chabad info | חב''ד אינפו
 שאלות נפוצותשאלות נפוצות   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   הרשמההרשמה 
 כרטיס אישיכרטיס אישי   התחבר כדי לבדוק מסרים אישייםהתחבר כדי לבדוק מסרים אישיים   התחברהתחבר 

דעת הרבי בנושא ישיבה מעורבת בכינוסים/ דינרים

 
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> הערות התמימים ואנ''ש
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
שליח הרבי מה"מ
אורח





הודעהנשלח: ג' 03 11, 2008 9:37 pm    
כותרת הודעה:
דעת הרבי בנושא ישיבה מעורבת בכינוסים/ דינרים
תגובה עם ציטוט

לאחרוה (עידן הפירסום החזותי המהיר) נערכים כנוסים / דינרים בבתי חב"ד או לטובת בתי חב"ד ע"י השליחים. הכנוסים נערכים בישיבה מעורבת של נשים וגברים יחדיו באופן הנראה, לפחות ע"פ הפיסומים, של תערובת מוחלטת.

רציתי לדעת מה דעת הרבי מה"מ בנידון (אני נערך לסעודת פורים למקורבים וכן סדר ליל הסדר) האירוע יש להדגיש נערך בחסות ובשם בית חב"ד.

(נא להביא ראיות מהכתוב!)
חזור למעלה
אורח






הודעהנשלח: ו' 03 14, 2008 4:43 am    
כותרת הודעה:
תגובה עם ציטוט

בודאי לא אנסה להגיד שזהו הכל (וראה להלן), אבל עם-כל-זה, הרי לפניך משהו משיטת הרבי בנושא אירועים מעורבים:

והוא, מתוך מאמריו של הרב יוסף ש. גינזבורג שי' - רב אזורי עומר (ביחד עם הערות ההלכתיים שכתב הרב הנ"ל, בצידו):

הננו לפרסם בזה התכתבות בנדון עם הרה"ח ר' יהודה ליב שיחי' גרונר[3]:

השאלה : אודה לכת"ר אם יש בידו דברים ברורים בעניין מחיצה באירועים[4] שאינם של שמחה[5] ושאינם תפילה וכדומה[6].

ובפרט – איך להבין את מה שב'יחידות כללית' וכן בכינוסי-ילדים[7] (בצדדים נפרדים), לאחר מנחה בהשתתפות הרבי לא היתה מחיצה, וכן הנפוץ ביותר בבתי חב"ד בארה"ק ובכל העולם לערוך 'סדרים', סעודות-חג, דינער'ס וכדומה [וגם בהשתתפות אנ"ש] "משפחות משפחות", או בטורים נפרדים ללא מחיצה, ואף בתערובת סתם, בלית-ברירה.

בקיץ תשל"ז או תשל"ט התייעצתי בנושא זה עם הרב חודקוב ז"ל, ואמר לי (ייתכן שזה מדעתו האישית ולא 'מלמעלה'): "אתה – אל תעשה 'שריפה'. אם אחרים [כמו בית-ספר תיכון כלשהו] יעשו, ויזמינו אותך 'לכבות' [להרצות וכדומה] – מותר לך ללכת לשם".

הרב י.ש. גינזבורג, עומר

התשובה: לא שמעתי בזה שום הוראות.

יש ארגון חרדי בברוקלין, העורך פעם בשנה 'קונצרט חזנות'. באחת השנים הזמינו את ר' אברהם הכהן שיחי' פריד שיופיע אצלם, והסכים בתנאי שיפרידו בין הגברים והנשים (ישיבה בטורים נפרדים, ללא מחיצה). הם טענו שזה יכול לגרוע במספר המשתתפים, ופנו לרבי. המענה שקיבלו היה: התערובות – איסור ודאי, הגרעון – ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי[8]. וכן עשו. ובאותה שנה היה להם מספר גדול יותר של משתתפים.

היחיד שעשה מחיצה ב'דינער' שאירגן לטובת המוסד שלו ['אוהלי תורה'], היה ר' מיכאל ע"ה טייטלבוים.

[ואולי סומכים על דברי הלבוש בסוף חאו"ח[9] שאפילו בנוגע לשבע-ברכות כותב "ואין נזהרים עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה, וכיוון דדשו דשו"].

הרב יהודה לייב גרונר, ברוקלין נ.י.

________

[3] ההערות דלהלן, וכן כמה תיקונים בגוף הבירור, נוספו לקראת ההדפסה.

[4] את חובת ההפרדה ב'שמחת בית השואבה' שבמקדש, למדו בגמרא (סוכה נא,ב - נב,א) בקל-וחומר מההספד שיהיה לעתיד לבוא (זכריה יב,יב) "משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד", הרי שבמקום קיבוץ אנשים ונשים, אפילו שלא לשמחה, ולע"ל, כשאין יצה"ר שולט כלל [ראה בפירש"י שם. ועכ"פ צ"ע עפ"ז על כל השקו"ט דלהלן מה מטרת המחיצה], צ"ל הפרדה ביניהם. ההפרדה שם היתה במיפלסים שונים (אם כי בפיה"מ מהדורת קאפח איתא "ומקום גדור לנשים").

ובשו"ת אגרות-משה או"ח ח"א סי' לט מסיק מזה, שבכל מקום קיבוץ, כמו ההספד שלא מצינו שהיה במקדש, צריך מחיצה מדאורייתא, ולדעתו – לא משום ההסתכלות עצמה (כמ"ש בתויו"ט מלשון פיה"מ להרמב"ם שם, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' עז וזכרון יהודה או"ח סי' סב. וכ"פ שבעים רבנים וביניהם בעל קיצור שו"ע, כמובא בשו"ת ציץ-אליעזר ח"ז סי' ח. ובדורנו: שבט-הלוי ח"א סי' כט. באר-משה ח"ד סי' קמז. משנה-הלכות ח"ז סי' יב. דברי-יואל ח"א או"ח סי' י. וכן דעת הרבי – 'שערי הלכה ומנהג' או"ח ח"א עמ' קצח) אלא למנוע קלות ראש – דיבור ונגיעה (כלשונו בס' היד, הל' לולב פ"ח הי"ב והל' ביהב"ח פ"ה ה"ט: "שלא יתערבו", וכ"ה במאירי שם).

מאידך בשו"ת שרידי-אש (ח"ב סי' ח. במהדורה החדשה: ח"א סי' עז) כתב שבגמ' סוכה חייבו הפרדה רק באסיפות של רשות [והאמור במרדכי שהובא בשו"ע או"ח ר"ס שטו אודות מחיצה בשעת הדרשה – הוא לדעתו רק ממידת חסידות שנהגו בעבר. ולכאורה, כן דעת דרך-פיקודיך (מצווה לה), 'שערים מצויינים בהלכה' (לקיצושו"ע קמט ס"ק א), ושו"ת שארית-ישראל (אה"ע סי' ח) המלמדים זכות על המקילין בזה. מאידך בס' דבר-הלכה (להרב אברהם הלוי הורביץ ז"ל, סי' טו סי"ג) כתב שבדרשה צריך מחיצה מדינא דגמרא, ע"פ הגמ' קידושין פא,א. אבל דווקא שם ובפירש"י משמע שלא היתה מחיצה אלא רק אמצעי שלא יעברו מאלה לאלה, ראה ב'פרדס חב"ד' דלהלן, עמ' 141], ולדעתו רק בביהכ"נ יש תקנה קדומה לעשות מחיצות גבוהות ביניהם, אבל בשאר אסיפות די בישיבה בספסלים נפרדים, עיי"ש. (וראה גם בשערי הל' ומנהג ח"ג עמ' רמג, שהרבי התיר בשנת תשל"ט, ב'מדינה ההיא' בלבד, לסדר שיעורי תורה מעורבים לגברים ונשים ללא מחיצה, כשאחד התנאים היה ישיבה נפרדת. ועיין בשו"ת אגרות-משה או"ח סי' מד).

ובשו"ת אג"מ הנ"ל סי' מא שינה דעתו וכתב דרך שלישית בזה, שחיוב מחיצה הוא רק במקום שיש חיוב להתקבץ (שזה כולל את ההספד), אבל במקום שאין חיוב כמו דברי הרשות ואף בחתונות, מסתפק אם יש איסור ללא מחיצה, וראייתו ממה שאכלו אנשים ונשים את הפסח יחד בחבורה – שאסור להציב מחיצה בתוכה (וכבר העירו, שאולי מדובר שם בקבוצה קטנה, ואכן בתשובתו באו"ח ח"ה סי' יב ס"ב מסיק שכשיש רק שתי נשים באקראי א"צ מחיצה, ומאידך שבמקום הפתוח לרבים צריך מדינא תמיד מחיצה. ועיי"ש גם בסי' יא, שמיקל בדרשה בישיבה נפרדת ללא מחיצה רק בלית-ברירה, וזו כנראה משנה אחרונה שלו. וראה מה שדן בדעתו ובדעות אחרות בשנתון 'תחומין' כ, עמ' 168. אגב, שם צויין לאג"מ או"ח ח"ד סי' כג, ולא מצאתי זאת).

[5] בשמחות – החובה גדולה יותר כנ"ל, וכן נפסק (ברמב"ם הל' יו"ט פ"ו הכ"א ובטושו"ע או"ח סי' תקכט ס"ד) ש"חייבים בי"ד להעמיד שוטרים ברגלים...". וידועים דברי הרבי התקיפים בקשר לשמחת נישואין, באג"ק כרך ט עמ' ג, ובלה"ק – 'שערי הלכה ומנהג' חלק אה"ע סי' קכו. וראה בירור בנושא זה ב'התקשרות' גיליון תקפ"ח (שבת בראשית) עמ' 11 ואילך.

[6] ראה הלשון בשו"ת חת"ם-סופר חו"מ סי' קצ ("במקום תפילה") ובשו"ת תלמידו מהר"ם שיק או"ח סי' עז ("בביהכ"נ, מקדש מעט"). וראה בשו"ת אג"מ סי' מא הנ"ל ד"ה ומה שרצה, שדחה בשתי ידים את הטענה שבשעת התפילה אין איסור "מעורבין" כי אין לחוש אז לקלות ראש, ואדרבה כתב שהיה מקום לומר שבתפילה החיוב גדול יותר כי אז צ"ל ביראה, היפך קלות ראש. וראה גם בח"ה סי' יב ס"א, ומש"כ ביו"ד ח"ב סו"ס קט שייצאו הנשים כשרוצים להתפלל. ב'פרדס חב"ד' גיליון 13 עמ' 95 דן הרב ברוך שי' אבערלאנדער בארוכה בדעת הרבי ובדעת האג"מ ואחרים בדבר מחיצה בביהכ"נ ובאירועים, ובהבדל שבין שני החיובים (כמה ציונים העתקתי ממנו, ומהנוסח המורחב שטרם פורסם, ות"ח לו).

[7] משא"כ בכינוסי זקנים (מ'תפארת זקנים – לוי יצחק' ו'תפארת חכמת נשים') כן היתה מחיצה. ואולי לא נזקקו למחיצה ב'יחידות' שעמדו בה כולם במורא לפני הרבי יותר מאשר בסתם כינוס, והילדים שלפני בר-מצווה עדיין אין בהם יצר כל-כך, ואף המדריכים והמדריכות היו טרודים בשמירה על הילדים (וראה 'פרדס חב"ד' שם ס"ע 147 בהערה).

[8] בס' 'דבר מלך' הוצאת 'ופרצת' תשנ"ט עמ' 127, נדפס מענה דומה של הרבי למוסד ששאל אם מותר לו לערוך 'דינער' בישיבה מעורבת, כדי שלא לדחות תורמים מסויימים: "למה ידחו ח"ו ודאי דיר"ש (ודכל הנוכחים שי') - מפני ספק דממון (ודאחדים שי')?!".

[9] בליקוטי-מנהגים שם סעיף לו (וראה המובא ב'פרדס חב"ד' שם עמ' 146). ראה הסתייגות הרבי מלסמוך ע"ז, בהערה באג"ק הנ"ל, ומש"כ ע"ז הרב יעקב שי' הלוי הורוביץ ב'התקשרות' גיליון הנ"ל עמ' 14.
חזור למעלה
הצג הודעות קודמות:   
שליחת הודעה חדשה   תגובה להודעה    עמוד ראשי -> הערות התמימים ואנ''ש כל הזמנים הם שעון ארץ הקודש (GMT + שעתיים)
עמוד 1 מתוך 1

 
עבור אל:  
אתה יכול לשלוח הודעות בפורום זה
אתה יכול להגיב להודעות בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע למשאלים בפורום זה
אתה יכול להעלות קבצים בפורום זה
אתה יכול להוריד קבצים בפורום זה


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group
Powered by phpBBHeb © 2002 phpBBHeb