חסידיו", ויחזרו לדבר ולכתוב בלשון של כבוד, ומודים דרבנן היינו שבחייהו, ובמיוחד שעדיין חיים עמנו ויחיו לאורך ימים טובים גאונים שגם גדולים בתורה וגם מודים על האמת, ועוד בחייהם אומרים בשמם דברים של זלזול שקשה להעלות על הדעת שאמרום, ואולי סוף סוף תיפסק בתחום הזה אופנת "מודעות הרחוב", והפרסומים המופיעים מעת לעת בעלונים הנקראים "עלונים דתיים", שרמת דתיותם נקבעת לפי רמת הזלזול והשנאה וההשמצה למי שהולכת בפאה נכרית, או מי שלא פוסק כמו אותם לבלרים שאין דעת חכמים נוחה מהם. וזו דרכה של תורה, לנהוג בכבוד אמיתי כלפי מי שאיננו פוסק כמותי, והרוצה להחמיר, יחמיר בביתו ובחומותיו: "אתהלך בתום לבבי בקרב ביתי".
חזור למעלה
הצג הודעות קודמות:   
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> על דעת הקהל כל הזמנים הם שעון ארץ הקודש (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור אל:  
אתה יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה יכול להעלות קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים בפורום זה


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb